אצטדיון בלומפילד
![]() | |
![]() | |
כתובת | רחוב התקומה |
---|---|
מיקום |
![]() |
קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′41″E / 32.05173°N 34.76148°E |
נפתח | 13 באוקטובר 1962 |
שופץ | 2000, 2010-2008, 2012 |
הורחב | 2019-2016 |
עלות הבנייה |
1.5 מיליון ל"י (1962) 500 מיליון ש"ח (2019) |
בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
מפעיל | חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו |
משטח | דשא |
אדריכל |
מקס גלפז וש. שוורץ (1962) מנספלד-קהת אדריכלים (2019) |
קבוצות |
הפועל תל אביב (1962-היום) מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום) בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום) נבחרת ישראל (משחקים נבחרים) |
מושבים | 29,400 |
אצטדיון בלומפילד | |
![]() | |
![]() ![]() |
אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בעיר תל אביב-יפו, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו"[1]. האצטדיון הוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2016–2019, מכיל 29,400 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה תל אביב. לעיתים מארח האצטדיון גם את משחקי נבחרת ישראל ומשחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[2] משנות ה-20 של המאה ה-20[3]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.
לאחר כיבוש יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[4][5]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[6]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.
אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[7]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[8][9], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[10]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".
אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[11][12].
בשנת 1963 החלה גם מכבי תל אביב לארח חלק ממשחקיה באצטדיון בלומפילד, במקרים בהם היה צפי לקהל רב שאצטדיון המכביה לא יכול היה להכיל, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לבית"ר תל אביב, שמשון תל אביב, מכבי יפו ובית"ר ירושלים (בשנים 1986–1988).
בשנת 1964 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי גביע אסיה 1964 שנערכה בישראל.
האצטדיון נוהל מיום הנחת אבן הפינה בשנת 1960 ועד שנת 1982 על ידי שלמה (סולומון) אדיר שהיה ידוע בכנויו "סלי" ופרש מהניהול כשהגיע לגיל 69.
בשנת 2000 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון להסתדרות, והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו. באותה שנה הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם ל-15,700 מקומות ישיבה.
בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.
בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית.
במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מקומות ישיבה[13].
במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר.
ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.
באצטדיון נערכו גם הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס[14], ריהאנה[15], סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, פיקסיז וסאונדגארדן.
בלומפילד המחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2016–2019 נסגר האצטדיון לצורך עבודות הריסה ובניה, על פי תכנון חדש. כל המבנים הישנים שמתחת ליציעים נהרסו. ביציעים הנותרים נעשתה עבודה מסיבית של שיקום בטונים. הבניה החדשה הגדילה את תכולת האצטדיון ל-29,400 מושבים. כל מרכיבי המבנה, החזיתות, מתחם חדרי ההלבשה, אולמות VIP, תאי הצפייה, חדרי חפ"ק ובקרה, שטחי שירות, משרדים, שטחים לתקשורת, עמדות צילום, מזנונים, שירותים וכו' - כל אלה נבנו על פי תכנון חדש. כל מרכיבי התכנון החדש תואמים את הנחיות אופ"א. כך גם הדשא הוחלף בדשא היברידי. עלות פרויקט הבנייה מחדש עלתה כ-500 מיליון ש"ח.
אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019 עם פתיחת עונת 2019/20, במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה. בנובמבר 2019 אירח אצטדיון בלומפילד את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת אורוגוואי[16]
במהלך שנת 2020, בעקבות איסור כניסת קהל למשחקים בגלל מגפת הקורונה בישראל, הושלמו עבודות החיפוי של החזיתות[17].
ב-5 במרץ 2021, לאחר הפסקת הפעילות עקב הקורונה, נפתח האצטדיון להופעתו של הזמר עברי לידר, רק לעיני 500 איש, לפי תקנות הקורונה. בימים שלאחריו הופיעו אומנים ישראליים נוספים: שלום חנוך, ירדנה ארזי ודיקלה[18].
