ארגון מעפילי קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון מעפילי קפריסין
הלוגו של ארגון מעפילי קפריסין
הלוגו של ארגון מעפילי קפריסין
מדינה ישראל
מטה הארגון רעננה עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש סנונית שהם
תקופת הפעילות 2016–הווה (כ־8 שנים)
www.cyprsii.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון מעפילי קפריסין הוא עמותה רשומה הפועלת למען הנצחת המעפילים שהוגלו על ידי המנדט הבריטי למחנות המעצר בקפריסין ותומכיהם והנחלת מורשתם, גיבוש קהילה של כלל המעפילים, המסייעים להם ובני משפחותיהם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנדט הבריטי בארץ ישראל הורה ב־1939 על הגבלת ההגירה היהודית לארץ ישראל בספר הלבן. בעקבות גלי ההגירה ללא רישיון שגברו בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שמחנה המעצר בעתלית התמלא, החלה האימפריה הבריטית לגרש את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין. המגורשים הראשונים היו 1,300 מעפילי הספינות 'הנרייטה סאלד' ו'יגור' באמצע אוגוסט 1946. באמצע 1947 כבר שהו במחנות קפריסין כ-15 אלף מעפילים.[1] במהלך פעילות מחנות המעצר הוגלו מעל חמישים ושניים אלף מעפילים לקפריסין, שהגיעו מנמלי צרפת, איטליה, שוודיה, יוגוסלביה, אלג'יריה, בולגריה, ויוון.

מעמד העצורים היה כשל שבויי מלחמה. המחנות נוהלו בפיקוח משותף של משרד החוץ הבריטי, משרד המושבות, ממשלת המנדט והצבא הבריטי; אולם הניהול הפנימי במחנות היה כולו בידי העצורים ונציגים/שליחים של גופים יהודים וציוניים שונים, בראשם הסוכנות היהודית, ארגון הג'וינט ונציגי המפלגות הציוניות השונות[1].

לקראת הקמת המדינה התחילו הבריטים לשחרר קבוצות של עצורים ואחרוני העצורים שוחררו ב-10 בפברואר 1949 ממחנה המעצר[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון מעפילי קפריסין הוקם ב-2016 לאחר מסע שורשים למחנות המעצר בו השתתפו שבעה ממייסדי הארגון, שראו צורך לפעול להנצחת מעפילי קפריסין. חזון הארגון הנו הנצחת מעפילי קפריסין ותומכיהם והנחלת מורשתם.[2]

החל משנת 2021 רוענן מבנה הארגון שנרשם כעמותה רשומה בינואר 2023. העמותה פועלת באמצעות מועצה של 29 חברים, וועד מנהל המונה שבעה חברים ובראשו עומדת פרופ' סנונית שהם. הפעילות מתנהלת באמצעות קבוצות עבודה וועדות בתחומים השונים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורי גרינפלד, מחבר הצי הסודי של היהודים, מתנדב אמריקני במח"ל-העפלה שכיהן על אוניית התקוה כקצין שני, בכנס מעפילי אונית התקוה ובני משפחותיהם שאורגן בשיתוף העמותה.

כחלק ממימוש מטרותיו עוסק ארגון מעפילי קפריסין בעריכת אירועים וכנסים בנושאי העפלה ואירועי מורשת מעפילי קפריסין ברחבי הארץ[3][4] כאשר עד תחילת 2024 נערכו 55 כנסים, חלק מהכנסים בשיתוף יד בן צבי ,מחנה המעפילים בעתלית ,מוזיאון בית הפלמ"ח ,מוזיאון ההעפלה וחיל הים ובתי יד לבנים. הארגון משתתף בכנסים שנתיים כאחד מארבעת ארגוני התקומה ("ארגוני החזרה לחיים") יחד עם עמותת דורות ההמשך, עמותת מורשת הבריחה וצוות מורשת האקסודוס.

