חנוך בן פזי
| לידה |
6 באוקטובר 1964 (בן 61) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| ענף מדעי |
מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט |
אפרים מאיר |
חנוך בן פזי (נולד ב־6 באוקטובר 1964) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לפילוסופיה יהודית (מחשבת ישראל). בן פזי עומד בראש מכון מעין ע"ש וייספלד לחקר הפילוסופיה היהודית בפני אתגרי הקיימות. בשנים 2003–2008 היה ראש החוג למקרא ותרבות ישראל בסמינר הקיבוצים, בשנים 1991–2000 היה מנחה 'בית מדרש' ב'מדרשת עיון' בתל אביב בקורסים בתלמוד ובמחשבה בת זמננו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 קיבל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה. בשנת 1996 קיבל תואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "אברהם אבן מיגאש והקבלה: התמודדותו של פילוסוף רציונליסט עם הקבלה", שנעשתה בהנחייתה של פרופ' שרה קליין-ברסלבי. בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "קריאה לאחריות: עיון פילוסופי ב'קריאות התלמודיות' של עמנואל לוינס", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' אפרים מאיר.
פרסם ספרי מחקר, ומאמרים רבים הן בקובצי מחקר והן בכתבי העת המובילים בתחומי מחשבת ישראל, פילוסופיה של העת החדשה, פילוסופיה יהודית של המאה העשרים, ומחקר הדתות.
תחומי מחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן פזי חוקר וכותב בעיקר בנושאים של הפילוסופיה והמחשבה היהודית במאה העשרים בתחומים של אתיקה והרמנויטיקה, ומתמקד בהגותם של פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר, עמנואל לוינס. הוא שותף בקבוצות מחקר בינלאומיות, כנסים אקדמיים בינלאומיים, ארגונים ואגודות מחקר ובוועדות היגוי מקצועיות במשרד החינוך, וכותב חוות דעת בנושא מדעי היהדות והרוח. בן פזי משתתף ומרצה בפורומים אקדמיים רבים ובכינוסים בינלאומיים העוסקים ב"דת ואתיקה", פנומנולוגיה והגות יהודית של העת החדשה.
בן פזי מוביל את מחקר הפילוסופיה היהודית בפני האתגרים הדחופים של הקיימות, במכון המחקר החדש שאותו הקימו בבר-אילן Weisfeld - Ma'ayan Center for Jewish Philosophy and Sustainability. המכון מאפשר לחוקרים ולחוקרות להצטרף כעמיתי מחקר לשיח מעמיק ולכתיבה בתחומים המגוונים של הקיימות, מתוך נקודת המבט הפילוסופית: משבר ההתחממות הגלובלית, הטכנולוגיה המתקדמת, האקלים והסביבה.[1]
אחד מתחומי מחקר עיקריים בהגותו ובמחקריו הוא עיסוקו בפילוסופיה של עמנואל לוינס – תוך התייחסות למכלול כתביו, היהודיים והפילוסופיים, תוך עיון פילוסופי הן בכתביו היהודיים והן בכתביו הפנומנולוגיים. במחקריו ביקש בן פזי להאיר את המשמעות הישראלית העכשווית של הגותו המוסרית של לוינס, ובין היתר אודות האפשרות לחשוב מחשבה ציונית, שתהיה מנוסחת במונחים של אתיקה ואחריות, בעקבות הפילוסופיה של לוינס.
בן פזי חוקר והוגה גם ב"הרמנויטיקה יהודית" – המשמעות הפילוסופית של ההרמנויטיקה במחשבה היהודית של העת החדשה. מחקר זה שלו שקשור גם במחקר הפילוסופי של עמנואל לוינס, עוסק במשמעות המוסרית של מעשה הפרשנות, ובאחריות המוסרית המוטלת על פרשן הטקסט. הספר שלו "הפרשנות כמעשה מוסרי" הוא אחד מפירותיו של מחקר זה, ועתיד להתפרסם גם באנגלית. ספר זה עוסק בהיבט הפילוסופי של מחקר כתבי הקודש בהקשר זה, והוצג בין היתר בפורום Scriptural Reasoning, באוניברסיטת קיימברידג', ופורומים בין-דתיים.
פן נוסף בהגותו ומחקריו של בן פזי הוא עיסוקו בתחום "העדות והאחריות" – מחקר פילוסופי פנומנולוגי בפנומן העדות, המאפשר פיתוח של "העדות" כמושג פילוסופי. מחקר העדות קשור בעיקר לדיוניים פילוסופיים ומוסריים אודות משמעותה של "מסורת" ו"מסורת דתית", האחריות המוסרית המוטלת על הסובייקט בעידן התקשורת, חשיבותה של העדות בעיצוב הזיכרון והגדרת הזהות לאחר השואה. במסגרת זו הרצה בכנס American Academy of Religion 2014. מחקרו זה כולל מחקר פנומנולוגי במושג העדות ויישומו בשלושה שדות שיח: שיח הזהות, השיח הדתי והשיח הפוליטי. המחקר הפנומנולוגי כולל פיתוח של "מושג העדות" כמושג המטיל אחריות מוסרית על העד. בוחן את מושג העדות, ואת המשמעות הפילוסופית המוסרית שלו, בתוך הקשרים שונים, כולל משמעות של עיצוב זהות בעקבות "זיכרון השואה", כינון מסורת בהקשרים של "זהות דתית", ועשייה פוליטית בעקבות "ועדות הפיוס והשלום".
