אצטדיון קריית חיים
 | |
| כתובת | רחוב האצטדיון 4 |
|---|---|
| מיקום |
 קריית חיים, חיפה, ישראל |
| קואורדינטות | 32°49′28″N 35°03′39″E / 32.824583°N 35.06075°E |
| אבן יסוד | 1957[1] |
| תקופת הפעילות | 1958[1]–הווה (כ־66 שנים) |
| בעלים | ההסתדרות במרחב חיפה |
| משטח | דשא |
| קבוצות |
הפועל חיפה (בעבר) מכבי חיפה (בעבר) |
| מושבים | 1,000 |
| ממדי משטח | אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר |
  | |
אצטדיון קריית חיים (או אצטדיון ד'אלסנדרו) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בקריית חיים שבחיפה. שמו הרשמי הוא "אצטדיון ד'אלסנדרו", על שם ראש עיריית בולטימור שביקר במועצת פועלי חיפה בתחילת שנות ה-60. האצטדיון נודע בעבר כמגרש הכדורגל הביתי של הפועל חיפה והפועל קריית חיים. גם מכבי חיפה השתמשה באצטדיון קריית חיים כמגרשה הביתי בעונת 1984/85 כשהאצטדיון העירוני בקרית אליעזר היה בשיפוצים.
מבנה האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האצטדיון היה מסוגל בשיאו לקלוט מעל כ-22,000 צופים, כשהטריבונה המערבית הבנויה בטון הכילה כ-13,000 מקומות ישיבה וממולה היו יציעי דשא.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנית האצטדיון החלה בשנת 1957 והוא נחנך במאי 1958[2]. בזמנו הוא נחשב לאחד האצטדיונים הגדולים והיפים בארץ. בשנותיו הראשונות האצטדיון שימש את הפועל קריית חיים ואת הפועל חיפה כמגרש אימונים. בשנת 1964 אצטדיון קריית חיים אירח את משחק גמר גביע המדינה בין הפועל חיפה למכבי תל אביב לאחר ששני משחקי הגמר הקודמים שנערכו באצטדיון בלומפילד הסתיימו בתיקו.
בעונת 1965/66 הפועל חיפה החליטה להעביר את משחקיה הביתיים לקריית חיים עקב העלויות הגבוהות של השימוש בקרית אליעזר. מאז, אצטדיון קריית חיים נודע כמבצרה הביתי של הפועל חיפה ואוהדיה נהגו לקרוא ״אין רחמים בקרית חיים!״ במשחקי הבית של הקבוצה.
בעונת 1984/85 גם מכבי חיפה העתיקה את משחקיה הביתיים לקריית חיים בשל שיפוצים שנערכו בקרית אליעזר. מכבי חיפה זכתה באליפות השנייה בתולדותיה בעונה זאת בה שיחקה כאמור בקרית חיים.
הפועל חיפה המשיכה לשחק בקרית חיים עד עונת 1985/86, אז עברה לארח לקריית אליעזר. כעבור שנתיים, בלחץ האוהדים הקבוצה חזרה שוב לארח בקרית חיים. אבל האצטדיון סבל מתנאים ירודים בשל הזנחה וכבר לא עמד בסטנדרטים של אצטדיוני כדורגל מודרניים. בשנת 1991 הפועל חיפה עברה באופן סופי לאצטדיון קריית אליעזר. מאז אצטדיון קריית חיים אינו מארח עוד משחקי כדורגל בוגרים, והוא שימש כמגרש האימונים של הקבוצה הבוגרת ושל מחלקת הנוער של הפועל חיפה. יציע הבטון היחיד שבו (המערבי), מאושר לכ-1,000 צופים בלבד בשל מצבו הרעוע והוא יציע עמידה.
