מבשרת ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבשרת ציון
Mevaseret Zion COA colour.svg
M-z1.jpg
מבשרת ציון
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יורם שמעון
גובה ממוצע ‎717‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 24,638 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 3,856 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 6,390 דונם
מיקום מבשרת ציון
מבשרת ציון
מבשרת ציון

31°48′00″N 35°09′05″E / 31.7998635555011°N 35.1514331359026°E / 31.7998635555011; 35.1514331359026קואורדינטות: 31°48′00″N 35°09′05″E / 31.7998635555011°N 35.1514331359026°E / 31.7998635555011; 35.1514331359026

דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4933
לאום ודת
יהודים: 95% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 7.8%
גילאי 10 - 14 7.1%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 16.1%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 16.9%
גילאי 60 - 64 6.0%
גילאי 65 ומעלה 11.7%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 9
–       יסודיים 5
–       על-יסודיים 5
תלמידים 3,987
–       יסודיים 1,702
–       על-יסודיים 2,285
מספר כיתות 160
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל מבשרת ציון נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מבשרת ציון היא מועצה מקומית בעלת צביון פרוורי-עירוני השוכנת על רכס בהרי ירושלים.

המועצה ממוקמת משני צידיו של כביש 1, כ-6 קילומטרים מערבית לכניסה לירושלים. גובהה נע בין 640 מטרים (שכונה ח') ל-810 מטרים (שכונה ה') מעל פני הים.

מבנה המועצה הנוכחי נוצר מאיחוד היישובים מבשרת-ירושלים, מעוז-ציון א' ומעוז-ציון ב' למסגרת מוניציפלית אחת, שקיבלה את השם "מבשרת ציון"‏‏‏[1]. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-5,600 דונמים וכולל כ-6,000 יחידות דיור ב-15 שכונות. במרכז מבשרת ציון מתנשא הר מעוז, שגובהו הוא 799 מ', ובו נמצא "גן לאומי הקסטל".

מבשרת ציון היא המועצה המקומית השנייה מבחינת גודל האוכלוסייה בישראל (אחרי "פרדס חנה-כרכור"), והוא היישוב הכי גדול בפרוזדור ירושלים (חוץ מירושלים), והיישוב השלישי באוכלוסייתו במחוז ירושלים.

ראש המועצה המכהן מנובמבר 2013 הוא יורם שמעון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו מספר בנבואתו על הר גבוה, סמוך לירושלים, שממנו תבוא הבשורה על גאולת ציון: "עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם; הָרִימִי, אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה, הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם.".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישוב בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים - "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מכורדיסטן ועיראק שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה.

כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון". הגופים המיישבים עודדו את התושבים לעסוק בחקלאות על חלקות האדמה סביב לביתם, אך רק מעטים נרתמו ליוזמה, וגם הם החזיקו מעמד שנים ספורות כיוון שלא השתלם להם - רובם היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, והעבודה החקלאית לא הספיקה לכלכלת משפחתם. חלק מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב, אחרים עסקו בעבודות דחק ובעבודות שונות שמצאו בעיר הקרובה, ירושלים.‏[2]

צריפי המעברה נותרו על מקומם, ועד אמצע שנות ה-50 שוכנו בהם עולים שהגיעו ממרוקו ומאיראן.

ב-1956 הסתיימה הכשרת השטח ממערב למעברה, ואליו עברו העולים ממרוקו ומאיראן וכל שאר המשפחות מעיראק וכורדיסטן שנותרו בצריפי המעברה. הצריפים פורקו ובמקומם הוקמו מבני ציבור ושטחי מסחר לשני היישובים - היישוב ממזרח שנקרא מעוז ציון א', והיישוב ממערב שנקרא מעוז ציון ב'. שני היישובים נקראים במשך שנים רבות גם בשם הבלתי רשמי "קסטל" שמקורו במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה "מצודה", המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל ומשלט ה"קסטל" שנכבשו במלחמת העצמאות. שם זה נשתמר בפי מגני ירושלים ובהמשך על ידי תושבי היישוב וכן ניתן בהתאמה גם לאנדרטת ההנצחה לזכר קרבות מלחמת העצמאות שנמצאת במעלה הר הקסטל, ההר שלרגלו שוכנת מעוז ציון.

באותה השנה, ב-1956 הוקם היישוב "מבשרת-ירושלים"(כציטוט מספר ישעיה-"על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים") מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. גם יישוב זה תוכנן כיישוב בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר ליד בתיו. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה יהודה.

הישוב בשנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת בת 3,500 תושבים שנקראה "מבשרת ציון" שם שהוא שילוב השמות מבשרת ירושלים ומעוז ציון. כשנה לאחר מכן,נערכו הבחירות הראשונות למועצה,בהן נבחר אשר לזימי לעמוד בראש היישוב.

