אפרים מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים מאיר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1949 (בן 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט חנוך בן פזי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרים מאיר (נולד ב-1949) הוא פילוסוף ישראלי, מומחה בתחום מחשבת ישראל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, כיהן כראש המחלקה למחשבת ישראל .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר נולד בבלגיה בשנת 1949 כנוצרי קתולי. הוא למד מדעי דת ופילולוגיה באוניברסיטה הקתולית בלוון (Leuven) שבבלגיה והוא בעל תואר דוקטור בתאולוגיה.

התחתן ב-1971 ולאחר שהתגייר עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1983. בשנת 1989 החל ללמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן. ופעמיים שימש כראש המחלקה.

שימש מרצה אורח באוניברסיטאות מהמובילות בעולם, בין היתר לימד באוניברסיטת מארק בלוך בשטרסבורג (Marc Bloch University, Strasbourg), באוניברסיטת המבורג, בבית הספר הגבוה למדעי היהדות בהיידלברג (Hochschule für Jüdische Studien, Heidelberg), ובאוניברסיטת המדינה של אריזונה. מ-2009 ועד 2017 שימש באופן סדיר כפרופסור אורח ללימודי דיאלוג יהודי ותאולוגיה בין-דתית באקדמיה לדתות העולם, באוניברסיטת המבורג. משמש כנשיא חברת רוזנצוויג הבינלאומית. ומחודש ספטמבר ועד דצמבר 2018 שימש כחוקר במרכז לחקר התאולוגיה בפרינסטון ובמחצית הראשונה 2021  ב- Stellenbosch Institute for Advanced  Study בדרום אפריקה.

מתגורר כיום במבשרת ציון ואב לחמישה. בנו פרופ' יונתן מאיר הוא חוקר חסידות והשכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הגותו ופעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול מכתביו עוסקים באקזיסטנציאליזם יהודי, תחום שמאיר הוא מהראשונים שעסקו בו בעברית. כתב שני ספרים על הגותו של פרנץ רוזנצווייג, הוגה שמאיר מחשיבו כאחד מאבות האקזיסטנציאליזם היהודי, לצד מרטין בובר. ספרו באנגלית שעוסק בלמעלה מאלף מכתבי אהבה ששלח רוזנצווייג למרגריט רוזנשטוק-הוסי, היה הראשון שחקר אותם לעומק, והיווה תוספת קריטית להבנה כוללת של "כוכב הגאולה", יצירתו הבולטת של רוזנצווייג.

במקביל הקדיש מאיר מחקר רב שנים לחשיבה הדיאלוגית, ובכלל זה לפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר. בספרו פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח נידונים יחד הוגים דיאלוגיים יהודים ושאינם-יהודים והמחבר דן בתרומה המיוחדת של המחשבה היהודית למחשבה הדיאלוגית. השוני והדיאלוג בין המחשבה היהודית לכללית הוא גם הנושא של סיפרו הגרמני הבדל ודיאלוג מ - 2013. בספרו The Marvel of Relatedness מ-2021 הוא חוקר את הנושא הדיאלוג ממספר זוויות.

מאיר היה מראשוני חוקרי הפילוסוף היהודי צרפתי עמנואל לוינס בארץ, ותרם תרומה מכרעת להתקבלותו בחברה הישראלית. היה ראשון ללמד במסגרות האקדמיות קורסים על הפילוסופיה של לוינס, והביא בפני הקורא העברי את תרגום שיחותיו של לוינס עם פיליפ נמו - ספר זה משמש עד היום כמבוא חשוב להיכרות עם משנתו של לוינס. נוסף לכך, פרסם ספר על משנתו של לוינס המראה כי יש קשר מובהק בין כתביו הפילוסופיים לבין כתביו העוסקים בענייני יהדות.

מאיר נוטל חלק בשיח ההגותי שלאחר השואה, ומבקש להדגיש בו את הצדדים האנושיים המוסריים, להם נקרא האדם והיהודי לאחר השואה. ספרו "מעשה זיכרון" הפך להיות חלק מן הכתיבה הפילוסופית הישראלית לאחר השואה.

מאיר דן בנוסף בנושא הזהות. בספר שפרסם ב-2011, Identity Dialogically Constructed, ובספר משנת 2013, Dialogical Thought and Identity, הוא חוקר את הזהות באמצעות הוגים דיאלוגיים יהודיים ומציע את מחשבתו האישית בנושא זה.

בשנים האחרונות מאיר יוצר את התאולוגיה הבין-דתית שלו. הוא כתב ספר הדן בתאולוגיה דיאלוגית, השואבת את השראתה מהוגים יהודים דיאלוגיים, ממרטין בובר, אברהם יהושע השל, פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס. בשני ספרים נוספים הוא ממשיך בבניית תאולוגיה בן-דתית. בספריו האחרונים מקדיש מאיר את מחקרו והגותו לשאלות של זהות ולדיאלוג הבנדתי כמרכיב משמעותי בבניית זהות.

בספרו על ההומניזם היהודי הוא נותן פירוש הומניסטי של התרבות היהודית.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • Modernes jüdisches Denken, Fuldatal: Atelea Verlag, 1996.
  • Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters, New York: Peter Lang, 2006
  • ’Jij’ zeggen met Martin Buber. Dialogische opmerkingen bij Bubers ‘Ik en jij’ (Dutch), Amsterdam: Amphora Books, 2006.
  • Levinas’s Jewish Thought Between Jerusalem and Athens, Jerusalem: Magnes, 2008.
  • Identity Dialogically Constructed, Nordhausen:Verlag Traugott Bautz, 2011.
  • Differenz und Dialog, Muenster: Waxmann Verlag, 2011.
  • Between Heschel and Buber: A Comparative Study, Brighton, MA: Academic Studies Press, 2012 (With Alexander Even-Chen).
  • Dialogical Thought and Identity. Trans-Different Religiosity in Present Day Societies, Berlin and Jerusalem: De Gruyter and Magnes, 2013.
  • Interreligious Theology. Its Value and Mooring in Modern Jewish Philosophy, Berlin and Jerusalem: De Gruyter and Magnes, 2015.
  • Becoming Interreligious. Towards a Dialogical Theology from a Jewish Vantage Point, Münster-New York, Waxmann, 2017.                
  • Old-New Jewish Humanism, Tel Aviv: Idra, 2018.
  • Haviva Pedaya and Ephraim Meir (eds.), Judaism, Topics, Fragments, Faces, Identities. Jubilee Volume in Honor of Rivka Horwitz, Beer-Sheva: Ben-Gurion University, 2007
      • Faith in the Plural, Tel Aviv: Idra, 2019.
      • The Marvel of Relatedness, Tel Aviv: Idra, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]