ארתור נבה
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1894 ברלין, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| הוצאה להורג |
21 במרץ 1945 (בגיל 50) כלא פלצנזה, ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות |
מ-1911 |
| דרגה |
 גרופנפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
צלב הברזל | |
  | |
ארתור נֶבֶּה (בגרמנית: ⓘ?; 13 בנובמבר 1894 – 21 במרץ 1945) היה קצין אס אס בכיר בדרגת גרופנפיהרר, שפיקד על איינזצגרופה-B במהלך השואה והיה אחראי לרציחת עשרות אלפי יהודים. נבה היה איש משטרה מקצועי, ושימש כמפקד משטרת ברלין ובכיר בגרמניה בגוף שהפך עם הזמן לאינטרפול של ימינו. הסבך הפוליטי הפנימי בזרועות השלטון של הרייך השלישי קירב את נבה לשורות קושרי קשר ה-20 ביולי. לאחר כישלון הקשר נבה נכלא, והוצא להורג בימיה האחרונים של המלחמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבה נולד בברלין ב-1894, כבנו של מורה בבית ספר יסודי. הוא שירת שירות קרבי במלחמת העולם הראשונה ונפצע פעמיים בלוחמת גז.
בתום המלחמה הצטרף נבה למשטרה הפלילית (KRIPO - KRIminalPOlizei), ואף הגיע לדרגת מפקד ה-KRIPO בברלין ב-1924. הוא הצטרף לשורות המפלגה הנאצית ב-1931, עוד בטרם עלתה המפלגה לשלטון. נבה יצר קשרים בארגון ה-SS, ובין היתר התיידד עם קורט דליגה, קצין בכיר באס.אס.; באפריל 1933, עם עליית אדולף היטלר לשלטון, מונה נבה למפקד משטרת המדינה. באותה שנה הכיר את הנס ברנד גיזביוס, בכיר בגסטפו בעל קשרים מגוונים, שהכיר לו בהמשך את הנס אוסטר, גנרל שהיה מראשי המתנגדים לנאציזם. אוסטר וגיזביוס קירבו את נבה לחוגי המתנגדים לשלטון הנאצי.
ב-1936 הפכה ה-KRIPO למחלקה ב"משרד לביטחון המדינה" RSHA, אגף במסגרת ה-SS שאיחד תחת גג אחד מחלקות שונות, כגון ה-SD וה-KRIPO, ליצירת כוח אכיפה שיטפל בכל הגורמים הפליליים והפוליטיים. האיחוד הביא לנבה דרגת "גרופנפיהרר" ב-SS. ב-1937 נוצר כוח משטרה ממלכתי אחיד לרייך כולו, כשבעבר הייתה המשטרה בסמכות המדינות השונות; נבה הועמד בראש הכוח, והוכפף ישירות לריינהרד היידריך. במקביל היה נבה מעורב בפעילות של חוגי הקושרים נגד היטלר, לרבות הניסיון של אוסטר ב-1938 להדיח את היטלר, ניסיון שכשל בשל כניעת מדינות המערב בוועידת מינכן. באותה שנה עמד בראש חקירת ניסיון ההתנקשות בהיטלר במינכן, והצליח לקשור בין ההתנקשות לבין מבצעה, גאורג אלזר.
ב-1941 התייצב נבה בראש "איינזצגרופה B", כוח יעודי של ה-SS שפעל במקביל לכוחות הלוחמים, מאחורי הקווים, להשמדת היהודים במרחבי רוסיה שנכבשו. "איינזצגרופה B" פעלה בגזרת "קבוצת ארמיות המרכז", שהבקיעה בחזית המרכז במבצע ברברוסה, ועסקה בפעילות השמדת היהודים בעיקר בבלארוס. נבה הודה כי הוא אחראי למותם של 45,000 יהודים.
בסוף 1942 דיווח נבה לקושרים על הפתרון הסופי, ועל הפעולות הננקטות להשמדת היהודים.
נבה שימש בתפקיד חשוב בקשר ה-20 ביולי להתנקש בחיי אדולף היטלר. תפקידו היה להוביל קבוצה שתתפוס ותהרוג את היינריך הימלר, ואולם בשל בלבול ומבוכה ששררו בשורות הקושרים באותו יום, לא יצאה התוכנית לפועל. לאחר כישלון הקשר ניסה להימלט, אך הוסגר על ידי פילגש מאוכזבת. הוא נידון למוות על ידי בית הדין העממי שדן את הקושרים במשפטי ראווה. ב-21 במרץ 1945 הוצא להורג בכלא פלצנזה בברלין, בשיטה שננקטה נגד קושרי ה-20 ביולי: תלייה באמצעות מיתרי פסנתר על אנקוליות לתליית בשר בקר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על ארתור נבה, באתר יד ושם