במלחמת ששת הימים עלתה חטיבת הראל ממקום כינוסה ביער חולדה דרך כביש רמת רזיאל כדי לא להיחשף לעיני הירדנים שחלשו על הכביש הראשי לירושלים. כשהגיעו לאזור הקסטל ומעוז ציון נתפתחה עליהם הפגזה ירדנית כבדה. בהפגזה זו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה. לזכרם הוקמה אנדרטה במרכז מעוז ציון.

הישוב משנות השבעים עד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1978 החלה להגיע ליישוב אוכלוסייה חדשה, חילונית ברובה שיצאה מירושלים מתוך שאיפה להתגורר בסביבה שקטה בעלת צביון כפרי ועם זאת להישאר סמוך לעיר לצורך עבודה ושירותים עירוניים. למרות האיחוד והשם הרשמי של המועצה המקומית, יש רבים המשתמשים עדיין בשמות מעוז-ציון וקסטל לחלק הדרומי ו"מבשרת" לחלק הצפוני. הקסטל מתאפיין בתושביו המקוריים, עולים מכורדיסטן ועיראק שממשיכים להתגורר בו כיום, ורבים מהם בנו על חלקות הקרקע סביב ביתם המקורי - בתים לילדיהם ובני דור ההמשך. כך גם העולים ממרוקו ומאיראן שרבים מהם עדיין מתגוררים בשכונה עם בני משפחותיהם.‏[2]

מאז שנת 1980 היישוב נמצא בתנופה גדולה,והוקמו בו מסדות חינוך ומסחר רבים.

ראשי המועצה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1965 - 1967 : צבי אברהם (מפא"י)
  • 1967 - 1969 : אשר לזימי (מפד"ל)
  • 1969 - 1975: נתנאל גבאי (מפא"י)
  • 1975 - 1976: מלכיאל ברזני (גח"ל)
  • 1976 - 1977: ועדה ממונה
  • 1977 - 1982: אלי מויאל (המערך)
  • 1982 - 1983: צדוק בן-יצחק (מפד"ל)
  • 1983 - 1986: ועדה ממונה
  • 1986 - 1998: אלי מויאל (רשימת "מבשרת אחת")
  • 1999 - 2003: דני עזריאל (רשימת "מבשרת בתנופה")
  • 2003 - 2007: כרמי גילון
  • 2007 - 2013: אריה שמם (רשימת "כן" - קדימה)
  • 2013 - מכהן: יורם שמעון (רשימת "חי" הדרך האמיצה)

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במבשרת ציון 24,638 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 75.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 10,942 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[3]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

מבין תושבי היישוב ניתן למנות את: רחל אדטו, ח"כ צחי הנגבי, ח"כ וד"ר נחמן שי, ח"כ מיקי לוי, ח"כ יובל שטייניץ ,צ'רלי ביטון, איל וינטר, אהרן מור, דוד סוזנה, גדעון אלון, יצחק איתן, אפרים מאיר, שי טלמון ארנון תורן ודוד גרוסמן.

שכונות ומתחמים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי מבשרת ציון
מערת חלילים בנחל חלילים אשר סמוך לשכונת רכס חלילים

סך הכל יש במבשרת ציון כ-15 שכונות:

