אצטדיון בלומפילד
 | |
 | |
| מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′42″E / 32.05175°N 34.761625°E |
| נפתח | 1962 |
| שופץ | 2000, 2010-2008, 2012 |
| הורחב | 2019-2016 |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מפעיל | חברת היכלי הספורט |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
מקס גלפז וש. שוורץ (המקורי) מנספלד-קהת אדריכלים (ההרחבה) |
| קבוצות |
הפועל תל אביב (1962-היום) מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום) בני יהודה (1970-1962, 2004-היום) |
| מושבים |
29,150 (2019) 14,413 (2012) 15,700 (2000) 22,000 (1962) |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אצטדיון בלומפילד | |
  | |
אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו. האצטדיון, שהוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2016–2019, מכיל 29,150 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני יהודה.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[1] משנות ה-20 של המאה ה-20[2]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.
לאחר כיבוש יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[3][4]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[5]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.
אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[6]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[7][8], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[9]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".
אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[10].
בשנת 1963 עברה גם מכבי תל אביב, אשר שיחקה לפני כן באצטדיון המכביה, לשחק בבלומפילד לסירוגין, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לבית"ר תל אביב, שמשון תל אביב, מכבי יפו ובית"ר ירושלים (בשנים 1986–1988).
בשנת 2000 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון להסתדרות, והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו. באותה שנה הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם.
בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.
בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית.
במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מושבים[11].
במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר.
ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות צעירות שנערכה בישראל.
באצטדיון נערכו גם הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, פיקסיז וסאונדגארדן.
בשנים 2016–2019 נסגר האצטדיון לצורך הגדלת תכולתו לכ-29,150 מקומות ישיבה בעלות של כ-500 מיליון שקלים. אף שחלק מעבודות הגימור כגון חיפויו החיצוני יימשכו אף מספר חודשים לאחר פתיחת האצטדיון באוגוסט 2019[12]. ב-25 באוגוסט 2019 נפתח האצטדיון מחדש במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה.
החל מ-2021 צפויות לשרת את באי האצטדיון שלוש תחנות של הקו האדום של הרכבת הקלה[13].
יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שער | כניסה | גוש | מקומות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| שער 1 | 24-27 | 204-206, 304-306, 404-406 | 1,304 | שער מקורה המורכב מיציע הזהב (גושים 204–206) המכיל 478 מקומות, יציע הפלטינום (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, תאי צפייה (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ויציע עיתונאים (גושים 404–406) המכיל 218 מקומות, במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו שער לאוהדי הקבוצה |
| שער 2 | 28-30 | 207-209, 307-310 | 3,131 | שער מקורה בחלקו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה |
| שער 4–5 | 41-48 | 214-217, 311-318 | 4,842 | במשחקי הפועל זהו שער עידוד בו יושב ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי ובני יהודה זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה |
| שער 7 | 71-73 | 221-222, 319-322, 419-422 | 3,326 | במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה |
| שער 7–8 אמצעי | 74-77 | 223-227, 323-327, 423-427 | 5,250 | במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו שער לאוהדי הקבוצה |
| שער 8 | 78-80 | 228-229, 328-331, 428-431 | 3,326 | במשחקי בני יהודה זהו שער עידוד בו יושב ארגון האהודים "Lions Army". במשחקי מכבי זהו שער לאוהדי הקבוצה. |
| שער 10–11 | 101-108 | 233-236, 332-339 | 4,861 | במשחקי מכבי זהו שער עידוד בו יושב ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה |
| שער 13 | 21-23 | 201-203, 300-303 | 3,151 | שער מקורה בחלקו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי זהו שער לאוהדי הקבוצה |
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון בלומפילד אחרי ההרחבה, מבפנים
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, מבפנים
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, ממבט על
המשחק בו נחנך האצטדיון בשנת 1962
תמונה פנורמית של האצטדיון לאחר ההרחבה
_-_Bloomfield_Stadium_Opener.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
- ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
- ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
- ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
- ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
- ^ איצטדיון חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
- ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
- ^ דניאל זילברברג, סוף לבאסה, באתר וואלה! NEWS, 16 באוקטובר 2009
- ^ ליאור טימור, רק שיגיע כדורגל טוב: צפו ביציעי בלומפילד החדש, באתר ONE, 17 באוגוסט 2012
- ^ רז אמיר, צפו בתיעוד: סיור מקיף בתוך אצטדיון בלומפילד, באתר ONE, 11 באוגוסט 2019
- ^ אסי ממן, עם פקקים, בלי גג: בלומפילד באמת משתדרג?, באתר ONE, 11 בנובמבר 2017
| אצטדיוני ליגת העל בכדורגל | |
|---|---|
|
