אקלים יבשתי
לפי שיטת קפן לסיווג אקלימים אקלים יבשתי הוא אקלים הנפוץ בתוככי היבשות ובחופיהם המערביים העליונים, ומכאן שמו. האקלים מתאפיין בממוצע של מעל 10 מעלות צלזיוס בחודשים החמים, וממוצע של מתחת ל-3 מעלות מתחת לאפס בחודשים הקרים. האקלים מסומן על פי שיטת קפן באות D. אקלים זה קיים ב-43.8 אחוזים משטחי אסיה, 54.5 אחוזים מצפון אמריקה ו-44.4 אחוזים מאירופה. הוא אינו קיים כלל באוסטרליה, אפריקה וכמעט ולא קיים בדרום אמריקה (למעט פסגות הרים בודדות).[1]
האקלים נפוץ בחצי הכדור הצפוני בקווי הרוחב 40 צפון ומעלה, עד להגעתו לאזורים בהם שורר אקלים קוטבי. האקלים נדיר בחצי הכדור הדרומי, מכיוון שישנה מעט מאוד יבשה בקווי הרוחב 40–60 דרום, כך שלמעט באזורי רמות שונות, האקלים כלל לא קיים.
גרסאות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאקלים זה מספר רב של גרסאות שונות, כאשר המשתנה הראשון הוא האם העונה היבשה היא החורף (w) או הקיץ (s), או ללא עונה יבשה (f) - דבר המסומן באות השנייה של הסימון. האות השלישית בסימון מציינות משתנה נוסף - רמת החום של הקיץ: ממוצע הטמפרטורה בחודש החם ביותר מעל ל-22 מעלות ולפחות ארבעה חודשים עם ממוצע מעל ל-10 מעלות (a); ממוצע הטמפרטורה בחודש החם מתחת ל-22 מעלות אך ארבעה חודשים או יותר עם ממוצע מעל 10 מעלות צלזיוס (b) וקיץ בעל שלשה חודשים או פחות עם טמפרטורה ממוצעת מעל 10 מעלות (c). גרסאות קיצוניות יותר של האקלים, כאשר החורפים קרים במיוחד והקיציים קצרים וקרים מסומנים באות d.
סך הכל, אם כן, יש 12 וריאציות שונות של האקלים היבשתי, אך בצורה כוללנית יותר, ניתן לחלקן לשתי קבוצות, אקלים יבשתי לח ואקלים תת-ארקטי. האקלים היבשתי הלח מחולק אף הוא לאזורים עם קיץ חם ולאזורים עם קיץ חמים.
אקלים יבשתי לח[עריכת קוד מקור | עריכה]
Dfa, Dwa, Dsa[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשותף לשלוש גרסאות האקלים הללו היא העובדה שהקיץ באזורים אלו הוא חם יחסית - ממוצע הטמפרטורה בחודש החם ביותר היא מעל ל-22 מעלות ולפחות ארבעה חודשים עם ממוצע מעל ל-10 מעלות, דבר המוצג באות השלישית בקוד הסימון - a.
כך למשל בניו יורק, שיקגו, בוסטון, קליבלנד ופיטסבורג ממוצע המעלות בחורף הוא מתחת ל-3 מעלות מתחת לאפס ואין עונה יבשה. ממוצע המעלות בחודש החם ביותר הוא מעל ל-22 מעלות ויש יותר מ-4 חודשים עם ממוצע מעל ל-10 מעלות - כולם בעלי אקלים Dfa.
לעומת זאת, בפיונגיאנג, סיאול ובבייג'ינג יש עונה יבשה - החורף, ובקיץ יורדים מרבית הגשמים (מונסונים), אולם הקיץ חם ביותר: ממוצע המעלות בחודש החם ביותר הוא מעל ל-22 מעלות ויש יותר מ-4 חודשים עם ממוצע מעל ל-10 מעלות - האקלים הוא Dwa.
Dsa - כלומר העונה היבשה היא הקיץ, והקיץ חם במיוחד, נפוצה באזורים גבוהים הנמצאים באקלים ים-תיכוני, כך למשל בסולט לייק סיטי שביוטה ובאראכ שבמחוז מרכזי, איראן.
Dfb, Dwb, Dsb[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשותף לגרסאות אלו, היא העובדה שהקיץ חמים, אך לא חם במיוחד. ממוצע הטמפרטורה בחודש החם מתחת ל-22 מעלות אך ארבעה חודשים או יותר עם ממוצע מעל 10 מעלות צלזיוס, דבר המוצג באות השלישית בקוד הסימון - b.
