לדלג לתוכן

אריך הונקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אריך הוניקר)
אריך הונקר
Erich Honecker
לידה 25 באוגוסט 1912
נוינקירכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1994 (בגיל 81)
לה ריינה, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי של סנטיאגו דה צ'ילה, סנטיאגו דה צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Erich Ernst Paul Honecker עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים
השכלה בית הספר הבין-לאומי ע"ש לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • שרלוט שאנואל (23 בדצמבר 19466 ביוני 1947)
  • אדית באומן (19471953)
  • מרגוט הונקר (195329 במאי 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Sonja Honecker, Erika Wildau עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש מועצת ההגנה הלאומית של גרמניה המזרחית
24 ביוני 1971 – 18 באוקטובר 1989
(18 שנים)
יושב ראש מועצת המדינה
29 באוקטובר 1976 – 24 באוקטובר 1989
(13 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריך הונקרגרמנית: Erich Honecker;‏ 25 באוגוסט 191229 במאי 1994) היה מדינאי מזרח גרמני, ששימש כמנהיג גרמניה המזרחית בשנים 19711989.

אריך הונקר נולד בחבל הסאר, בן לכורה פחם שהיה פעיל שמאל מיליטנטי. הוא הצטרף לליגת הקומוניסטים הצעירים של גרמניה בשנת 1926 ולמפלגה הקומוניסטית של גרמניה בשנת 1929. עד שנת 1930 עבד כמניח רעפים אבל אף פעם לא סיים את התמחותו. הוא נשלח על ידי המפלגה הקומוניסטית ללימודים בבית הספר הבין-לאומי לנין שבמוסקבה.

הונקר חזר לגרמניה בשנת 1931. אחרי עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הוא הפך לפעיל במחתרת הקומוניסטית עד מעצרו בשנת 1935. בשנת 1937 נגזר עליו מאסר של עשר שנים והוא נשאר בכלא עד סופה של מלחמת העולם השנייה.

אחרי המלחמה חזר הונקר להיות פעיל במפלגה הקומוניסטית. כאשר זו התאחדה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בשטח הכיבוש הסובייטי הוא היה מראשוני החברים של המפלגה החדשה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה.

לאחר הקמת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית נבחר הונקר לכהן בפולקסקאמר, הפרלמנט המזרח גרמני, מטעם מפלגת האיחוד הסוציאליסטי. הוא מונה למזכיר בוועד המרכזי של המפלגה בשנת 1950 ובשנת 1959 הפך לחבר מלא בו.

הונקר היה אחראי לבניית חומת ברלין בשנת 1961.

מנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע התנגדותו של ולטר אולבריכט למדיניות הדטאנט בשנת 1971, הונקר, בתמיכה סובייטית, הוביל הפיכה נגדו וירש אותו כמנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.

תחת מנהיגותו של הונקר אימצה גרמניה המזרחית מדיניות של "סוציאליזם צרכני" שהובילה לשיפור באיכות החיים, שכבר הייתה מן הגבוהות בגוש המזרחי. למרות כל השיפורים הללו, ההתנגדות הפנימית להונקר המשיכה להיות פעילה, ומספר עריקים נהרגו בעת ניסיון לחצות את חומת ברלין.

בתחום יחסי החוץ הוביל הונקר את מזרח גרמניה מחוץ לבידוד הדיפלומטי שבו היא הייתה שרויה: בתקופת כהונתו היא הפכה לחברה באו"ם ויחסיה עם גרמניה המערבית התחממו. הונקר היה גם המנהיג המזרח גרמני הראשון שביקר במערב גרמניה.

הוא התנגד ליישום הרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב בגוש המזרחי ובחר לדבוק במדיניות קומוניסטית שמרנית, אולם עם התחלת התפוררות הקומוניזם במזרח אירופה הוא הוכרח על ידי הפגנות המוניות במזרח גרמניה להתפטר מהנהגת המדינה והמפלגה. בן חסותו אגון קרנץ ירש אותו כמנהיג המדינה והמפלגה. ואחר כך הושם במעצר בית[1].

אחרי איחוד גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונקר, שהואשם בבגידה ובפשעים אחרים שבוצעו בתקופת המלחמה הקרה, נמלט לאחר איחוד גרמניה וקיבל מקלט בברית המועצות. אחרי פירוקה הוא הוסגר על ידי רוסיה לגרמניה.

משפטו נפתח בתחילת שנת 1993, אולם כתוצאה ממחלתו המשפט בוטל והוא יצא לגלות בצ'ילה, שם מת מסרטן הכבד בשנת 1994.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריך הונקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהודה הרצוג (קלן) סוכנויות הידיעות (מזרח ברלין, לייפציג, בון), מזרח־גרמניה: אריך הוניקר במעצר־בית, חדשות, 6 בדצמבר 1989