אצטדיון בלומפילד
 | |
 | |
| כתובת | רחוב התקומה |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′41″E / 32.05173°N 34.76148°E |
| נפתח | 13 באוקטובר 1962 |
| שופץ | 2000, 2010-2008, 2012 |
| הורחב | 2019-2016 |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מפעיל | חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
מקס גלפז וש. שוורץ (1962) מנספלד-קהת אדריכלים (2019) |
| קבוצות |
הפועל תל אביב (1962-היום) מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום) בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום) נבחרת ישראל (עתידי)[1] |
| מושבים | 29,150 |
  | |
אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בעיר תל אביב-יפו, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו"[2]. האצטדיון הוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2016–2019, מכיל 29,150 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני יהודה תל אביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[3] משנות ה-20 של המאה ה-20[4]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.
לאחר כיבוש יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[5][6]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[7]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.
אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[8]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[9][10], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[11]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".
אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[12][13].
בשנת 1963 החלה גם מכבי תל אביב לארח חלק ממשחקיה באצטדיון בלומפילד, במקרים בהם היה צפי לקהל רב שאצטדיון המכביה לא יכול היה להכיל, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנת 2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לבית"ר תל אביב, שמשון תל אביב, מכבי יפו ובית"ר ירושלים (בשנים 1986–1988).
האצטדיון נוהל מיום הנחת אבן הפינה בשנת 1960 ועד שנת 1982 על ידי שלמה (סולומון) אדיר שהיה ידוע בכנויו "סלי" ופרש מהניהול כשהגיע לגיל 69.
בשנת 2000 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון להסתדרות, והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו. באותה שנה הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם ל-15,700 מקומות ישיבה.
בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.
בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית.
במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מקומות ישיבה[14].
במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר.
ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות צעירות שנערכה בישראל.
באצטדיון נערכו גם הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, פיקסיז וסאונדגארדן.
בלומפילד המחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2016–2019 נסגר האצטדיון לצורך עבודות הריסה ובניה, על פי תכנון חדש. כל המבנים הישנים שמתחת ליציעים נהרסו. ביציעים הנותרים נעשתה עבודה מסיבית של שיקום בטונים. הבניה החדשה הגדילה את תכולת האצטדיון ל-29,150 מושבים. כל מרכיבי המבנה, החזיתות, מתחם חדרי ההלבשה, אולמות VIP, תאי הצפייה, חדרי חפ"ק ובקרה, שטחי שירות, משרדים, שטחים לתקשורת, עמדות צילום, מזנונים, שירותים וכו' - כל אלה נבנו על פי תכנון חדש. כל מרכיבי התכנון החדש תואמים את הנחיות אופ"א. כך גם הדשא הוחלף בדשא היברידי (אנ').
עלות פרויקט הבנייה מחדש: כ-500 מיליון ש"ח.
אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019 עם פתיחת עונת 2019/20, במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה. בנובמבר 2019 אירח אצטדיון בלומפילד את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת אורוגוואי.
החל מאוקטובר 2021 צפויות לשרת את באי האצטדיון שלוש תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב[15].
יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שער | כניסה | גוש | מספר מושבים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| VIP/1 | 24-27 | 204-206, 304-306, 404-406 | 1,316 | יציע מקורה המורכב מ"יציע הזהב" (גושים 204–206) המכיל 470 מקומות, "יציע הפלטינום" (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, "תאי צפייה" (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ו"יציע העיתונאים" (גושים 404–406) המכיל 238 מקומות. |
| 2 | 28-30 | 207-209, 307-310 | 3,130 | יציע מקורה בחלקו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 4/5 | 41-48 | 214-217, 311-318 | 4,842 | במשחקי הפועל זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
| 7 | 71-74 | 221-224, 319-324, 419-424 | 5,338 | במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 7/8 | 75-76 | 225, 325, 425 | 1,130 | במשחקי מכבי, הפועל ובני יהודה זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 8 | 77-80 | 226-229, 326-331, 426-431 | 5,342 | במשחקי בני יהודה זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "Lions Army". במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה |
| 10/11 | 101-108 | 233-236, 332-339 | 4,861 | במשחקי מכבי זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
| 13 | 21-23 | 201-203, 300-303 | 3,149 | יציע מקורה בחלקו בעל מקומות מסומנים. במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה. בחלק ממשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה |
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון בלומפילד אחרי ההרחבה, מבפנים
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, מבפנים
אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, ממבט על
המשחק בו נחנך האצטדיון בשנת 1962
תמונה פנורמית של האצטדיון לאחר ההרחבה בשנת 2019
_-_Bloomfield_Stadium_Opener.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חשיפה: בלומפילד יהיה האצטדיון המרכזי של נבחרת ישראל https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5581344,00.html
- ^ חברת 'היכלי הספורט תל אביב-יפו בע”מ' היא תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו שעיסוקו ניהול, תפעול ופיתוח של שלושה מתקני ספורט: היכל מנורה מבטחים, היכל קבוצת שלמה ואצטדיון בלומפילד.
- ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
- ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
- ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
- ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
- ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
- ^ איצטדיון חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
- ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
- ^ מחר יחנך אצטדיון בלומפילד יפו, הבוקר, 11 בדצמבר 1962
- ^ דניאל זילברברג, סוף לבאסה, באתר וואלה! NEWS, 16 באוקטובר 2009
- ^ ליאור טימור, רק שיגיע כדורגל טוב: צפו ביציעי בלומפילד החדש, באתר ONE, 17 באוגוסט 2012
- ^ אסי ממן, עם פקקים, בלי גג: בלומפילד באמת משתדרג?, באתר ONE, 11 בנובמבר 2017
| אצטדיוני ליגת העל בכדורגל | |
|---|---|
|
