אריך הונקר

אריך הונקר
Erich Honecker
לידה	25 באוגוסט 1912; נוינקירכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	29 במאי 1994 (בגיל 81); לה ריינה, צ'ילה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי של סנטיאגו דה צ'ילה, סנטיאגו דה צ'ילה
שם לידה	Erich Ernst Paul Honecker
מדינה	גרמניה
מקום מגורים	צ'ילה; מוסקבה; Moabit Prison; Wiebelskirchen; כלא ברנדנבורג ;
השכלה	בית הספר הבין-לאומי ע"ש לנין
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה
בן או בת זוג	שרלוט שאנואל (23 בדצמבר 1946 – 6 ביוני 1947); אדית באומן (1947 – 1953); מרגוט הונקר (1953 – 29 במאי 1994) ;
ילדים	Sonja Honecker, Erika Wildau
פרסים והוקרה	העיטור הלאומי חוסה מרטי; מסדר הכוכב של יוגוסלביה; מסדר הדגל הלאומי; Order of Merit of the Polish People's Republic; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; מדליה על חיזוק הברית הקרבית (1980); מסדר הוורד הלבן של פינלנד; מסדר האריה הלבן; עיטור לנין (1972); עיטור לנין (1987); מסדר קרל מרקס (1982); מסדר קרל מרקס (1985); עיטור לנין (1982); מסדר קרל מרקס (1977); מסדר קרל מרקס (1969); מסדר קרל מרקס (1972); גיבור גרמניה המזרחית (1982); הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה; מסדר גאורגי דימיטרוב; מסדר הזהב האולימפי (1985); עיטור העמל; מסדר קלמנט גוטוולד; מסדר אוגוסטו ססאר סנדינו; גיבור ברית המועצות (1982); עיטור מהפכת אוקטובר (1977); מסדר ההצטיינות הפטריוטי; גיבור העמל של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (1972); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; עיטור המסדר "ניצחון הסוציאליזם" (1987); מסדר ההצטיינות הפטריוטי (אבזם כבוד); מסדר חוף חירון; מסדר הו צ'י מין; הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (26 באוגוסט 1977); גיבור גרמניה המזרחית (1987) ;
חתימה
	24 ביוני 1971 – 18 באוקטובר 1989; (18 שנים)
	→ ולטר אולבריכט אגון קרנץ ←
	29 באוקטובר 1976 – 24 באוקטובר 1989; (13 שנים)
	→ וילי שטוף אגון קרנץ ←

אריך הונקר (בגרמנית: Erich Honecker;‏ 25 באוגוסט 1912 – 29 במאי 1994) היה מדינאי מזרח גרמני, ששימש כמנהיג גרמניה המזרחית בשנים 1971–1989.

ביוגרפיה

אריך הונקר נולד בחבל הסאר, בן לכורה פחם שהיה פעיל שמאל מיליטנטי. הוא הצטרף לליגת הקומוניסטים הצעירים של גרמניה בשנת 1926 ולמפלגה הקומוניסטית של גרמניה בשנת 1929. עד שנת 1930 עבד כמניח רעפים אבל אף פעם לא סיים את התמחותו. הוא נשלח על ידי המפלגה הקומוניסטית ללימודים בבית הספר הבין-לאומי לנין שבמוסקבה.

הונקר חזר לגרמניה בשנת 1931. אחרי עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הוא הפך לפעיל במחתרת הקומוניסטית עד מעצרו בשנת 1935. בשנת 1937 נגזר עליו מאסר של עשר שנים והוא נשאר בכלא עד סופה של מלחמת העולם השנייה.

אחרי המלחמה חזר הונקר להיות פעיל במפלגה הקומוניסטית. כאשר זו התאחדה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בשטח הכיבוש הסובייטי הוא היה מראשוני החברים של המפלגה החדשה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה.

לאחר הקמת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית נבחר הונקר לכהן בפולקסקאמר, הפרלמנט המזרח גרמני, מטעם מפלגת האיחוד הסוציאליסטי. הוא מונה למזכיר בוועד המרכזי של המפלגה בשנת 1950 ובשנת 1959 הפך לחבר מלא בו.

הונקר היה אחראי לבניית חומת ברלין בשנת 1961.

מנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית

על רקע התנגדותו של ולטר אולבריכט למדיניות הדטאנט בשנת 1971, הונקר, בתמיכה סובייטית, הוביל הפיכה נגדו וירש אותו כמנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.

תחת מנהיגותו של הונקר אימצה גרמניה המזרחית מדיניות של "סוציאליזם צרכני" שהובילה לשיפור באיכות החיים, שכבר הייתה מן הגבוהות בגוש המזרחי. למרות כל השיפורים הללו, ההתנגדות הפנימית להונקר המשיכה להיות פעילה, ומספר עריקים נהרגו בעת ניסיון לחצות את חומת ברלין.

בתחום יחסי החוץ הוביל הונקר את מזרח גרמניה מחוץ לבידוד הדיפלומטי שבו היא הייתה שרויה: בתקופת כהונתו היא הפכה לחברה באו"ם ויחסיה עם גרמניה המערבית התחממו. הונקר היה גם המנהיג המזרח גרמני הראשון שביקר במערב גרמניה.

הוא התנגד ליישום הרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב בגוש המזרחי ובחר לדבוק במדיניות קומוניסטית שמרנית, אולם עם התחלת התפוררות הקומוניזם במזרח אירופה הוא הוכרח על ידי הפגנות המוניות במזרח גרמניה להתפטר מהנהגת המדינה והמפלגה. בן חסותו אגון קרנץ ירש אותו כמנהיג המדינה והמפלגה. ואחר כך הושם במעצר בית^[1].

אחרי איחוד גרמניה

הונקר, שהואשם בבגידה ובפשעים אחרים שבוצעו בתקופת המלחמה הקרה, נמלט לאחר איחוד גרמניה וקיבל מקלט בברית המועצות. אחרי פירוקה הוא הוסגר על ידי רוסיה לגרמניה.

משפטו נפתח בתחילת שנת 1993, אולם כתוצאה ממחלתו המשפט בוטל והוא יצא לגלות בצ'ילה, שם מת מסרטן הכבד בשנת 1994.

לקריאה נוספת

פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 – 9 בנובמבר 1989 (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), הוצאת מטר, תשס"ט, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריך הונקר בוויקישיתוף

אריך הונקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אריך הונקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אריך הונקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אריך הונקר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אריך הונקר, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ יהודה הרצוג (קלן) סוכנויות הידיעות (מזרח ברלין, לייפציג, בון), מזרח־גרמניה: אריך הוניקר במעצר־בית, חדשות, 6 בדצמבר 1989

[1] יהודה הרצוג (קלן) סוכנויות הידיעות (מזרח ברלין, לייפציג, בון), מזרח־גרמניה: אריך הוניקר במעצר־בית, חדשות, 6 בדצמבר 1989

[1]