ארגון המורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון המורים ובשמו המלא: ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות, הוא איגוד מקצועי, המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית בישראל. בארגון חברים (נכון ל-2017) למעלה מ-70,000[1] עובדי הוראה מכל רחבי ישראל, בכל זרמי החינוך: הממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, בסמינרים ובמכללות. ארגון המורים קטן יותר בגודלו מהסתדרות המורים, שהיא הגדולה והוותיקה יותר בין שני ארגוני העובדים במערכת החינוך.

תולדות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1958 פרשו 200 מורים מבתי הספר העל יסודיים מהסתדרות המורים והקימו ארגון נפרד שיקדם את מעמדם. המניע המקצועי לפרישה הייתה תחושת המורים כי השכלתם רחבה יותר ועבודתם כמורי תיכון חשובה וקשה יותר מהעבודה עם תלמידי החינוך היסודי והגנים. אך ברקע עמדה שאלת ההצטרפות להסתדרות הכללית, שלה התנגדו בכל תוקף. על הפרק עמדה גם השאלה הפוליטית אשר התוותה את העיקרון המנחה את הארגון מאז הקמתו: הארגון אינו קשור לזרמים פוליטיים כלשהם, והחברות בו, כמו כל תפקידי הניהול, הם מקצועיים. הבחירות הן על בסיס ייצוג של בתי הספר ועל רקע מקצועי בלבד. במשך מעל שנה וחצי סירב משרד החינוך להכיר בארגון, אך לבסוף ניסה שר החינוך, זלמן ארן, לקדם פשרה על פיה ארגון המורים יזכה בהכרה, אבל הסתדרות המורים ימשיך לייצג את חברי הארגון בענייני שכר ותנאי עבודה. לאחר שחבריו למפלגה דחו את הפשרה שלו, התפטר זלמן ארן מתפקידו[2].

לוגו הארגון הישן

מאז צמח הארגון, והצטרפו אליו רוב מורי החינוך העל יסודי. אין הוא מקיף את כל המורים בחינוך העל יסודי, וישנם כאלה החברים בהסתדרות המורים.

בשנת 2011 חתם הארגון עם משרד החינוך על יישום רפורמת עוז לתמורה[3]

מטרות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ארגון המורים מפרט הארגון את מטרותיו ועיקרן: ייצוג עובדי ההוראה בפני הממשלה והגופים העוסקים בחינוך, לשפר את מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו, לקדם ולהיות שותף במאבקים לשמירה על איכות החינוך בישראל.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המורים הוא איגוד מקצועי, א-פוליטי, המאפשר לחבריו לבחור ולהיבחר ללא קשר להשתייכותם הפוליטית. מוסדותיו הנבחרים הם:

  • ועידה ארצית בת 550 חברים המייצגת את המורים מכל בתי הספר.
  • מועצת הארגון המונה 47 חברים. המועצה נבחרת על ידי הוועידה.
  • הנהלת הארגון המונה 8 חברים ויו"ר. ההנהלה נבחרת בידי המועצה.

כמו כן מקיים הארגון ועדת ביקורת ובית דין חברים.

יושב ראש הארגון משנת 1997 הוא רן ארז.

בין ארגון המורים להסתדרות המורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרשו חברי ארגון המורים מהסתדרות המורים, הצטלבו דרכיהם ונפרדו פעמים אחדות. לעתים היו מאבקיהם משותפים והם ניהלו חזית אחת לקדם את ענייניהם, ולעתים פעלו בנפרד.

הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים חברי הסתדרות המורים, מקבלים את משכורותיהם מהממשלה, בעוד חברי ארגון המורים הם בעיקר מורים בחינוך העל יסודי ומקבלים את שכרם מהרשויות המקומיות או מהבעלויות (כגון רשת אורט ישראל). הבדל זה משפיע גם הוא על אופי המאבק והאינטרסים של כל אחד מהארגונים.

כלי נשק ייחודי של חברי ארגון המורים, בעת שביתה, הוא היכולת לעכב ולשבש את בחינות הבגרות. כוחו של ארגון המורים בא לידי ביטוי בעת החלת הרפורמה הראשונה במערכת החינוך, בשנות ה-60, כאשר הארגון שותף להתוויית הרפורמה בניגוד לעמדת חברי הסתדרות המורים.

שיאה של המחלוקת בין האיגודים הוא הניסיון של הממשלה ומשרד החינוך להעביר את הרפורמה בחינוך כפי שהוצעה על ידי ועדת דברת, בשנים 2006-2007. בעוד חברי הסתדרות המורים ניהלו משא ומתן נפרד עם הממשלה, פנו חברי ארגון המורים למאבק משלהם. ובעוד אלה מגיעים להסכמה המשיכו חברי הארגון להתנגד להחלת הרפורמה ולדרוש בה שינויים, כאלה שישפרו את תנאי המורים וכאלה שיעלו את ערכם ומעמדם. במשך שנת הלימודים תשס"ז נקטו חברי הארגון עיצומים אשר שיבשו את הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים, ובשנת הלימודים תשס"ח, בשביתה הגדולה שפרצה באוקטובר 2007, השבית ארגון המורים את מערכת החינוך העל יסודי במשך 64 ימים, בעוד שחברי הסתדרות המורים המשיכו ללמד כרגיל.

בחודש נובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, יצא ארגון המורים במסע פרסום נרחב נגד שרת החינוך, יולי תמיר. הסתדרות המורים הגיבה לכך, ופרסמה מודעות תמיכה ביולי תמיר[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]