אצטדיון בלומפילד
  |
|
| מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′42″E / 32.05175°N 34.761625°E קואורדינטות: 32°03′06″N 34°45′42″E / 32.05175°N 34.761625°E |
| נפתח | 1962 |
| שופץ | 2000, 2010-2008, 2012, 2016-היום |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מפעיל | חברת היכלי הספורט |
| משטח | דשא |
| אדריכל | מקס גלפז וש. שוורץ |
| קבוצות | הפועל תל אביב (1962-היום) מכבי תל אביב (1985-1969, 1996-1995, 2000-היום) בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום) |
| מושבים | 14,413 (בהרחבה ל-29,000) |
|
(למפת גוש דן רגילה)
 אצטדיון בלומפילד
|
|
 |
|
_-_Bloomfield_Stadium_Opener.jpg)
אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו. האצטדיון הוקם בשנת 1962, מכיל 14,413 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני יהודה תל אביב.
בשנת 2016 נסגר האצטדיון לצורך הגדלת תכולתו לכ-29,000 מקומות ישיבה. העבודות צפויות להסתיים בשנת 2018.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיו של אצטדיון בלומפילד באצטדיון באסה, ששימש את משטרת המנדט[1] משנות ה-20 של המאה ה-20[2]. לאחר כיבוש יפו החלו חברי בית"ר לשחק במגרש ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[3][4]. לפני כן שימש האצטדיון קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומיל[5]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.
אבן פינה לאצטדיון חדש הונח בספטמבר 1960[6]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח האצטדיון הקודם[7][8]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד". האצטדיון נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[9]. היציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[10].
בשנת 1969 עברה גם מכבי תל אביב, אשר שיחקה לפני כן באצטדיון המכביה, לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. בשנות ה-80 וה-90 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לבית"ר תל אביב, שמשון תל אביב, מכבי יפו ובית"ר ירושלים (בשנים 1988-1986).
בשנת 2000 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון להסתדרות, והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו. באותה שנה הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם.
בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בחלק הצפוני של האצטדיון, בו הוחלפו הכיסאות בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עבר חלקו הדרומי של האצטדיון תהליך דומה למעט שער 10–11, אשר הוחלף בכיסאות מתכת מתקפלים בקיץ 2010.
בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים של ליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לליון הצרפתית. בהמשך ניצחה בו הפועל תל אביב את משחקה הראשון בליגת האלופות, 3-0 נגד בנפיקה ליסבון.
במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11. כמו כן, במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מושבים[11].
ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.
בסיום עונת 2015/16 נסגר האצטדיון לרגל שיפוצים, בסיומם יכלול 29,000 מקומות. עבודות השיפוץ צפויות להמשך כשנתיים[12].
האצטדיון אירח אומנים בינלאומיים שונים, וביניהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, פיקסיז וסאונדגארדן.
שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שער 1: שער מקורה המורכב מיציע הכבוד, תא העיתונאים, ובו יושבים מנויי הזהב של מכבי, הפועל ובני יהודה. תכולה: 724 מקומות.
- שער 2: שער מקורה ברובו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 1,994 מקומות.
- שערים 4-5: במשחקי הפועל זהו שער עידוד בו יושב ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה. תכולה: 2,219 מקומות.
- שער 7: במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 2,668 מקומות.
- שער 8: במשחקי מכבי והפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 2,654 מקומות.
- שערים 10-11: במשחקי מכבי זהו שער עידוד בו יושב ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו שער לאוהדי הקבוצה היריבה. תכולה: 2,053 מקומות.
- שער 13: שער מקורה ברובו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו שער לאוהדי הקבוצה. תכולה: 2,100 מקומות.
גלריה פנורמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אצטדיון בלומפילד באתר היכלי הספורט
- אצטדיון בלומפילד באתר World Stadiums
- אורן יוסיפוביץ, בית חרושת למשחקים: עומס בבלומפילד, באתר nrg, 19 באוגוסט 2010
- ליאור טימור, בלומפילד בן 50: בית המקדש של מגרשי הכדורגל, באתר ONE, 27 באוקטובר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
- ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
- ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
- ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
- ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
- ^ איצטדיוו חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
- ^ דניאל זילברברג, סוף לבאסה, באתר וואלה! NEWS, 16 באוקטובר 2009
- ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
- ^ תכולת האצטדיון באתר מכבי תל אביב, 13 באוגוסט 2012
- ^ רז אמיר, One 27 ביוני 2016 - http://www.one.co.il/Article/15-16/1,1,0,0/273343.html
