אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
נפתח	1962
שופץ	2000, 2010-2008, 2012
בעלים	עיריית תל אביב-יפו
מפעיל	חברת היכלי הספורט
משטח	דשא
אדריכל	מקס גלפז וש. שוורץ
קבוצות ביתיות	הפועל תל אביב (1962-היום); מכבי תל אביב (1985-1969,; 1996-1995, 2000-היום); בני יהודה תל אביב; (1970-1962, 2004-היום)
מספר מושבים	22,000 (הקמה); 14,413 (כיום)

מבט משער 3

תרשים שערי האצטדיון

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו.
האצטדיון מכיל 14,413 מקומות ישיבה^[1], ומהווה את מגרשן הביתי של הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני יהודה תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו של אצטדיון בלומפילד באצטדיון באסה, שהיה מגרשה של הפועל תל אביב מאז קום מדינת ישראל. לפני כן שימש האצטדיון קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב, ובשנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.

בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח האצטדיון הקודם‏^[2]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד". האצטדיון נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד^[3].

בשנת 1969 עברה גם מכבי תל אביב, אשר שיחקה לפני כן באצטדיון המכביה, לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד. בשנות ה-80 וה-90 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לבית"ר תל אביב, שמשון תל אביב, מכבי יפו ובית"ר ירושלים (בשנים 1988-1986).

בשנת 2000 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון להסתדרות, והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו. באותה שנה הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם.

בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בחלק הצפוני של האצטדיון, בו הוחלפו הכיסאות בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עבר חלקו הדרומי של האצטדיון תהליך דומה למעט שער 10-11, אשר הוחלף בכיסאות מתכת מתקפלים בקיץ 2010.

בחודש ספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים של ליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 3-1 לליון הצרפתית. בהמשך ניצחה בו הפועל תל אביב את משחקה הראשון בליגת האלופות, 3-0 נגד בנפיקה ליסבון.

במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10-11. כמו כן, במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות ללוח חדש בעל 60 מ"ר. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מושבים^[4].

ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.

האצטדיון אירח אומנים בינלאומיים שונים, ובניהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז ובלאק אייד פיז.

שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער 1: שער מקורה המורכב מיציע הכבוד, תא העיתונאים, ובו יושבים מנויי הזהב של שלוש הקבוצות. תכולה: 724 מקומות.
שער 2: שער מקורה ברובו בעל מקומות מסומנים. משמש כשער מנויים של אוהדי מכבי, הפועל ובני יהודה במשחקיהן. תכולה: 1994 מקומות.
שער 4-5: במשחקי הפועל זהו שער למנויים בלבד. במשחקי מכבי זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה. תכולה: 2219 מקומות.
שער 7: במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 2668 מקומות.
שער 8: במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 2655 מקומות.
שער 10-11: במשחקי מכבי זהו שער למנויים בלבד. במשחקי הפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה. תכולה: 2053 מקומות.
שער 13: שער מקורה ברובו בעל מקומות מסומנים. משמש כשער מנויים של אוהדי מכבי, הפועל ובני יהודה במשחקיהן. תכולה: 2100 מקומות.