  • שכונה א' - שכונה ותיקה, בשכונה יש קוטג'ים טוריים, דו משפחתיים ובתים פרטיים.
  • שכונה ב' - שכונה ותיקה, מכילה בתים דו משפחתיים.
  • שכונה ג' - השכונה היא אחת מהשכונות הראשונות של מבשרת.
  • שכונה ד' - מכילה ברובה קוטג'ים ווילות.
  • שכונה ה' - השכונה מכילה בניינים ודירות טוריים.
  • שכונה ו' - בדומה לשכונה ה' גם היא מכילה בניינים ודירות טוריים.
  • שכונות ז-ח' (רכס חלילים) - אחת השכונות החדשות במבשרת אשר מהוות את שכונת "רכס חלילים" אשר גובלת בשכונות ה'-ו'. השכונה דומה במבנה ובאופי המבנים לשכונות ד'-ו'. מספר רחובות בשכונה עוברים את הקו הירוק.
  • שכונה ט' - אחת השכונות הכי וותיקות במבשרת. השכונה מכילה בניינים ואף שיכונים.
  • שכונה י"א (עין חמד).
  • מבשרת ירושלים - שכונה וותיקה במבשרת. גובלת בשכונה ט' ובשכונה ג'.
  • מוצא הקטנה.
  • מעוז ציון א' - אחת השכונות הגדולות במבשרת, בנייתה החלה בתחילת שנות ה-50. השכונה נועדה לשמש במקור כמעברה לעולים מכורדיסטן ועיראק ובהמשך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר. כיום מאופיינת השכונה בתהליכי התחדשות כאשר לצד מבנים קטנים חד-קומתיים משנות ה-50, נבנים בשכונה קוטג'ים חד ודו-משפחתיים.
  • מעוז ציון ב' - שכונה וותיקה במבשרת שבנייתה החלה באמצע שנות ה-50 בדומה לשכונת מעוז ציון א'.
  • נוף הרים - שכונה יוקרתית שבנויה מרחוב אחד ודומה באופייה לשכונות ד'-ו'.
  • שכונת קרן היסוד - בשכונה יש דירות וקוטג'ים מדורגים.
  • פרויקט עין חמד - בשנת 1994 נבנו שבעה קוטג'ים בגבעה ממערב למעוז ציון, בניגוד לתוכנית המתאר הארצית המייעדת את האזור לנופש בלבד. לאחר הליכים משפטיים סבוכים שהסתיימו בפברואר 2003 חייב בית המשפט העליון את המשפחות שגרו במקום להתפנות ונכון ל-2010 עומדים הקוטג'ים נטושים‏[4]. בגבעה זו נמצא גם מבנה ישן משנות השלושים של המאה העשרים, ששימש אז כתחנת נוטרים, ונקרא "נחלת יצחק" על שם בעליו יצחק פלר. בשנת 1936 שימש המבנה כנקודת אימון של יחידת הנודדת של ההגנה, ובשנים 1937-1938 הוא שימש את "פלוגת הכביש" של האצ"ל באבטחת הדרך לירושלים, וב-1948 יצאו ממנו כוחות ההגנה שכבשו את הקסטל‏[5]. בשנות השישים שכנה במבנה ישיבת "קריית החינוך" עד שעברה למשכנה במבשרת ציון.
  • שכונה י' - עתידה להיבנות בשנים הקרובות על ידי חברת נצבא.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר היובל ובתי מבשרת ציון מאחוריו

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי מבשרת
  • בתחילה שנת 2013 נפתח ביישוב "מרכז תרבות וקהילה מעוז ציון" בשכונת מעוז ציון.
  • במבשרת ציון קיים קונסרבטוריון למוזיקה (מוזיקון) בניהולו של ברק יבין.
  • במבשרת ציון יש כ-שתי מתנ"סים, מתנ"ס מבשרת ומתנ"ס מרכז פיס קהילתי.

במבשרת ציון מתקיימת פעילות תרבותית ענפה בתחומי האמנות השונים: מוזיקה, קולנוע (הקרנת סרטים), הצגות ילדים, ספרות, פעילויות בתחום האמנות הפלסטית וכו'. גלריית אמנות פלסטית מקיימת קורסים מגוונים בתחום, הרצאות אמן, שיח-גלריה, הצגת כ-5-6 תערוכות שנתיות בתחום הגלריה, תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים מוכרים עכשוויים, בחלקם של אמני מבשרת ציון. כמו כן מתקיימים שיתופי פעולה בין הגלריה למוסדות נוספים מחוץ למועצה. המיקום הפיזי של הגלריה, עדיין, לוט בערפל, היות שקיים ניסיון, זה שנים, לייעד את הגלריה ולהחזירה לשימוש כגן ילדים. במקביל, קיימת הבנה אצל חברי המועצה ומנהיגי המקום, וכן בקרב האמנים שיש למצוא מקום מכובד ומתאים.

  • במהלך שנת 2013 נפתח בית תרבות גדול ביישוב (ליד תיכון הראל), שבו יש גם "מרכז צעירים", אולם תיאטרון, ועוד.
  • ביישוב מתקיימות מספר תנועות נוער ביניהם הסיירות (לרוב בבה"ס שלום לפעמים בבה"ס מולדת ולפים למרגלות הר הקסטל מאחוריי גן השלום) שבט הצופים יונתן של שמו של יונתן נתניהו,שלושה סניפים של תנועת בני עקיבא,קן של תנועת הנוער העובד והלומד,וסניף של נוער תל"ם
  • עתיד להיפתח במבשרת קאנטרי קלאב בגודל 9,000 מ"ר. בנייתו התחילה ותסתיים בשנים הקרובות.
  • בשנת 2014 חודשי אירועי שבתרבות המארחים דמויות מפתח בחברה הישראלית כמו חברי כנסת שרים אומנים יוצרים ודיפלומטים
  • בשנת 2014 החל לפעול ביישוב פורום "הורים מובילים קהילה, מבשרת" שהוקם על ידי קבוצת אימהות צעירות ששמו להן למטרה לקדם ביישוב פעילויות תרבות ופנאי טובות ואיכותיות למשפחות הצעירות ביישוב - ללא תשלום - בהתבסס על תושבים מתנדבים ושיתוף פעולה עם מוסדות היישוב. הפורום פועל בתמיכת המועצה המקומית בראשותו של יורם שמעון ומקיים פעילויות לילדים בשעות הפנאי החל ביום כבאות אש ועד להצגות וסרטים ובונה קהילה צעירה ואקטיביסטית ביישוב.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצת הכדורגל של המועצה, הפועל מבשרת ציון התאחדה עם זו של אבו גוש ונקראה הפועל מבשרת/אבו גוש. ב-2007 הקבוצה התאחדה עם הפועל קטמון ירושלים, איחוד שהחזיק רק שנה אחת בסופה הקבוצה התפרקה לרכיביה המקוריים. היום הקבוצה היא הקבוצה הראשונה שמייצגת גם יישוב ערבי וגם יישוב יהודי. נכון לעונת 2013/2014 הקבוצה משחקת בליגה ב' מרכז-דרום.
  • קבוצת הכדורגל של המועצה "הפועל מבשרת ציון" משחקת בליגה ב')

