אקלים ימי

מפת העולם כשאזורים עם סוגי אקלים ממוזג צבועים בירוק. האות הראשונה (C) מסמלת את החלוקה השלישית מבין האקלימים בשיטת קפן - האקלים הממוזג. האות השנייה מסמלת מתי מתרחשת העונה היבשה - S עבור הקיץ, W עבור החורף ו־F כאשר אין כלל עונה יבשה. האות השלישית מסמלת את מאפייני הקיץ - A לקיץ חם, B לקיץ חמים ו־C לקיץ קר.

סלעים בים באיסלנד.

חוף ים בעיר אושואיה שבטיירה דל פואגו.

על־פי שיטת קפן האקלים הימי (באנגלית: oceanic climate, או לעיתים: marine, west coast ו-maritime) הוא אחד מצורותיו של האקלים הממוזג. המאפיין המשותף לסוגי האקלים הימי הוא השפעת הים (או האוקיינוס) על אופי האקלים.

ככלל, האקלים הימי מחולק לארבעה סוגים: Cfb ,Cfc ,Cwb ו־Cwc, כלומר מזג האוויר משתנה אך מעט, כאשר ההבדלים בין הקיץ לחורף אינם קיצוניים (דבר המאפיין לכל צורות האקלים הממוזג). המשקעים מפוזרים בשווה, או כמעט בשווה, לאורך כל השנה, או שהחורף הוא העונה היבשה (נפוץ ברמות הגבוהות של אזורים טרופיים) והקיץ חמים ורטוב או קר. לרוב, בקווי הרוחב הבינוניים, כמות המשקעים הממוצעת לשנה באקלים זה היא 550 - 700 מ״מ במישורים הנמוכים, ו-900 - 1,500 מ״מ ויותר, באזורים הרריים.

אף על פי שהאקלים הימי נפוץ בכל היבשות, באירופה שטחו הוא הגדול ביותר, כאשר הוא מתפרש פנימה לתוך היבשת יותר מבשאר היבשות.

סוגים

Cfb ו-Cwb

הנפוץ מבין סוגי האקלים הימי הוא ה־Cfb, כלומר אקלים ממוזג, חסר עונה יבשה והקיץ חמים ונעים. סוג זה נפוץ בקווי הרוחב 45° - 55°, לרוב בחופים המערביים של היבשות, בסמיכות לאקלים ים-תיכוני, אם כי לא בהכרח. כך למשל בחופיה הצפון-מערביים של ארצות הברית שורר אקלים זה.

סוג דומה ל־Cfb הוא Cwb המופיע בין השאר ברמות הנמצאות באזורים בעלי אקלים טרופי. בגלל גובה הרמה, האוויר החם והלח נשאר באזורים הנמוכים יותר, ואילו אוויר חמים וממוזג מן הים, למרות המרחק, מגיע אל הרמה. סוג זו מכונה "אקלים רמות תת־טרופי" ובשונה מהאקלים הממוזג הרגיל, ייתכן והחורף יהיה יבש לחלוטין, כך שסימונו יהיה Cwb, כשה־w מסמלת את העובדה שהחורף יבש. כך למשל בהרי אתיופיה שורר אקלים זה.

Cfc

בסוג זו של האקלים הימי הקיץ קר, כאשר האזורים בעלי אקלים זה שוכנים באזור התת־קוטבי, בקצה האזור של האקלים הממוזג, אך עדיין נחשבים כממוזגים מכדי להיכלל באקלים תת־ארקטי, כאשר הממוצע של כל החודשים אינו מתחת ל־C°‏ 3-. סוג זה קיים באיסלנד, איי פארו, ההיילנדס של סקוטלנד, החופים הצפון־מערביים של נורווגיה, האיים הדרומיים של אלסקה, הדרום הרחוק של צ'ילה וארגנטינה ובהרי האלפים הדרומיים שבניו זילנד.

סוגים נוספים

• Cwc - בסוג זה החורף יבש והקיץ קר. סוג זה קיים על פי ההשערה באזורים קטנים בסצ'ואן, יונאן, ארגנטינה ובוליביה.
• Csb - בסוג זה הקיץ יבש וחמים. אף על פי שבדרך כלל מאפיינים אלו אמורים להגדיר את האזור כבעל אקלים ים־תיכוני ולא כבעל אקלים ממוזג, לעיתים נכללים אזורים אלו כבעלי אקלים ימי. כך למשל גליסיה שבספרד מוגדרת כבעלת אקלים ממוזג ולא כבעלת אקלים ים־תיכוני, בשל כמות המשקעים הגבוהה יחסית, העננות הרבה גם במהלך הקיץ ומזג האוויר הנוח לאורך כל השנה.

קישורים חיצוניים

• ממוצעים אקלימיים בלונדון, בריטניה - Cfb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בוונקובר, קנדה - Cfb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים בפורטו, פורטוגל - Csb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים באדיס אבבה, הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה - Cwb (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
• ממוצעים אקלימיים באושואיה, ארגנטינה - Cfc (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)