בשנת 1993 נתנה ההסתדרות לרובי שפירא (אז הבעלים של קבוצת הפועל חיפה) זכות שימוש תמידית, ללא הגבלת זמן, באצטדיון קריית חיים, כל עוד הוא ממשיך להיות הבעלים של הפועל חיפה. בשנת 1994 קיבל שפירא 50% מזכויות הבנייה באצטדיון תמורת העברה להסתדרות של מחצית מהרווחים בפרויקט הנדל"ני שיוקם על שטחו לאחר שייהרס[3]. העסקה הושלמה באפריל 1997 לאחר שהקבלן יעקב אנגל צורף לפרויקט. אנגל ושפירא שילמו 5 מיליון שקל תמורת זכויות הבנייה ועוד 8.8 מיליון שקל כהלוואה להסתדרות, שתוחזר מתוך הרווחים של הפרויקט[4]. אולם תוכניות הבנייה לא מומשו עקב מיקומה בסמוך של חוות המיכלים של החברה לתשתיות נפט ואנרגיה[5].
בשנת 2004 הודיעה ראש עיריית חיפה יונה יהב כי הושגו הסכמות לגבי פינוי חוות מיכלי הנפט ובניית השכונה במקום תתחיל בקרוב[6], אך נכון ל-2022 האצטדיון לא נהרס. על פי התוכניות המוצעות, בשטח האצטדיון מתוכנן פרויקט מגורים שנועד להכיל עד 1,500 דירות לצד פארק שכונתי.
בשנת 2013 החל להיבנות במרחק מאות מטרים מדרום לאצטדיון מאחורי בית נגלר, מתחם גדול ששטחו הכולל כ-95 דונם בשם "פארק הספורט קריית חיים" הכולל בין השאר 2 מגרשי קטרגל סינתטיים, 2 מגרשי כדורגל מוארים מחופי דשא טבעי לאימונים ולמשחקים של קבוצות ילדים ונוער, כשבכל מגרש גם הוקם יציע של 250 מקומות. בשנת 2017 הפועל חיפה העבירה את האימונים של הקבוצה הבוגרת ומשחקי קבוצת הנוער למגרש החדש בסמוך לבית נגלר. אצטדיון קריית חיים המשיך לשמש את קבוצות הילדים והנערים של המועדון כשגם משרדי הנהלת הקבוצה נותרו במתחם. ביוני 2020 תם ההסכם בין ההסתדרות להפועל חיפה והקבוצה נדרשה לפנות את האצטדיון אך במאי 2023 הגיעה להסכם עם ההסתדרות להישאר לפי שעה באצטדיון תמורת תשלום דמי שכירות לפחות לעונת 2023/24. ביולי 2022 אף החלה בשיפוץ קל לאצטדיון הכולל שיפוץ המלתחות וחללים נוספים ואף התקנת מושבים על טריבונת הבטון על מנת שישוב לארח את משחקי קבוצות הנוער שבשנים האחרונות התקיימו במגרשי בית נגלר. בדצמבר 2023 נוספו בו גם 4 עמודי זרקורים עם תאורת לד.
קבוצת אוהדי הקבוצה אף החלה לקדם ב-2022 הצעה לבניית אצטדיון חדש בשטחו עבור הקבוצה שעל פי פרסומים ראשוניים נועד להכיל תחילה כ-9000 מקומות ובהשקעה בשלב הראשון של לפחות 60 מיליון שקלים. אך הצעה זאת לא הבשילה למיזם ממשי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איצטדיון חדש בחיפה עד הראשון במאי, למרחב, 10 בנובמבר 1957
- עמי גינזבורג, אנגל יגייס בוול-סטריט 50-30 מיליון דולר למימון בנייה בקרית חיים, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- אלעזר לוין, ועד קרית חיים: להקפיא הבנייה באיצטדיון עד לעריכת סקר סביבתי, באתר גלובס, 6 במאי 1998
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בניית אצטדיון קריית חיים, הארכיון ההיסטורי של שיכון ובינוי
- ^ נחנך אצטדיון בקריית חיים, קול העם, 26 במאי 1958
- ^ דוד חיון, שפירא מצא אוצר באצטדיון, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ דוד חיון, יעקב אנגל מצטרף לעיסקת רובי שפירא לבנייה על מתחם איצטדיון קרית חיים, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ רחל הניג, פרויקט קרית חיים, בו היה מעורב רובי שפירא - תקוע בשל חוות הדלק, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2001
- ^ דוד חיון, יהב ואנגל: פרויקט הנדל"ן של אצטדיון קריית חיים יוצא לדרך; יכלול 2,200 יח"ד, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2004