אצטדיון בלומפילד
 | |
 | |
| כתובת | רחוב התקומה |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′41″E / 32.05173°N 34.76148°E |
| תקופת הפעילות | 13 באוקטובר 1962 – הווה (60 שנה) |
| שופץ | 2000, 2010-2008, 2012 |
| הורחב | 2019-2016 |
| עלות הבנייה |
1.5 מיליון ל"י (1962) 500 מיליון ₪ (2019) |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מפעיל | חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
מקס גלפז וש. שוורץ (1962) מנספלד-קהת אדריכלים (2019) |
| קבוצות |
הפועל תל אביב (1962-היום) מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום) בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום) נבחרת ישראל (משחקים נבחרים) |
| מושבים | 29,400 |
| אצטדיון בלומפילד | |
 | |
  | |
אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בעיר תל אביב-יפו, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו"[1]. האצטדיון הוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2016–2019, מכיל 29,400 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה תל אביב. לעיתים מארח האצטדיון גם את משחקי נבחרת ישראל ומשחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון באסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[2] משנות ה-20 של המאה ה-20[3]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.
לאחר שחרור יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[4][5]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[6]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.
הקמת אצטדיון בלומפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[7]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[8][9], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[10]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".
אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[11][12].
בשנת 1963 החלה גם מכבי תל אביב לארח חלק ממשחקיה באצטדיון בלומפילד, במקרים בהם היה צפי לקהל רב שאצטדיון המכביה לא יכול היה להכיל, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לקבוצות נוספות מתל אביב: בית"ר תל אביב, שמשון תל אביב ומכבי יפו.
בשנת 1964 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי גביע אסיה 1964 שנערכה בישראל.
האצטדיון נוהל מיום הנחת אבן הפינה בשנת 1960 ועד שנת 1982 על ידי שלמה (סולומון) אדיר שהיה ידוע בכנויו "סלי".
בשנת 1993 עבר האצטדיון שיפוץ שבו הוחלף הדשא והותקן גג מעל יציעים 1, 2 ו-13[13].
במשך השנים האצטדיון היה בחזקת חברת "בצר" של ההסתדרות וחברת העובדים, ועם מכירת קבוצת הפועל תל אביב למשקיעים פרטיים, המשיך האצטדיון להיות בניהולה[14].
מעבר לבעלות העירייה ושיפוץ האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1999 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון לחברת "בצר", והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו ולניהול בידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו" העירונית. אחר כך הגישה חברת "בצר" תביעה נגד העירייה בדרישה לפיצוי כספי על ההשקעות שביצעה באצטדיון במהלך השנים[15].
עם העברת הבעלות לעירייה הציג מהנדס העיר ישראל גודוביץ, בדצמבר 1999, תוכנית להרחבת ההאצטדיון ל-29,500 מושבים והוספת שטחים מסחריים לצורך מימון הפרויקט[16]. התוכנית כללה הקמת שני יציעים נוספים מעל היציעים הקיימים. ששני היציעים יכילו 11,500 מקומות ישיבה ובנוסף ל-18,000 מקומות הישיבה הקיימים שהיו אז, כך שהוא יכיל אצטדיון בלומפילד 29,500 מושבים[16].
קשיים באישור ומימון התוכנית הביאו לביטול תוכנית ההרחבה של גודוביץ, במקום זאת השקיעה חברת "היכלי הספורט" 20 מיליון שקל בשיפוץ האצטדיון, בשנים 2000–2002, במסגרתו הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם ל-15,700 מקומות ישיבה[17]. בנוסף הודיעה החברה, בדצמבר 2002, כי יוקם אצטדיון חדש במקום בלומפילד שיוקם במתחם מגרש האימונים של מכבי תל אביב בקרית שלום, תוך עשר שנים. ההשקעה באצטדיון, שיכיל כ-30 אלף מקומות ישיבה, הוערכה ביותר מ-300 מיליון שקל והמימון להקמתו היה אמור להגיע בעיקר ממכירת הקרקע של מתחם בלומפילד[18].
בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.
בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית. באוגוסט 2011 הוצגה תוכנית צנוע להרחבת האצטדיון לכ-18 אלף מושבים[19].
במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11, בעלות של כ-21 מיליון שקל[20]. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מקומות ישיבה[21].
במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר. ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.
