אקלים קוטבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזורי האקלים הקוטבי בכדור הארץ
פינגוויני אדלי באנטארקטיקה
נוף מושלג באלסקה

האקלים הקוטבי (המכונה גם אקלים ארקטי) הוא האקלים השורר באזורי הקטבים. אקלים כזה שורר באזור הארקטי, מצפון לחוג הקוטב הצפוני ובאנטארקטיקה, והוא מאופיין בטמפרטורות נמוכות מאוד. אקלים זה נוצר כתוצאה מכמות קרינה נמוכה מהשמש.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באזור נמוכה מ-10°C, ובחורף לעתים יורדת לעשרים מעלות מתחת לאפס בממוצע. אקלים זה קר ביותר, בגלל שהוא האזור הרחוק ביותר מהשמש בשטחו של כדור הארץ.

המשקעים באזורי האקלים הקוטבי מועטים והם יורדים בצורת שלגים. באקלים הקוטבי הקיץ קצר מאוד וקר. לעומת זאת, החורף הקוטבי הוא ארוך וקר מאוד.

האקלים מחולק לשני סוגים: אקלים כיפות הקרח בו אין אף חודש בשנה שהטמפרטורה הממוצעת בו גבוהה מ-0°C ואקלים הטונדרה בו יש לפחות חודש אחד בשנה שהטמפרטורה הממוצעת בו גבוהה מ-0°C.

באזור האקלים הזה לא גדלים עצים כלל ולכן הם נמצאים מעבר לקו העצים. עם זאת, בטונדרה גדלים צמחים נמוכים כגון עשבים, טחבים וחזזיות.

חילופי האור והחושך באזור האקלים הקוטבי שונים מאוד מאזור האקלים הים - תיכוני. במשך חצי שנת הקיץ שורר אור במרבית שעות היממה כשהשיא הוא שמש חצות, יממה בה נראית השמש לכל אורכה. במשך חצי שנת החורף מרבית היממה חשוכה כשהשיא הוא ליל קוטב בו שורר חושך לאורך כל היממה. מספר שעות האור והחושך בכל מקום תלוי במרחקו מקו המשווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקלים קוטבי בוויקישיתוף
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.