ארוין רבאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארוין רבאו
אין תמונה חופשית
לידה 15 בנובמבר 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 1983 (בגיל 83) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' אֶרְוִין מרדכי רָבַּאוּ (Rabau;‏ 15 בנובמבר 1899, ברלין15 ביוני 1983,[1] ישראל) היה רופא גינקולוג וכירורג ישראלי. לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. ניהל מחלקת נשים ויולדות בבתי החולים בילינסון, הירקון, ותל השומר.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבאו נולד בברלין ולמד בגימנסיה ההומניסטית. במלחמת העולם הראשונה שירת בחיל התותחנים הגרמני. רבאו היה ציוני פעיל וחבר בתנועת הנוער הציונית "בלאו וייס" ("כחול לבן"). הוא למד עברית, משנה ותלמוד יחד עם ד"ר הרי הלר וגרשום שלום אצל אברהם בלייכרודה.

אחר כך למד רפואה בהיידלברג ובברלין, ובשנת 1924 קיבל תואר דוקטור לרפואה. הוא הועסק במשך תקופה כרופאו האישי של אחד מעשירי גרמניה, ואחר כך עבד בבית החולים הנודע "מואביט" (Moabit) בברלין במשך כעשר שנים. משנת 1930 היה סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה רבאו לארץ ישראל.

בארץ ישראל ומדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ייסד בשנת 1936 יחד עם הרי הלר ואחרים את בית החולים בילינסון בעזרתה של "קופת החולים הכללית של הסתדרות העובדים בא"י", שם עמד בראש המחלקה הגינקולוגית.

בשנת 1948 עבד רבאו בהתנדבות כיועץ גינקולוגי לרופאה הראשית של חיל הנשים ד"ר אנטוניה בורשטין[2]

בשנת 1948 עזב יחד עם ד"ר הלר את בית החולים ועבר לבית החולים תל השומר, שם הקים וניהל במשך שנים את אגף לגינקולוגיה ומיילדות.

הוא עסק במחקר בעיות הפוריות, והפך מחקר זה לחלק מתוכנית המחקר של בית החולים תל השומר. מתלמידיו: הפרופ' חיים זכות, הפרופ' שלמה משיח.

קיבל את תואר יקיר העיר תל אביב.

בשנת 1936 נישא לציונה קטינסקי, דיאטנית ופעילה בוויצו, בתם של ברוך קטינסקי וגוטה לבית שרתוק, שנולדה בתקופת התיישבותם בכפר הערבי עין סיניא. ילדיהם: פרופ' נורית כנען-קדר, פרופ' יעל קציר ופרופ' מיכה רבאו, שהיה כירורג בכיר באיכילוב.

נכדיו: פרופ' חגי כנען, יונתן כנען, דן קציר, ופרופ' תמר קציר.

נפטר בשנת 1983, בן 83 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארוין רבאו באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ "כל חייל חזית" - השירות הרפואי צבאי בארץ ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1947-1949, ברוך הורוויץ, כרך ב', משרד הביטחון ההוצאה לאור, שנת 2000, פרק: תקופה שישית: שלב האופנסיבה שלנו - המתקפה הישראלית חלק ג', עמוד 387