הארגון עסק בהקמת אנדרטה במחנה אריה ברעננה בשיתוף עם עיריית רעננה.[5][6] הארגון עוסק בפרסום ספרים המקבצים את סיפורי המעפילים כולל השתתפות בהפקת שני כרכים "מסע הגבורה לארץ הנכספת" בעריכת חברת ועד הארגון חנה ויס.[7]

הארגון מעביר הרצאות לציבור, פועל מול מערכת החינוך במתן הרצאות וסדרות לימוד לתלמידים, מתעד ראיונות עם מעפילים אודות קורותיהם כעדות מיד ראשונה ומפרסמם ביו-טיוב, מפיק סרטונים בנושא. בארגון פועל צוות מחקר ומידע העוסק באיסוף מסמכים, תמונות וסיפורי עדות באשר לקורות המעפילים לאחר תום מלחמת העולם, במהלך ההעפלה, בקפריסין ובהגשמה, וכן נתונים ומחקר על סיפור ההעפלה ואוניות המעפילים, דרכי ההתארגנות של הקבוצות והתנועות השונות כולל הקמת ספריית מחקר ובה 1000 כותרים בנושא העפלה, הספינות והמחנות בקפריסין.

מערכת המידע של הארגון "מהארכיון לתיבה" מספקת מידע אישי - ללא עלות - לחברי הארגון שבני משפחותיהם שהו במחנות המעפילים, משפחות כ 2200 שנולדו באי, אלו שנפטרו באי, ומאות חללי צה"ל שהיו בקפריסין[8] .

הארגון מסייע בקיום טיולי מורשת לקפריסין.[9]

הארגון מקיים טקס אזכרה שנתי לנפטרי קפריסין[10] בבית העלמין חיפה – חלקת קפריסין (שער תמר). בחלקה קבורים 163 נפטרי קפריסין (מהם 113 תינוקות) שעצמותיהם הועלו ב-1970 במבצע מרגו מבית העלמין מרגו שבקרבת ניקוסיה בטקס ממלכתי לקבורה בישראל[11], וקבורים שם גם נפטרי אסון טביעת ספינת המעפילים רפיח. הקברים בחלקם אנונימיים ואי לכך, מתקיים פרויקט "לתת שמות לאלמונים" במהלכו זוהו עד עתה כ־70 מתוך 120 קברות אלמונים. הארגון פועל למען הקמת מרכז למורשת מעפילי קפריסין.

לרגל 75 שנה למועד בו נסגרו מחנות המעצר הבריטיים בקפריסין ואחרוני המעפילים עלו ארצה, ערך ארגון מעפילי קפריסין משדר מיוחד שבו הובאו גם קטעים נבחרים מהטקס לציון האירוע שנערך בקפריסין בנוכחות נשיא קפריסין ,שר הביטחון הקפריסאי ובכירים נוספים. האירוע נערך בבית החולים הצבאי BMH בו נולדו מרבית תינוקות קפריסין.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מחנות קפריסין, באתר www.palyam.org
  2. ^ ארגון מעפילי קפריסין, באתר www.cyprsii.org.il
  3. ^ מחנות המעפילים בקפריסין – יש על מה לספר...., באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  4. ^ מחנות המעפילים בקפריסין - יש על מה לספר... מושב שני, נבדק ב-2024-01-29
  5. ^ טקס הסרת הלוט מעל השלט "מחנה עולים רעננה", באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  6. ^ המעפילים מקפריסין: פרויקט תיעוד של מחנות העולים ברעננה, באתר mynetraanana, ‏2017-08-22
  7. ^ השקת הספר: מסע הגבורה לארץ הנכספת 1946–1949 בעריכת חנה ויס, נבדק ב-2024-01-26
  8. ^ מנחם מנדי רוט | לתת פנים לנופלים, באתר latetpanim.org.il
  9. ^ מסע מורשת ההעפלה, באתר ירון אמיתי מסעות ומורשת
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ערוץ7

    פרמטרים [ תאריך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יובל שנים למבצע "מרגו": קורבנם של מעפילי קפריסין לא היה לשווא, באתר ערוץ 7
  11. ^ IDEA - ALM : מבצע מרגו, באתר www.maapilim.org.il
  12. ^ מישדר מיוחד לרגל 75 שנה לסגירת מחנות המעצר הבריטיים בקפריסין, נבדק ב-2024-02-29