ב-25 במרץ 2021 החל האצטדיון לארח חלק ממשחקי נבחרת ישראל, שאירח את המשחק נגד נבחרת דנמרק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022[19].
ב-1 באוגוסט 2021 אירח האצטדיון את הסופר קאפ הצרפתי, בין אלופת הליגה הצרפתית ליל לבין מחזיקת הגביע הצרפתי פריז סן ז'רמן[20].
החל מנובמבר 2022 תשרת את באי האצטדיון תחנת אצטדיון בלומפילד בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב[21].
יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער | כניסה | גוש | מספר מושבים | הערות |
---|---|---|---|---|
VIP/1 | 24-27 | 204-206, 304-306, 404-406 | 1,316 | יציע מקורה המורכב מ"יציע הזהב" (גושים 204–206) המכיל 470 מקומות, "יציע הפלטינום" (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, "תאי צפייה" (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ו"יציע העיתונאים" (גושים 404–406) המכיל 238 מקומות |
2 | 28-30 | 207-209, 307-310 | 3,130 | יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 207–209). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
4/5 | 41-48 | 214-217, 311-318 | 4,842 | במשחקי הפועל זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
7 | 71-74 | 221-224, 319-324, 419-424 | 5,338 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 221–224). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
7/8 | 75-76 | 225, 325, 425 | 1,130 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גוש 225). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
8 | 77-80 | 226-229, 326-331, 426-431 | 5,342 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 226–229). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
10/11 | 101-108 | 233-236, 332-339 | 4,861 | במשחקי מכבי זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
13 | 21-23 | 201-203, 300-303 | 3,149 | יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 201–203). במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה. בחלק ממשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
משחקים בין-לאומיים באצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אצטדיון בלומפילד
- אצטדיון בלומפילד באתר StadiumDB
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חברת 'היכלי הספורט תל אביב-יפו בע”מ' היא תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו שעיסוקו ניהול, תפעול ופיתוח של שלושה מתקני ספורט: היכל מנורה מבטחים, היכל קבוצת שלמה ואצטדיון בלומפילד.
- ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
- ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
- ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
- ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
- ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
- ^ איצטדיון חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
- ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
- ^ מחר יחנך אצטדיון בלומפילד יפו, הבוקר, 11 בדצמבר 1962
- ^ דניאל זילברברג, סוף לבאסה, באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2009
- ^ ליאור טימור, רק שיגיע כדורגל טוב: צפו ביציעי בלומפילד החדש, באתר ONE, 17 באוגוסט 2012
- ^ שירות גלובס, פיל קולינס יופיע ב-7 בנובמבר באיצטדיון בלומפילד ביפו, באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- ^ החלה הופעתה של הזמרת ריהאנה באצטדיון בלומפילד בת"א, באתר ynet, 30 במאי 2010
- ^ ליאור ברטל, חגיגת כדורגל: מסי הבקיע בתל אביב, ארגנטינה ואורוגוואי סיימו בתיקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בנובמבר 2019
- ^ שירי אלג'ם, מה השתנה? מבט לתוך השיפוץ שנעשה בבלומפילד, באתר ערוץ הספורט, 1 בינואר 2021
- ^ רז שכניק, איתות מבלומפילד, ידיעות אחרונות 7.3.2021 גליון 25036, עמ' 17
- ^ הנבחרת תארח את דנמרק וסקוטלנד בבלומפילד, באתר ONE, 13 בינואר 2021
- ^ נרי וייס, משחק גמר גביע האלופות הצרפתי, הסופר-קאפ, שיתקיים ב-1 באוגוסט, יתקיים באצטדיון בלומפילד שבתל אביב. ניימאר ואמבפה יגיעו?, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2021
- ^ אסף זגריזק, נסיעות המבחן יצאו לדרך: הרכבת הקלה נוסעת בגוש דן, באתר ynet, 31 במאי 2021
אצטדיוני ליגת העל בכדורגל | |
---|---|
|
אצטדיוני הליגה הלאומית בכדורגל | |
---|---|
|