אקלים יבשתי

  Dsa

  Dsb

  Dwa

  Dwb

  Dfa

  Dfb

לפי שיטת קפן לסיווג אקלימים אקלים יבשתי הוא אקלים הנפוץ בתוככי היבשות ובחופיהם המערביים העליונים, ומכאן שמו. האקלים מתאפיין בממוצע של מעל C°‏ 10 בחודשים החמים, וממוצע של מתחת ל־C°‏ 3- בחודשים הקרים. האקלים מסומן על פי שיטת קפן באות D. כמות המשקעים הממוצעת היא 350 - 1,000 מ״מ בשנה ברוב אזורי האקלים היבשתי, למעט באזורים הרריים או המושפעים מרוחות מונסון בקיץ, בהם כמות המשקעים השנתית גבוהה יותר מ־1,000 מ״מ. שלג הוא סוג המשקעים האופייני לעונת החורף שהיא גם ארוכה יותר בהשוואה לעונת הקיץ. אקלים זה קיים ב־43.8% משטחי אסיה, 54.5% מצפון אמריקה ו־44.4% מאירופה. הוא אינו קיים כלל באוסטרליה, אפריקה וכמעט ולא קיים בדרום אמריקה (למעט פסגות הרים בודדות).

האקלים נפוץ בחצי הכדור הצפוני בקווי הרוחב 40° צפון ומעלה, עד להגעתו לאזורים בהם שורר אקלים קוטבי. האקלים נדיר בחצי הכדור הדרומי, מכיוון שישנה מעט מאוד יבשה בקווי הרוחב 40°–60° דרום, כך שלמעט באזורי רמות שונות, האקלים כלל לא קיים.

סוגים

לאקלים זה מספר רב של סוגים, כאשר המשתנה הראשון הוא האם העונה היבשה היא החורף (w) או הקיץ (s), או ללא עונה יבשה (f) - דבר המסומן באות השנייה של הסימון. האות השלישית בסימון מציינות משתנה נוסף - רמת החום של הקיץ: ממוצע הטמפרטורה בחודש החם ביותר מעל ל־C°‏ 22 ולפחות ארבעה חודשים עם ממוצע מעל ל־C°‏ 10 (a); ממוצע הטמפרטורה בחודש החם מתחת ל־C°‏ 22 אך ארבעה חודשים או יותר עם ממוצע מעל C°‏ 10 (b); וקיץ בעל שלשה חודשים או פחות עם טמפרטורה ממוצעת מעל C°‏ 10 (c). גרסאות קיצוניות יותר של האקלים, כאשר החורפים קרים במיוחד והקיציים קצרים וקרים מסומנים באות d.

סך הכל, אם כן, יש 12 סוגים שונים של האקלים היבשתי, אך בצורה כוללנית יותר, ניתן לחלקם לשתי קבוצות, אקלים יבשתי לח ואקלים תת־ארקטי. האקלים היבשתי הלח מחולק אף הוא לאזורים עם קיץ חם ולאזורים עם קיץ חמים.

אקלים יבשתי לח

Dfa, Dwa, Dsa

נוף יבשתי לח במישיגן.

אקלים יבשתי באסטוניה.

מפת העולם כשמקומות בעלי אקלים Dfa, Dwa, ו-Dsa מסומנים בה

מפת העולם כשמקומות בעלי אקלים Dfb, Dwb, ו-Dsb מסומנים בה

המשותף לשלושת תתי-האקלים הללו היא העובדה שהקיץ באזורים אלו הוא חם יחסית - ממוצע הטמפרטורה בחודש החם ביותר היא מעל ל־C°‏ 22 ולפחות ארבעה חודשים עם ממוצע מעל ל־C°‏ 10, דבר המוצג באות השלישית בקוד הסימון - a.

כך למשל בניו יורק, שיקגו, בוסטון, קליבלנד ופיטסבורג ממוצע המעלות בחורף הוא מתחת ל־C°‏ 3- ואין עונה יבשה. ממוצע המעלות בחודש החם ביותר הוא מעל ל־C°‏ 22 ויש יותר מ־4 חודשים עם ממוצע מעל ל־C°‏ 10, כולם בעלי אקלים Dfa.

לעומת זאת, בפיונגיאנג, סיאול ובבייג'ינג יש עונה יבשה - החורף, ובקיץ יורדים מרבית הגשמים (מונסונים), אולם הקיץ חם ביותר: ממוצע המעלות בחודש החם ביותר הוא מעל ל־C°‏ 22 ויש יותר מ־4 חודשים עם ממוצע מעל ל־C°‏ 10, האקלים הוא Dwa.

