ארטמיסינין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ארטמיסינין (באנגלית: Artemisinin), הידועה גם בשם קינגאשו, והתרופות שנגזרות ממנה (ACTs) הן התרופות בעלות הפעולה המהירה ביותר מבין התרופות שנועדו לטיפול בפלסמודיום פלציפרום "(Plasmodium falciparum)"[1], הPlasmodium שגורם למלריה. תרופות אלו נחשבות היום לטיפול סטנדרטי בעולם כנגד הפלסמודיום פלציפרום. מרכיב הארתימיסין מבודד מצמח הלענה או בכינוי אחר ה-sweet wormwood, שנעשה בו שימוש ברפואה הסינית המסורתית. צמח זה נזכר בספרי ההדרכה הסינית בטיפולים אמבולטוריים מאז 340 שנה לטיפול בחום. תרופה זו התגלתה על ידי טו יויו, מדענית סינית, אשר זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות גילוי זה.[2]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלריה לא מסובכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר להשתמש בארטמסנין כתרופה נפרדת אבל זה יעלה את הסיכוי להתפרצות מחודשת, ולכן כדאי יותר להשתמש בשילוב עם תרופות אחרות שפעולתן לסלק את הטפיל מהגוף. ארגון הרפואה העולמי המליץ על שימוש בטיפולים משולבים ארטמיסיניים (ACTs) כטפול קו ראשון כנגד פלסמודיום פלציפרום. אין שימוש פרופילקטי בארטמיסנינים בגלל מחצית חיים קצרה מאוד שזה דורש הזרקה רב-פעמית ביום, דבר שאינו יעיל.

מלריה חמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרקה תוך-ורידית או תוך-שרירית לתרופה ארטיסונאת הוכחה כיעילה יותר מהשימוש בכינין בניסויים גדולים, אקראיים ומבוקרים במבוגרים[3] ובילדים[4]. בכל המחקרים שנשוי להשוות בין שתי תרופות אלו, לארטסונאת יש שיעור תמותה כ-30% יותר נמוך מזה של כינין.[4]. סיבות להבדל הזה כוללות הפחתת שכיחות של היפוגליקמיה, החדרה קלה יותר ופעולה מהירה יותר כנגד טפילים אלו. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על שימוש בארטסונאת כטיפול בכל המקרים של מלריה חמורה.

טיפול סרטני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים האלו מתבצעים הרבה מחקרים לחקור את ארטמיסנין כתרופה לטפול בסרטן[5].

תולעים טפיליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי הארטמיסנין נעשה בזמן חיפוש על תרופות נגד עלקת הבילהרציה (תולעת טפילית המתיישבת בכלי הדם של היונקים) המהווה מספר שתיים בשכיחות למחלות מזהמות אחרי המלריה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל תרופת ארטמיסנין במינון המבוקש כדי לטפל במאלאריה הגוף מגלה סבלנות טובה כלפם.[6]

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום משתמשים, לרוב, בארטמיסינין כפרו-דראג לחומר הביולוגי המטבוליט Dihydroartemisinin, הנעשה פעיל בשלב של הימצאות הטפיל תוך תאי הדם האדומים. אף על פי שאין הסכמה כללית לגבי מנגנון הפעולה של ארטמיסינין ועל כך שהוא גורם להריגתו של הטפיל[7], עלו כמה הוכחות לפיהן ארטמיסינין פועל לכאורה על ידי היווצרות ראדיקלים התלויים בגשר האינדופירוקסידי של התרופה[דרוש מקור]. כשהטפיל נכנס לתוך תא דם אדום, הוא צורך את ההמוגלובין בתוך שקי העיכול (digestive vacoule) שלו, פעולה שגורמת ליצירת עקה חימצונית. התבנית של ארטמיסנין יש קבוצה של לקטון פרוקסידי שבמגע שלו עם ריכוז גבוה של ברזל, הנמצא בתאים סרטניים, נהפך ללא יציב ואז משחרר מינים חמצן תגובתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטמיסינין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ White NJ (יולי 1997). "Assessment of the pharmacodynamic properties of antimalarial drugs in vivo". Antimicrob. Agents Chemother. 41 (7): 1413–22. PMC 163932. PMID 9210658. 
  2. ^ "The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2015" (PDF). Nobel Foundation. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2015. 
  3. ^ Dondorp A, Nosten F, Stepniewska K, Day N, White N (2005). "Artesunate versus quinine for treatment of severe falciparum malaria: a randomised trial". Lancet 366 (9487): 717–25. PMID 16125588. doi:10.1016/S0140-6736(05)67176-0. 
  4. ^ 4.0 4.1 Dondorp AM, Fanello CI, Hendriksen IC (נובמבר 2010). "Artesunate versus quinine in the treatment of severe falciparum malaria in African children (AQUAMAT): an open-label, randomised trial". Lancet 376 (9753): 1647–57. PMC 3033534. PMID 21062666. doi:10.1016/S0140-6736(10)61924-1. 
  5. ^ University of Washington: Artemisinin Lai H, Singh NP, Sasaki T. (2013) Development of artemisinin compounds for cancer treatment. Invest New Drugs 31:230–246.
  6. ^ Taylor WR, White NJ (2004). "Antimalarial drug toxicity: a review". Drug Saf 27 (1): 25–61. PMID 14720085. doi:10.2165/00002018-200427010-00003. 
  7. ^ Kappe SH, Vaughan AM, Boddey JA, Cowman AF (מאי 2010). "That was then but this is now: malaria research in the time of an eradication agenda". Science 328 (5980): 862–6. PMID 20466924. doi:10.1126/science.1184785.