טו יויו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
טו יויו
屠呦呦
נולדה ב-1930
Tu Youyou 5012-1-2015.jpg

יויו ב-2015
תרומות עיקריות
גילוי הארטמיצינין (אנ'), תרופה למלריה
נתונים נוספים
ענף מדעי רפואה
נולדה 30 בדצמבר 1930 (בת 86)
ארצות מגורים הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
פרסים והנצחה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2015)

שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא .

טו יויומנדרינית: 屠呦呦; ‏) היא מדענית סינית שהתמחתה בכימיה פרמצבטית.

בשנת 2015 זכתה טו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה על גילוי החומר ארטמיסינין, המשמש תרופה למלריה.[1] הגילוי היווה פריצת דרך בתחום הרפואה הטרופית ואפשר ריפוי של מיליוני בני אדם.

טו היא הסינית הראשונה שזכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה וכן הראשונה מהרפובליקה העממית של סין שזכתה בפרס נובל במדעי הטבע. היא נולדה, התחנכה וביצעה את כל עבודתה המדעית בסין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טו נולדה בנינגבו בג'ג'יאנג שברפובליקה הסינית. ב-1955 החלה ללמוד כימיה רפואית בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת בייג'ינג. לאחר מכן למדה רפואה סינית במשך שנתיים וחצי. לאחר לימודיה החלה טו לעבוד באקדמיה הסינית לרפואה.

טו יויו המשיכה בעבודתה גם בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה העשרים, כאשר החלה בסין מהפכת התרבות. באותה תקופה, גינו את המדענים בסין. עם זאת, נשיא וייטנאם הו צ'י מין שכנע את ראש ממשלת סין ג'ואו אנלאי לנסות לפתח תרופה למלריה, והוקמה במאי 1967 תוכנית סודית לפיתוח תרופה. במסגרת זו, טו נשלחה להאינאן לחקור חולי מלריה.

ב-1969, תקופה בה סרקו מדענים ברחבי העולם כבר חומרים רבים כדי לנסות לטפל במחלה עם הצלחה מוגבלת על בסיס כינין, עלה בראשה של טו רעיון לחפש חומרים פעילים של צמחי מרפא סיניים. ב-1971, החלו לטפל עם אחד החומרים הפעילים שעלו בסריקה, וטיפלו בעכברים שהודבקו במלריה היה לענה חד-שנתית (Artemisia annua), ששימש ברפואה הסינית לטיפול נגד חום, שהוא תסמין של מלריה. בהתחלה זיקקו את החומר בשיטה מסורתית של הרתחה והוא לא הצליח לטפל במחלה, אולם אז עלה הרעיון שזיקוק יעיל יותר עשוי לשפר את התגובה לתרופה. הם החלו לזקק אותו בעזרת קור והחומר הפעיל זוקק בצורה טובה והיה יעיל נגד המחלה בעכברים ובקופים, ונמצא יעיל מאוד. מאוחר יותר היא התנדבה להיות האדם הראשון שמודבק במחלה לצורך ריפויה.

ב-1971–1972 ביצעו מבחנים קליניים שגם הם נחלו הצלחה. ב-1972 בודדו במעבדתה את החומר הפעיל, וניתחו אותו בשיטות שונות ובהן mass spectroscopy, ספקטרופוטומטריה ועוד. מאוחר יותר מעבדתה שיתפה פעולה עם מעבדות נוספות לפענוח מבנה החומר באמצעות קרני X. ב-1973 יצרו נגזרות של החומר על מנת לבדוק מהם האתרים הפעילים שלו. עבודתה פורסמה ב-1977 בצורה אנונימית.[2]

ב-1980 היא קודמה לתפקיד חוקרת, לאחר תחילת הרפורמה בכלכלת סין. ב-1981 נערך כנס בבייג'ינג לחקר המלריה אליו הגיעו גם נציגים של ארגון הבריאות העולמי ושל האומות המאוחדות. כמה מחקרים על השימושים של הלענה הוצגו בכנס וזכו לתגובה אוהדת. בשנות ה-80 אלפי אנשים ברחבי סין רופאו באמצעות התרופה. בשנת 2001 קודמה לתפקיד של יועצת אקדמית לדוקטורנטים. כיום היא מכהנת כמדענית הראשית של האקדמיה הסינית.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טו יויו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי גל, זוכי פרס נובל לרפואה 2015: מגלי טיפולים נגד פרזיטים ומלריה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2015.
  2. ^ Artemisinin antimalaria coordinating research group. Artemisinin: a novel sesquiterpene lactone. Chin. Sci.Bull. 1977; 3: 142