ארתור וייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור וייזר
Artur Weiser
אין תמונה חופשית
לידה 18 בנובמבר 1893
קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1978 (בגיל 84)
טיבינגן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תאולוג, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארתור ווייזרגרמנית Artur Weiser;‏ 18 בנובמבר 1893, קרלסרוהה5 באוגוסט 1978, טובינגן) היה תאולוג אוונגליסטי גרמני וחוקר הברית הישנה. הוא לימד באוניברסיטת טובינגן בין השנים 1930 – 1962.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור ווייזר למד תאולוגיה פרוטסטנטית באוניברסיטאות היידלברג, גטינגן ורוסטוק החל משנת 1912. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפסיק את לימודיו עבור שירות צבאי בין השנים 1914 - 1918. בשנת 1920 הוסמך בהיידלברג וקיבל את נציגות הכנסייה במדינת באדן. בשנת 1921 קיבל רישיון לתאולוגיה, בשנת 1922 לימד בהיידלברג, כמרצה זוטר, ומשנת 1928 כפרופסור חבר. בשנת 1930 קיבל תפקיד כפרופסור חבר לברית הישנה באוניברסיטת טובינגן, שם עבד עד סוף חייו. במקביל למינויו, העניקה לו הפקולטה התאולוגית באוניברסיטת היידלברג דוקטורט לשם כבוד.

בתקופת שלטון הנאציזם, ווייזר הצטרף לאידאולוגיה השלטת. יחד עם פרופסורים אחרים של טובינגן הצטרף למפלגה הנאצית ב-1 במאי 1933. הוא גם הפך לחבר תומך ב-SS(אנ') והיה מעורב בארגונים נאציים כמו NSLB(אנ')‏, NSV(אנ')‏ ו- NSDDB(אנ')‏. בשנים 1934–1943 פרסם וייזר את כתב העת Deutsche Theologie. ווייזר הצטרף גם לנוצרים הגרמנים(אנ'); לאחר נאומו של ריינהולד קראוזה בארמון הספורט[1], הוא נטש אותם. בשנים 1935 - 1945 שימש ווייזר כדיקן הפקולטה לתאולוגיה אוונגליסטית, בשנת 1937 מונה לפרופסור מן המניין.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, המשיך ווייזר את פעילות ההוראה שלו בתחילה בלא הפרעה. במהלך הדה-נאציפיקציה הוא הושעה בגלל חברותו במספר ארגונים נאציים ומעמדו כדיקן עורער. בזמן תהליך ההשעיה, תמך בו האנס רוקרט(גר') במתן חוות דעת חיובית. הוא פוטר בשנת 1949, אך בשנת 1951 קיבל שוב את תוארו כפרופסור "מחוץ למניין" באוניברסיטת טובינגן.

וייזר פרש בשנת 1962.

ממחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויזר היה תלמידו של הרמן גונקל. מתוך מחקריו על מזמורי ספר תהילים הוא הסיק שבישראל הקדום הייתה מסורת פולחנית של חג ברית ושרבים ממזמורי התהילים היוו חלק ממנו[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The “Sportpalast Scandal”
  2. ^ מבוא למקרא של האוניברסיטה הפתוחה יחידות 9–10 עמ' 213
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.