הראשונה מבין השלושה, Dfb, כאשר אין עונה יבשה כלל ומשקעים יורדים במשך השנה כולה אך בשונה מ-Dfa הקיץ נעים יותר. אקלים זה שורר בשטחים נרחבים יותר מהגרסה בעלת הקיץ החם (Dfa). בארצות הברית לדוגמה, אקלים זה שורר ברוב המקומות בקו רוחב 45–50 צפון עד קו האורך 100 מערב, אך לעיתים מגיע גם לקו רוחב 54 צפון ומערבית עד למערב קנדה ודרומית עד קו רוחב 40 צפון בהרי האפלצ'ים. באירופה, אקלים זה מגיע אף צפונה יותר, לקו רוחב 61 צפון. כך למשל מרכז סקנדינביה ומרכז אירופה הם אזורים בעלי אקלים שכזה.
הגרסה הבאה בקבוצה זו, Dwb, הולכת בעקבותיה של קודמתה ודומה ל-Dwa אך בשוני הבולט שהטמפרטורות בקיץ נעימות יותר. כך עונת הגשמים היא בקיץ והחורף הוא היבש. אקלים זה נמצא בצפון יפן, שם החורפים קרים אך יבשים ואילו הקיץ חמים וגשום.
הגרסה האחרונה בקבוצה זו, ה-Dsb, היא גם בעלת השטח הקטן ביותר. הסיבות להיווצרות האקלים זהות ל-Dsa, אך האקלים נוצר במקומות גבוהים יותר. הקיץ הוא העונה היבשה אך אינו חם במיוחד. האקלים קיים בעיקר אזורים קטנים במערב ארצות הברית, קנדה ואלסקה ומקומות נוספים אחרים (למשל סיווס בטורקיה[2]).
אקלים תת-ארקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אקלים תת-ארקטי
ערך מורחב – Dfc, Dwc, Dsc, Dfd, Dwd, Dsd[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה זו, כוללת גרסאות שונות של אקלים יבשתי בהם הקיץ קצר וקר יחסית או כמעט ובלתי מורגש. גרסאות אלו לעיתים נכללות יחד ונקראות אקלים תת-ארקטי, על גבול האקלים הקוטבי, אך לא נכללים בו בשל כמות המשקעים הגבוהה יחסית וחודשי הקיץ החמים. בין הערים ניתן למנות: מורמנסק ברוסיה, ילונייף בטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה ופיירבנקס באלסקה (כולן Dfc); הומר באלסקה (Dsc) ומחוז מואה בחיילונגג'יאנג שבסין (Dwc). הערים ורחויאנסק (Dfd) ואוימיאקון (Dwd) הפכו לסמל למגורים למרות מזג אוויר קר וקשה במשך מרבית חודשי השנה.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת העולם על-פי שיטת קופן(הקישור אינו פעיל) באתר ה-Faculty of Geo Information Science and Earth Observation באוניברסיטת טוונטה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ M. C. Peel ,B. L. Finlayson ו-T. A. McMahon, Updated world map of the Koppen-Geiger climate classification, Hydrology and Earth System Sciences 11, 2007, עמ' 1633–1644
- ^ http://www.dmi.gov.tr/veridegerlendirme/il-ve-ilceler-istatistik.aspx?m=SIVAS(הקישור אינו פעיל, 23.4.2019)
| שיטת קפן לסיווג אקלימים | ||
|---|---|---|
| קבוצה A - טרופי | אקלים משווני טרופי (Af), אקלים מונסון טרופי (Am), אקלים סוואנה טרופי (Aw, As) | |
| קבוצה B - צחיח | אקלים צחיח (BWh, BWk), אקלים צחיח למחצה (BSk, BSh) | |
| קבוצה C - ממוזג | אקלים ים-תיכוני (Csa, Csb, Csc), אקלים סובטרופי גשום (Cfa, Cwa), אקלים ימי (Cfb, Cwb, Cfc, Cwc) | |
| קבוצה D - יבשתי | אקלים יבשתי (Dfa, Dwa, Dfb, Dwb, Dsa, Dsb), אקלים תת-ארקטי (Dfc, Dwc, Dfd, Dwd, Dsc, Dsd) | |
| קבוצה E - קוטבי | טונדרה (ET), אקלים כיפת הקרח (EF), אקלים אלפיני (ET, EF) | |
