אריה אברמזון
אריה אברמזון (1893–1941) היה מאנשי העלייה השנייה, חבר בארגון השומר וממקימי ארגון הרועה ואגודת השומרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברמזון נולד ב-1893 באוקראינה לאיתמר יהודה ולנחמה אברמזון, אח לרפאל ואברהם אברמזון. כבר מנעוריו היה פעיל בארגונים ציוניים וכן בקבוצות שמירה בפני פורעים. עלה בגפו ארצה ב-1909 במסגרת העלייה השנייה[1]. ב-1913 הצטרף לארגון השומר והיה בקבוצת חברים בארגון ששאפה לשלב שמירה עם עבודת אדמה. במיוחד קסמה לאברמזון רעיית הצאן ובחורף 1913 מימש את חזונו ויחד עם עוד 2 חברי "השומר" (דוד צלביץ וגרשון פליישר)[2] הצטרף לשבט בדואים (הטורקמנים) שחי באזור חדרה במטרה ללמוד מהם כיצד להיות רועים ועובדי אדמה. השלושה שהו כשנה עם הבדואים בתנאים קשים מאוד אך לא נשברה רוחם.
ב-1915 השלימו את הכשרתם ומאחר ולא יכלו לרכוש לעצמם עדרים הפכו לרועים שכירים של עדרי היישוב בית-גן.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שמר ורעה במושבות שרונה ומצפה והיה שותף לניסיון להקים כפר רועים בגליל העליון בקרבת כפר גלעדי שבסופו של דבר אוחד עם כפר גלעדי. עקב חברותו בארגון "השומר" נלכד על ידי השלטונות העות'מאנים ונשלח למאסר בדמשק אך הצליח לברוח בדרך ולהסתתר בחלב.
מייד לאחר המלחמה התגייס אברמזון למשטרת המנדט בגליל אולם פרש לאחר זמן מה מתוך שאיפה לחזור לתחום הרעייה.
ב-1921, לאחר מות אשתו הראשונה, ירד אברמזון למקסיקו דבר שהביא לפירוק קבוצת הרועים.
ב-1928 חזר ארצה וייסד קבוצת רועים חדשה בשיח אבריק שם היה בקשר עם אלכסנדר זייד. לאחר תקופת מה התפרקה גם קבוצה זו ואברמזון עבר לשמור בבאר טוביה.
ב-1933 היה שותף להקמת אגודת השומרים ועבר לשמור בכפר חסידים.
באוגוסט 1935 היה אברמזון חלק מקבוצת שומרים שאיבטחו את אנשי קיבוץ גניגר שיצאו לחרוש את אדמתם בקוסקוס טבעון (השומרים האחרים היו יצחק חנקין, יוסף דומאי ומרדכי מזרחי). קבוצה של בדואים התנפלה על החורשים, נורו יריות ונהרג אחד הבדואים[3]. חנקין, שהיה הצעיר מביניהם והיחיד שלא היה נשוי באותה תקופה, לקח על עצמו את האחריות להריגה ונדון ל-10 שנות מאסר עם עבודת פרך ואיסור לשאת נשק במשך 15 שנה וכל השאר נדונו לשנתיים מאסר אותן ריצו בכלא עכו[4][5][6]
ב-1937, לאחר שחרורו של אברמזון מהכלא, עבר לגור בתל מונד שם ריכז את פעילות אגודת השומרים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות שנת 1919 נישא אברמזון לבת העלייה השנייה נחמה אברונין (נולדה ב-1900, בתם של אברהם אברונין ושרה אברונין). לאחר הנישואין הצטרף הזוג לגדוד העברי ועבר לגור בעין חרוד שם נולדה בתם גלילה[7]). אריה הרועה נדד עם עדריו הרחק מביתו ונחמה, שהרגישה בודדה, ניהלה רומן עם חלוץ בשם אהרון (אהרונצ'יק) רוזין והרתה ממנו. לאחר שאהרונצ'יק נטש אותה וגם אריה הפנה עורף למצוקותיה הזמינה את אהרונצ'יק לאוהלה. חברים בקיבוץ שמעו 3 יריות ומצאו אותו ואת נחמה מתבוססים בדמם. קיימות 3 סברות למה שאירע: נחמה ירתה במאהב הנוטש והתאבדה, שניהם החליטו להתאבד ושאברמזון רצח את שניהם כנקמה.
לאחר אירוע טרגי זה זה נסע אברמזון למקסיקו שם גר 7 שנים עד חזרתו ארצה. לאחר חזרתו ניהל אברמזון רומנים עם מספר נשים ומיחסים אלו נולדו לו 2 ילדים.
ב-1934 פגש את ליזה גולדשטיין (לבית שרתוק), אשת אומנות מתל אביב, בעת שביקרה בבאר טוביה והשניים התאהבו. אהבה זו גרמה לליזה להתגרש מבעלה יחיאל גולדשטיין ולהתחתן עם אברמזון ולנדוד איתו ברחבי הארץ. בעקבות קשר זה נולד הבן זימרי (בתקופה בה שהה בכלא) וכן בת. ציוריה של ליזה משמשים עדות לחיי הרועים של התקופה.
אברמזון נפטר ב-1941 כתוצאה מדלקת ריאות בה חלה במהלך שמירה לייד חיפה. הובא למנוחות בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון[8][9].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליעזר שמאלי, אנשי בראשית, תל אביב: א"י שטיבל, 1933; תל אביב: מסדה, 1947
- ירמיהו רבינא, אגודת השומרים: זכרונות ומעשים, הוצאת השומר, תל אביב, תשכ"ו.
- יצחק בנארי, זכרונות דוד צלביץ חבר "השומר", הוצאת וידנפלד, ניקולסון ירושלים
- יצחק בן-צבי (עורך עם אחרים), ספר השומר - ראשיתו של "הרועה", הוצאת דביר, תשי"ז 1957, עמודים 119–121
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה אברמזון, באתר "גל עד"
- הפרופיל של אריה אברמזון, באתר ג'ני
- אריה אברמזון, באתר "מצבות מספרות"
- נחמה אברונין, באתר "מצבות מספרות"
- אריה אברמזון, באתר "יזכור"
אריה אברמזון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוריו עלו ב-1913
- ^ לפי ספר "השומר" גם צבי בקר היה אמור להצטרף לרועים הראשונים אך מפני שהיה בעל משפחה נשאר בגליל
- ^ לא ידוע בוודאות מי ירה אך ההשערה היא שהיה זה אריה אברמזון
- ^ החל משפטו של יצחק חנקין, דבר, 10 בספטמבר 1935
- ^ מ.ד., שחרור אסירים, דבר, 25 בפברואר 1937
- ^ בסופן של דבר השתחרר חנקין ב-1940 בעזרתו של עורך הדין אהרון חוטר ישי
- ^ נחמה הייתה בידידות עמוקה עם צבי שץ ועם הגעת הידיעות על הירצחו ב-2 במאי 1921 כרעה ללדת מרוב צער
- ^ מודעת אבל של אריה אברמזון, דבר, 7 בינואר 1941
- ^ לוח זכרון - אריה אברמזון ז"ל, העולם, 23 באוקטובר 1941
