אקלים ימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת העולם כשאזורים עם סוגי אקלים ממוזג צבועים בירוק. האות הראשונה (C) מסמלת את החלוקה השלישית מבין האקלימים בשיטת קפן - האקלים הממוזג. האות השנייה מסמלת מתי מתרחשת העונה היבשה - S עבור הקיץ, W עבור החורף ו־F כאשר אין כלל עונה יבשה. האות השלישית מסמלת את מאפייני הקיץ - A לקיץ חם, B לקיץ חמים ו־C לקיץ קר.
סלעים בים באיסלנד.
חוף ים בעיר אושואיה שבטיירה דל פואגו.

על־פי שיטת קפן האקלים הימיאנגלית: oceanic climate, או לעיתים: marine, west coast ו-maritime) הוא אחד מצורותיו של האקלים הממוזג. המאפיין המשותף לסוגי האקלים הימי הוא השפעת הים (או האוקיינוס) על אופי האקלים.

ככלל, האקלים הימי מחולק לארבעה סוגים: Cfb Cfc ,Cwb ו־Cwc, כלומר מזג האוויר משתנה אך מעט, כאשר ההבדלים בין הקיץ לחורף אינם קיצוניים (דבר המאפיין לכל צורות האקלים הממוזג). המשקעים מפוזרים בשווה, או כמעט בשווה, לאורך כל השנה, או שהחורף הוא העונה היבשה (נפוץ ברמות הגבוהות של איזורים טרופיים) והקיץ חמים ורטוב או קר.

אף על פי שהאקלים הימי נפוץ בכל היבשות, באירופה שטחו הוא הגדול ביותר, כאשר הוא מתפרש פנימה לתוך היבשת יותר מבשאר היבשות.[1]

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cfb ו-Cwb[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפוצה מבין כל גרסאות האקלים הימי היא ה־Cfb, כלומר מזג האוויר ממוזג, אין כלל עונה יבשה והקיץ חמים ונעים. גרסה זו נפוצה בקווי הרוחב 45° - 55°, לרוב בחופים המערביים של היבשות, בסמיכות לאקלים ים-תיכוני, אם כי לא בהכרח. כך למשל בחופיה הצפון-מערביים של ארצות הברית שורר אקלים זה

גרסה דומה ל־Cfb היא Cwb המופיעה בין השאר ברמות הנמצאות באזורים בעלי אקלים טרופי. בגלל גובה הרמה, האוויר החם והלח נשאר בתחתיתם, ואילו אוויר ממוזג מן הים, למרות המרחק, מגיע אל הרמה. גרסה זו מכונה "אקלים רמות תת־טרופי" ובשונה מהאקלים הממוזג הרגיל, ייתכן והחורף יהיה יבש לחלוטין, כך שסימונה יהיה Cwb, כשה־w מסמלת את העובדה שהחורף יבש. כך למשל בהרי האטלס הגבוה שורר אקלים זה.

Cfc[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה זו של האקלים הימי הקיץ קר, כאשר האזורים בעל אקלים זה שוכנים באזור התת־קוטבי, בקצה האזור של האקלים הממוזג אך עדיין ממוזגים מכדי להיכלל באקלים תת־ארקטי, כאשר הממוצע של כל החודשים אינו מתחת ל־C°‏ 3-. גרסה זו קיימת באיסלנד, איי פארו, ההיילנדס של סקוטלנד, החופים הצפון־מערביים של נורווגיה, האיים הדרומיים של אלסקה, הדרום הרחוק של צ'ילה וארגנטינה ובהרי האלפים הדרומיים שבניו זילנד.

גרסאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cwc - בגרסה זו החורף יבש והקיץ קר. גרסה זו קיימת על פי ההשערה באזורים קטנים בסצ'ואן, יונאן, ארגנטינה ובוליביה.[2]
  • Csb - בגרסה זו הקיץ יבש וחמים. אף על פי שבדרך כלל מאפיינים אלו אמורים להגדיר את האזור כבעל אקלים ים־תיכוני ולא כבעל אקלים ממוזג, לעיתים נכללים אזורים אלו כבעלי אקלים ימי. כך למשל גליסיה שבספרד מוגדרת כבעלת אקלים ממוזג ולא כבעלת אקלים ים־תיכוני, בשל כמות המשקעים הגבוהה יחסית, העננות הרבה גם במהלך הקיץ ומזג האוויר הנוח לאורך כל השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האקלים הימי באתר Climate.
  2. ^ M. C. Peel, B. L. Finlayson, T. A. Mcmahon. Updated world map of the Köppen-Geiger climate classification‏, Hydrology and Earth System Sciences Discussions Discussions, 2007, 4 ע' 439-473