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון הראל

קניון הראל ממוקם בכניסה למבשרת ציון (סמוך למחלף הראל). הקניון משרת את תושבי מבשרת ציון, וישובי הסביבה. כמו כן, הוא משמש כקניון דרכים לנוסעים על כביש 1, ופועלים בו כ-80 עסקים, והוא הקניון הגדול ביותר בפרוזדור ירושלים.

כיום במבשרת יש אזור תעשייה אחד קטן ועוד אזור תעשייה ברחוב החוצבים.

מבשרת ציון ממוקמת בסמוך לכביש 1 המחבר את ירושלים עם תל אביב. בשנת 2007 נפתח כביש 9 הירושלמי מאפשר נסיעה ישירה לשכונות הצפוניות של ירושלים ולים המלח ללא מעבר בכניסה הצפופה של העיר. מבחינת תחבורה ציבורית ביישוב חל מהפך בשנים האחרנות (2008) עקב יוזמות של התושבים. בין השינויים החשובים היו הרחבת שירותי קווי אגד היוצאים מירושלים והעוברים דרך מחלף הראל שבכניסה ליישוב. המהפך הושלם בדצמבר 2012 לאחר שהתחבורה ביישוב הועברה לידי אגד תעבורה.

בשנת 2013 פורסם שמקודמת תוכנית על ידי מינהל מקרקעי ישראל, והמועצה המקומית לבנות מרכז עסקים גדול שיהיה בשטח של פירוק גשר הראל, התוכנית מציעה ניצול מיטבי של הקרקע, על ידי יצירת 4 קומות חניה תת-קרקעיות ליצירת חניון חנה וסע, מתן פתרון חניה ציבורי לכ-1,200 מקומות חניה ציבוריים ולכ-500 מקומות חניה לשטחי המסחר שייבנו מעל הקרקע. מעל הקרקע מתוכננת בנייה של מבני מסחר ומשרדים בגובה של כ-3 קומות, בצידו המערבי של השטח. מעברו המזרחי של המתחם, מתוכנן הקמת מגורים של כ- 150 יחידות דיור הצופות לכיוון ירושלים מעל כביש מס' 1 המחודש. מבחינה אורבנית נוצרת הזדמנות חד פעמית ליצירת רצף טריטוריאלי שיהווה גשר לחיבור בין שני חלקי היישוב ליצירת מארג אחיד ומלכד.

בנוסף לקניון הראל, רמי לוי החל לבנות במבשרת קניון גדול שייפתח לקהל הרחב בשנת 2015.

מסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפורים בשנת 2014 התקיימה העדלאידע לאחר הפסקה של 9 שנים.
  • בסופו של החופש הגדול ועם תחילת שנת הלימודים מתקשט היישוב בצבע אחר (ע"פ הגדוד הבוגר של שבט הצופים).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אנחנו הנשים מהקסטל" - מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2006/changes1948_2006.xls שינויים ביישובים מאז 1948 ראו בשורות 770, 900, 901.
  2. ^ 2.0 2.1 מקור: הספר "אנחנו הנשים מהקסטל" מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון
  3. ^ פרופיל מבשרת ציון באתר הלמ"ס
  4. ^ נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker
  5. ^ מוטי גולני ואמנון רמון,מתל אביב לירושלים - סיור בעקבות לוחמי תש"ח, בתוך: "שנה ראשונה לעצמאות 1948-1949" (עורך: מרדכי נאור)
  6. ^ ביה"ס הדרור תל"י - מבשרת ציון
  7. ^ בית ספר מולדת