הרחבת האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2013, הודיעה העירייה כי אצטדיון בלומפילד ישופץ ויורחב החל מ-2014, לכ-25 אלף מושבים, שבנוסף ייבנו בשטח המבנה אזורי מסחר ובתי קפה. העלות המשוערת של העבודות הוערכה ב-150 מיליון שקלים[22]. לבסוף הוחלט על תוכנית גדולה יותר שכוללת הריסה של חלק מהיציעים, ובניה על פי תכנון חדש[23]. עבודות ההריסה החלו באוגוסט 2016[24]. עם תחילת העבודות הוחלט לא לקרות את רוב האצטדיון, בכדי לחסוך בעלויות, שהוערכו אז בכ-275 מיליון שקל[25].
במסגרת הפרויקט כל המבנים הישנים שמתחת ליציעים נהרסו. ביציעים הנותרים נעשתה עבודה מסיבית של שיקום בטונים. הבניה החדשה הגדילה את תכולת האצטדיון ל-29,400 מושבים. כל מרכיבי המבנה, החזיתות, מתחם חדרי ההלבשה, אולמות VIP, תאי הצפייה, חדרי חפ"ק ובקרה, שטחי שירות, משרדים, שטחים לתקשורת, עמדות צילום, מזנונים, שירותים וכו' - כל אלה נבנו על פי תכנון חדש[26]. כל מרכיבי התכנון החדש תואמים את הנחיות אופ"א. כך גם הדשא הוחלף בדשא היברידי. עלות פרויקט הבנייה מחדש עלתה לבסוף כ-500 מיליון שקל[27]. במסגרת הרחבת האצטדיון לא נוספו מקומות חניה נוספים, וזאת על מנת לעודד את האוהדים להגיע באמצעי תחבורה בני קיימא, כגון תחבורה ציבורית ובעתיד הקו האדום של הרכבת הקלה[28].
אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019 עם פתיחת עונת 2019/20, במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה[29]. בנובמבר 2019 אירח אצטדיון בלומפילד את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת אורוגוואי[30].
במהלך שנת 2020, בעקבות איסור כניסת קהל למשחקים בגלל מגפת הקורונה בישראל, הושלמו עבודות החיפוי של החזיתות[31].
ב-25 במרץ 2021 החל האצטדיון לארח חלק ממשחקי נבחרת ישראל, שאירח את המשחק נגד נבחרת דנמרק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022[32].
האצטדיון אירח את הסופר קאפ הצרפתי של עונת 2021[33] ועונת 2022.
החל ממרץ 2023 תשרת את באי האצטדיון תחנת אצטדיון בלומפילד בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב[34].
יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שער | כניסה | גוש | מספר מושבים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| VIP/1 | 24-27 | 204-206, 304-306, 404-406 | 1,316 | יציע מקורה המורכב מ"יציע הזהב" (גושים 204–206) המכיל 470 מקומות, "יציע הפלטינום" (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, "תאי צפייה" (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ו"יציע העיתונאים" (גושים 404–406) המכיל 238 מקומות |
| 2 | 28-30 | 207-209, 307-310 | 3,130 | יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 207–209). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 4/5 | 41-48 | 214-217, 311-318 | 4,842 | במשחקי הפועל זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
| 7 | 71-74 | 221-224, 319-324, 419-424 | 5,338 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 221–224). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 7/8 | 75-76 | 225, 325, 425 | 1,130 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גוש 225). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 8 | 77-80 | 226-229, 326-331, 426-431 | 5,342 | יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 226–229). במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 10/11 | 101-108 | 233-236, 332-339 | 4,861 | במשחקי מכבי זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
| 13 | 21-23 | 201-203, 300-303 | 3,149 | יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 201–203). במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה. בחלק ממשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
משחקים בין-לאומיים באצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, באצטדיון נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס[35], ריהאנה[36], סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, אנדראה בוצ'לי, פיקסיז וסאונדגארדן.
ב-5 במרץ 2021, לאחר הפסקת הפעילות עקב הקורונה, נפתח האצטדיון להופעתו של הזמר עברי לידר, רק לעיני 500 איש, לפי תקנות הקורונה. בימים שלאחריו הופיעו אומנים ישראליים נוספים: שלום חנוך, ירדנה ארזי דיקלה ואייל גולן[37].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון בלומפילד מבחוץ
אצטדיון בלומפילד, 2022
אצטדיון בלומפילד מבפנים
אצטדיון בלומפילד במשחק של הפועל תל אביב
אצטדיון בלומפילד מבפנים
אצטדיון בלומפילד במשחק של מכבי תל אביב
תמונה פנורמית של האצטדיון
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, מבפנים
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, ממבט על
המשחק בו נחנך האצטדיון בשנת 1962
.jpg)
_-_Bloomfield_Stadium_Opener.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של אצטדיון בלומפילד- אצטדיון בלומפילד באתר StadiumDB
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חברת 'היכלי הספורט תל אביב-יפו בע”מ' היא תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו שעיסוקו ניהול, תפעול ופיתוח של שלושה מתקני ספורט: היכל מנורה מבטחים, היכל קבוצת שלמה ואצטדיון בלומפילד.
- ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
- ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
- ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
- ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
- ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
- ^ איצטדיון חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
- ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
- ^ מחר יחנך אצטדיון בלומפילד יפו, הבוקר, 11 בדצמבר 1962
- ^ דניאל זילברברג, סוף לבאסה, באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2009
- ^ אביעד פוהורילס, לרגל חגיגות ה-60 לבלומפילד: יצאנו למסע אל רגעי השיא שלו, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2022
- ^ גזבר ההסתדרות בת"א: איצטדיון בלומפילד לא כלול במכירת הפועל ת"א, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
- ^ יצחק דנון, עיריית ת"א בכתב הגנה: אצטדיון בלומפילד הוא בבעלותנו המלאה - לחברת בצר לא מגיע פיצוי, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2006
- ^ 1 2 משה כהן, בלומפילד: כמעט 30,000 מושבים ושטחים מסחריים, באתר גלובס, 6 בדצמבר 1999
- ^ מאת דורון ברגרפרוינד, הלו, זה בלומפילד, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2001
- ^ 20 מיליון שקל הושקעו בבלומפילד; האיצטדיון החדש יוקם בעוד 10 שנים, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2002
- ^ מיכל מרגלית, אצטדיון בלומפילד יוגדל ל-18 אלף מושבים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2011
- ^ רון עמיקם, עלות שיפוץ בלומפילד: 21.3 מיליון ש', באתר גלובס, 19 באוגוסט 2012
- ^ ליאור טימור, רק שיגיע כדורגל טוב: צפו ביציעי בלומפילד החדש, באתר ONE, 17 באוגוסט 2012
- ^
קשת רוזנבלום, איצטדיון בלומפילד ישופץ ויורחב ל-25 אלף מקומות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2013
- ^ ניר צדוק, שלוש שנות שיפוצים כדי להפוך את בלומפילד לפיל לבן?, באתר TheMarker, 19 ביוני 2016
- ^ סופו של סמל תל אביבי: צפו בדחפורים עולים על בלומפילד, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2016
- ^ נעמה ריבה, רוצים גג בבלומפילד? 275 מיליון שקל אינם מספיקים, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
טל וולק, דעה: הוויכוח על הגג בבלומפילד; די להלקאה העצמית המוגזמת, באתר גלובס, 11 בינואר 2020 - ^ אריק מירובסקי, אשר גרין בע"מ נבחרה לקבלן ראשי בפרויקט שיפוץ איצטדיון בלומפילד, באתר TheMarker, 2 באפריל 2017
- ^ ניצן ליבנה, 29 אלף צופים ייכנסו בבלומפילד המחודש. לרובם המוחלט יש לנו חדשות רעות, באתר הארץ, 24 ביולי 2019
- ^ עמרי לוין ויונתן גת, בבלומפילד אין מספיק חניה, וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2019
- ^ נעמה ריבה, ללא חיפוי ועם בטון חשוף – כך ייחנך הערב בלומפילד, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2019
- ^ ליאור ברטל, חגיגת כדורגל: מסי הבקיע בתל אביב, ארגנטינה ואורוגוואי סיימו בתיקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בנובמבר 2019
- ^ שירי אלג'ם, מה השתנה? מבט לתוך השיפוץ שנעשה בבלומפילד, באתר ערוץ הספורט, 1 בינואר 2021
- ^ הנבחרת תארח את דנמרק וסקוטלנד בבלומפילד, באתר ONE, 13 בינואר 2021
- ^ נרי וייס, משחק גמר גביע האלופות הצרפתי, הסופר-קאפ, שיתקיים ב-1 באוגוסט, יתקיים באצטדיון בלומפילד שבתל אביב. ניימאר ואמבפה יגיעו?, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2021
- ^ אסף זגריזק, נסיעות המבחן יצאו לדרך: הרכבת הקלה נוסעת בגוש דן, באתר ynet, 31 במאי 2021
- ^ שירות גלובס, פיל קולינס יופיע ב-7 בנובמבר באיצטדיון בלומפילד ביפו, באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- ^ החלה הופעתה של הזמרת ריהאנה באצטדיון בלומפילד בת"א, באתר ynet, 30 במאי 2010
- ^ הלו, זה בלומפילד: סופ"ש של הופעות קטנות באצטדיון, באתר "Time Out ישראל", 3 במרץ 2021
קשת רוזנבלום,
| אצטדיוני ליגת העל בכדורגל | |
|---|---|
|
| אצטדיוני הליגה הלאומית בכדורגל | |
|---|---|
|