Dsa - כלומר העונה היבשה היא הקיץ, והקיץ חם במיוחד, נפוצה באזורים הרריים גבוהים הנמצאים בסמוך לאקלים ים-תיכוני, כך למשל בסולט לייק סיטי שביוטה ובאראכ איראן, ובמרכז ומזרח טורקיה.

Dfb, Dwb, Dsb

המשותף לסוגי האקלים הללו, היא העובדה שהקיץ חמים, אך לא חם במיוחד. ממוצע הטמפרטורה בחודש החם מתחת ל־C°‏ 22 אך ארבעה חודשים או יותר עם ממוצע מעל C°‏ 10, דבר המוצג באות השלישית בקוד הסימון - b.

הראשון מבין השלושה, Dfb, כאשר אין עונה יבשה כלל ומשקעים יורדים במשך השנה כולה אך בשונה מ-Dfa הקיץ נעים יותר. אקלים זה שורר בשטחים נרחבים יותר מהגרסה בעלת הקיץ החם (Dfa). בארצות הברית לדוגמה, אקלים זה שורר ברוב המקומות בקו רוחב 45°–50° צפון עד קו האורך 100° מערב, אך לעיתים מגיע גם לקו רוחב 54° צפון ומערבית עד למערב קנדה ודרומית עד קו רוחב 40° צפון בהרי האפלצ'ים. באירופה, אקלים זה מגיע אף צפונה יותר, לקו רוחב 61° צפון. כך למשל מרכז סקנדינביה ומרכז אירופה הם אזורים בעלי אקלים שכזה.

הסוג הבא בקבוצה זו, Dwb, דומה באופן כללי ל־Dwa אך קיים שוני בולט שהטמפרטורות בקיץ נעימות יותר. עונת הגשמים היא בקיץ והחורף הוא היבש. אקלים זה נמצא בצפון יפן, שם החורפים קרים אך יבשים ואילו הקיץ חמים וגשום.

הסוג האחרון בקבוצה זו, ה־Dsb, הוא גם בעל השטח הקטן ביותר. הסיבות להיווצרות האקלים זהות ל־Dsa, אך האקלים נוצר במקומות גבוהים יותר. הקיץ הוא העונה היבשה אך אינו חם במיוחד. האקלים קיים בעיקר באזורים קטנים במערב ארצות הברית, קנדה ואלסקה ומקומות נוספים אחרים (למשל סיוואס בטורקיה). בפסגות החרמון מעל 2,000 מטר מעל פני הים שוררים תנאי אקלים המקבילים לאקלים זה.

אקלים תת-ארקטי

ערך מורחב – אקלים תת-ארקטי

Dfc, Dwc, Dsc, Dfd, Dwd, Dsd

אקלים יבשתי תת-ארקטי באונטריו

מפת העולם כשמקומות בעלי אקלים סובארקטי מסומנים בה

קבוצה זו, כוללת סוגים שונים של אקלים יבשתי בהם הקיץ קצר וקר יחסית או כמעט ובלתי מורגש. סוגי אקלים אלו לעיתים נכללים יחד ונקראים אקלים תת-ארקטי, על גבול האקלים הקוטבי, אך לא נכללים באחרון בשל כמות המשקעים הגבוהה יחסית וחודשי הקיץ החמים. בין הערים ניתן למנות: מורמנסק ברוסיה, ילונייף בטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה ופיירבנקס באלסקה (כולן Dfc); הומר באלסקה (Dsc) ומחוז מואה בחיילונגג'יאנג שבסין (Dwc). הערים ורחויאנסק (Dfd) ואוימיאקון (Dwd) הפכו לסמל למגורים למרות מזג אוויר קר וקשה במשך מרבית חודשי השנה.

מקורות

• מפת העולם על-פי שיטת קופן(הקישור אינו פעיל) באתר ה-Faculty of Geo Information Science and Earth Observation באוניברסיטת טוונטה

ראו גם

• ממוצעים אקלימיים בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית- Dfa (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים באורנבורג, רוסיה - Dfa (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בבייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין - Dwa (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בסולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית - Dsa (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים באוטווה, קנדה - Dfb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בולדיווסטוק, רוסיה - Dwb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בספוקיין, מדינת וושינגטון, ארצות הברית - Dsb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים ביקוטסק, רוסיה - Dfc (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים באירקוטסק, רוסיה - Dwc (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)

קישורים חיצוניים

• אקלים יבשתי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)