אקרם אימאמאולו

אקרם אימאמאולו
Ekrem İmamoğlu
לידה	3 ביוני 1971 (בן 54); Cevizli, טורקיה
מדינה	טורקיה
מקום מגורים	בייליקדוזו; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
השכלה	בית הספר לעסקים של אוניברסיטת איסטנבול; Trabzon Science High School; האוניברסיטה האמריקאית של קירניה; המכון למדעי החברה של אוניברסיטת איסטנבול ;
מפלגה	מפלגת העם הרפובליקאית, מפלגת המולדת
בן או בת זוג	דילק אימאמאולו (18 בנובמבר 1995 – ?)
מספר ילדים	3
חתימה
	www.ekremimamoglu.com
	17 באפריל 2019 – 6 במאי 2019; (20 ימים)
	→ Mevlüt Uysal Ali Yerlikaya ←
	27 ביוני 2019 – 3 באפריל 2024; (4 שנים)
	→ Ali Yerlikaya אקרם אימאמאולו ←
	3 באפריל 2024 – 23 במרץ 2025; (355 ימים)
	→ אקרם אימאמאולו Nuri Aslan ←

אקרם אימאמאולו (בטורקית: Ekrem İmamoğlu; נולד ב-4 ביוני 1970) הוא איש עסקים פוליטיקאי טורקי, אשר כיהן כראש העירייה ה-32 של איסטנבול מאז מרץ 2019. לפני כן הוא כיהן כראש עיריית בייליקדוזו (אנ'), הרובע המערבי של איסטנבול. אימאמאולו נחשב למתנגד לנשיא רג'פ ארדואן והאחרון פעל בדרכים שונות להדיח את ראש העיר מתפקידו. בדצמבר 2022, דן בית המשפט את אימאמאולו ליותר משנתיים וחצי מאסר בגין העלבת נציגים במועצת הבחירות העליונה במדינה והטיל עליו עונש הרחקה מתפקידים ציבוריים.^[1]

ביוגרפיה

אימאמאולו נולד באקצ'אבט, ממערב לעיר טרבזון שבטורקיה, למשפחה דתית. במהלך הילדות המוקדמת שלו, הוא חי בקהילות הכפריות של צ'וויזלי וילדיזלי, דרומית מערבית לאקצ'אבאט. הוא סיים את לימודיו בתיכון טרבזון, שם שיחק כדורגל וכדוריד בקבוצות חובבים. בשנת 1987 עברה משפחתו לאיסטנבול. הוא למד באוניברסיטת איסטנבול, וקיבל תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בניהול משאבי אנוש. לאחר סיום לימודיו, הצטרף לעסק של משפחתו בתחום הבנייה. ב-1995 התחתן עם דילק קאיה ויחד נולדו להם שני בנים ובת. בשנת 2002 הוא הפך למנהל קבוצת טרבזונספור, והוא היה גם סגן נשיא קבוצת הכדורסל טרבזונספור BK.

קריירה

אימאמאולו הצטרף למפלגת העם הרפובליקאית (CHP) בשנת 2008, ונבחר לראש אגף הנוער של המפלגה בשנת 2009. ב-16 בספטמבר 2009, הוא נבחר על ידי ה-CHP כנשיא הסניף המקומי של המפלגה ברובע איסטנבול בייליקדוזו. לאחר מכן הוא נבחר מחדש לתפקיד זה ב-8 במרץ 2012, לפני שהתפטר ב-15 ביולי 2013 על מנת להתמודד על ראשות עיריית בייליקדוזו (אנ'). הבחירות נערכו ב-30 במרץ 2014, במסגרת הבחירות המקומיות בטורקיה 2014, ואימאמאולו ניצח עם 50.44% מהקולות, והביס את מועמד מפלגת ה-AKP המכהן יוסף אוזון.^[2]

לאחר ההכרזה על התפטרותו של ראש עיריית איסטנבול, קאדיר טופבאש, ב-23 בספטמבר 2017, אימאמאולו מונה על ידי CHP להחליף אותו.

ב-17 באפריל 2019 החל אימאמאולו לכהן כראש עיריית איסטנבול, לאחר שנבחר בבחירות לראשות העיר איסטנבול במרץ 2019 כמועמד "הברית המשותפת" של מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) ומפלגת YYİ. ב-6 במאי סיים את כהונתו, כאשר ועדת הבחירות העליונה ביטלה את תוצאות הבחירות והדיחה אותו מראשות העיר. לדברי ועדת הבחירות, ההחלטה התקבלה בשל אי-סדרים בבחירת עובדי הקלפיות.^[3] עם זאת, רבים ראו בפעולה זו צעד לביטול רצון הבוחרים על מנת להעלות את מועמד המחנה השני (התומך בנשיא ארדואן) לשלטון.

ב-23 ביוני 2019 נבחר אימאמאולו בבחירות החוזרות כמועמד מפלגת העם הרפובליקאית שבאופוזיציה, לאחר שגבר על בינאלי ילדרים, מועמד מפלגת הצדק והפיתוח שבראשות נשיא טורקיה.^[4]

ב-14 בדצמבר 2022 בית משפט בטורקיה גזר עונש מאסר על אימאמאולו באשמת העלבת עובד ציבור.^[5]^[6] הוא ערער על גזר הדין.

ב-31 במרץ 2024, גבר על מועמד מפלגת הצדק והפיתוח ונבחר לכהונה נוספת.^[7]

ב-19 במרץ 2025 נעצר אימאמאולו על ידי המשטרה הטורקית בעקבות חשד לניהול רשת סחיטה ולניהול קמפיין פוליטי לטובת מפלגת ה-PKK הכורדית. המעצר התבצע יום לאחר שאוניברסיטת איסטנבול הודיעה על שלילת התואר שלו.^[8] תואר אקדמי הוא תנאי סף להתמודדות בבחירות לנשיאות טורקיה, כאשר אמור אקרם להתמודד על המועמדות לנשיאות מטעם האופוזיציה. ב-23 במרץ הודיע משרד הפנים הטורקי על הדחתו מתפקיד ראש עיריית איסטנבול.^[9]המעצר של אימאמאולו, מתחרו הבולט של ארדואן, שעות לפני שהוכתר כמנהיג מפלגת האופוזיציה, נתפס כמעצר פוליטי שמטרתו לסכל את מועמדותו לנשיאות והוביל לגל מחאה נרחב בטורקיה^[10]^[11]^[12]

עמדותיו

בניגוד לארדואן שתומך בארגון החמאס, אימאמאולו הגדיר את חמאס כארגון טרור ומשוחח עם גורמים רשמיים ישראליים ללא חשש. כך למשל נועד עם יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, במטרה להבהיר כי ישראלים יתקבלו בברכה במשחקי אירופה שיתקיימו באיסטנבול ב־2027.^[13]^[14]

מפלגתו של אימאמולו ‘מפלגת העם הרפובליקנית’ נושאת את דגל החילוניות כעקרון יסוד, ודוגלת בהפרדת הדת מהמדינה. זאת בניגוד ל‘מפלגת הצדק והפיתוח’ של ארדואן שהיא אסלאמיסטית ושמרנית. אימאמולו דוגל בחילוניות, קידמה ושמירה על הדמוקרטיה.^[15]

גישתו לפוליטיקה רכה והומוריסטית, בניגוד לזו של רבים מיריביו בנוף הפוליטי המקוטב של טורקיה.^[16]