תחומי מחקר נוספים שלו עוסקים בקרבה שבין המחשבה הפסיכולוגית והמחקר הפסיכואנליטי לעולם ההגותי של הפילוסופיה היהודית. תוך שילוב מתודות מחקר חדשות בחקר הפילוסופיה היהודית, שימוש בכלי הניתוח הפסיכואנליטיים. וניסיון לפתיחת לאופקים נוספים של הכתיבה הפילוסופית עצמה.
הוא כותב גם על הפילוסופיה של החינוך הכוללת עיון פילוסופי בתחומי המחשבה החינוכית, והגוזר חשיבה חינוכית מן השיח הפילוסופי המודרני והעכשווי. מחשבה על השיח בעידן הפוסט-מודרני המתכלל את הוראת מחשבת ישראל ותרבות ישראל עם הוראת השואה ואתגרי הזהות היהודית בעת הזאת.
פרופסור בן פזי שותף לפורומים אקדמיים ללימוד בין-דתי. פורומים אלה מאפשרים פיתוח של שיח הרמנויטי, מוסרי ודתי, במחשבה על מקומו של הלימוד הבין-דתי במסגרת האקדמיה. בין השאר הוא פועל לחיבור הזיקה האקדמית בין אוניברסיטת בר-אילן לאוניברסיטת קיימברדיג' – Divinity School, המאפשרת למידה בין-דתית בתוך ההקשר האוניברסיטאי, ובבחינה של עשייה מחקרית משותפת, בין-דתית, בין-אוניברסיטאית, ובין-לאומית.
פרסומים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפרשנות כמעשה מוסרי, תל אביב: רסלינג 2012
- עמנואל לוינס: האמנה החינוכית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – מופ"ת, 2016
- ציונות נוסח לוינס: זהות. מוסר. אחריות. בני ברק: הקיבוץ המאוחד – סדרת הילל בן חיים
- משה אבי הנביאים: דמותו בראי ההגות לדורותיה (בעריכת חנה כשר, משה חלמיש, חנוך בן פזי), רמת גן: הוצאת בר-אילן 2010
- הומניות עברית – עכשיו, הוצאת אדרא, 2023
- השבר היהודי ישראלי: דין וחשבון פילוסופי ותאולוגי על רצח רבין והדהודיו עד לשבעה באוקטובר, תל אביב: הוצאת רסלינג 2025
- האור שמתוך שברי הלוחות: בעקבות משנתו של הרב שג"ר – ספר מאמרים בעריכת מרים פלדמן-קיי וחנוך בן פזי, הוצאת אידרא 2024
- החיים כדיאלוג: ספר היובל לכבוד אפרים מאיר, אסופת מאמרים בעריכת חנוך בן פזי, הוצאת אידרא 2025
- Emmanuel Levinas and His Interlocutors, Academic Studies Press 2025
מלבד ספרים פרסם בן פזי מאמרים בבמות אקדמיות רבות.
בן פזי הוא גם עורך אקדמי וחבר מערכת בכתבי עת אקדמיים כמו: "דעת" – עורך שותף עם דב שוורץ ואברהם אלקיים, "סדרה אקדמית בחינוך יהודי", "אידרא" ו"הוצאת מופת", ושותף בארגון כנסים מדעיים בינלאומיים שונים.
תפקידים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף להיותו ראש המחלקה לפילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל משמש ומשתתף גם בתפקידים ציבוריים רבים ובקבוצות מחקר כמו :
- 2014–2015 – משרד החינוך, חבר ועדת המקצוע "תרבות יהודית ישראלית"
- 2012–2014 – משרד החינוך, חבר ועדת המקצוע להוראת "מחשבת ישראל"
- 1995–2003 – אגודת ש"י לשיקום נוער וצעירים נכים, חבר ועד העמותה.
- 1998–2000 – מכון ון ליר, מרצה ומנחה בפרויקט "קהילה לומדת".
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייב חסיד
לייב חסיד
|
||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||
רבקה
רבקה
|
||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
הינדה רחל
הינדה רחל
|
||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת מנקין |
|
|||||||||||||||||||||||||
מינדל צירל
מינדל צירל
|
מרדכי בנימין רלב"ג
מרדכי בנימין רלב"ג
|
יהוסף רלב"ג
יהוסף רלב"ג
|
||||||||||||||||||||||||
הענא רבקה
הענא רבקה
|
||||||||||||||||||||||||||
אליעזר דן רלב"ג
אליעזר דן רלב"ג
|
אריה רלב"ג
אריה רלב"ג
|
|||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת לאו |
|
|||||||||||||||||||||||||
דבורה בתיה
דבורה בתיה
|
יהוסף רלב"ג
יהוסף רלב"ג
|
|||||||||||||||||||||||||
ציפורה
ציפורה
|
||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנוך בן פזי, באתר Academia.edu
- מאמרים של חנוך בן פזי באתר Academia.edu
- חנוך בן פזי באתר אוניברסיטת בר-אילן
- אבנר שפירא, מצב הפילוסופיה בישראל 2009, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2009
- טל כספין, יאיר אלון, "מאז 7 באוקטובר, ישראל בדיון ערכי על השאלות הכי גדולות של חיי אדם, של חברה, של חירות", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוקטובר 2025
ממאמריו:
הפרדוקס של מדעי הרוח, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2019- מה התפקיד של מחשבת ישראל בחברה בישראל?, בעיתון מקור ראשון, 20 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החיים כדיאלוג – ספר היובל לכבוד אפרים מאיר, באתר אִדְּרָא הוצאה לאור