אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר
Memorial merchant mariner whose place of burial is unknown (18).JPG
מיקום חיפה, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 32°48′01″N 34°59′46″E / 32.800277777778°N 34.996111111111°E / 32.800277777778; 34.996111111111 קואורדינטות: 32°48′01″N 34°59′46″E / 32.800277777778°N 34.996111111111°E / 32.800277777778; 34.996111111111 
אדריכל פיני וינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר
אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכיתוב על רגל האנדרטה
לוח ההנצחה

אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר ממוקם בעיר חיפה ומוקדש להנצחת ימאי צי הסוחר הישראלי שנספו בלב ים ומקום קבורתם לא נודע.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נמצא על מדרון הר הכרמל בחיפה, בפינת הרחובות שדרות קיש ווינגייט, בתוך גן הנקרא "מצפור יורדי הים", הפונה אל מימי מפרץ חיפה. האתר כולל גינה, שבה ניצבים אנדרטה ולוח זיכרון.

האנדרטה, שעוצבה על ידי פיני וינברג, היא שלוש קורות קשתיות המחוברות יחד בקודקודן האחד, ויוצרות דמות חרטום אוניה או דמות חץ הפונה השמימה. על גבי הקורה המרכזית נקבעה הכתובת הבאה:

לזכר
ימאי צי הסוחר
אשר ניספו בים
ומקום קבורתם
לא נודע

לוח ההנצחה קבוע בעורף הגינה, מול האנדרטה, בתוך קיר אבנים. בראשו נקבע פסוק זה:

בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נודעו[1]

הלוח נושא את שמותיהם של 74 ימאים שניספו ואת שמותיהן של 11 אוניות סוחר, שעל סיפונן הם שירתו. משני צדי הלוח נקבעה בקיר הכתובת יזכור.

ימאים שנספו בטביעת אוניותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

א/ק הר ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גייסו הבריטים את "הר-ציון" ובסוף אוגוסט 1940, הפליגה בשיירה 205 OB, מליברפול לסוואנה בארצות הברית, בפיקודו של רב-חובל אנגלי ( John N. Beighton). ב-31 באוגוסט 1940 הותקפה על ידי צוללת גרמנית 38 - U, בפיקודו של Heinrich Liebe וטובעה באוקיינוס האטלנטי באתר משוער 56:20N 10:00W עם 36 אנשי הצוות, בתוכם 17 יהודים. איש צוות אחד, מסיק קפריסאי, בשם אוסמן אַדֶם ניצל על ידי משחתת פולנית "Blyskawica" ("ברק").[2]

א/מ מסדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעה בדרך מסלרנו לויבו ולנציה ב-28 במרץ 1950 הצוות ירד בסירות, סירה אחת טבעה עם ששה נספים. יוסף פלדשטיין, שרגא בורובסקי, שלום קליין[3] ושלושה לא ישראלים שאינם מוזכרים באנדרטה.[4]

א/מ השלושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניה יצאה ב-22 בינואר 1967 מהאי קימולוס בים האגאי עם מטען חימר גלמי למרסיי . ב-24 בינואר בשעה 20:40 נקלט שידור מצוקה מהשלושה שנקטע לאחר מסירת נתון קו הרוחב 40:25 צפון. אוניית הנוסעים של צים מולדת וכלי שיט של הצי האיטלקי והאמריקני ערכו חיפושים. ב-28 בינואר נמצאו שתי סירות הצלה ריקות. ועדת חקירה בראשות זאב הים (רב חובל) הגיעה למסקנה שכנראה חדרו מים למחסנים. באוניה נספו 21 איש מהם 18 אנשי צוות ושלוש נשות ימאים שהצטרפו לבעליהן אשר שירתו באניה. בלוח ההנצחה רשומים 15 שמות: ר/ח אברהם בן יעקב הראל, ניסים בן שמואל אביכזר, חיים בן שמעון אזולאי, דן בן פריץ גרינפטר, שלמה בן סלמן זכריה, יהודה בן ישראל חנרין, יאיר בן משה כפרי, רעייתו סימה כפר, שלמה בן ראובן כץ, נפתלי בן שלום לוי, אביהו בן חיים למדני, יוסף בן עמרם סויסה, חיים בן בכור פיצון זאב שטאל זאב ולי בן שמואל.[5]

א/מ מצדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית צובר בדרכה מנמל אשדוד לנמל בלטימור עם מטען אשלג, טבעה באתר 31:58N 62:55W באוקיינוס האטלנטי ב-8 במרץ 1981. 24 מהמפליגים באונייה טבעו.[6] בטבלת ההנצחה רשומים: ר/ח גרא בן משה לוין, יוסף בן מרדכי אביסדריס, רג'ב בן עלי אידריס, סלומון בן מרדכי אלימלך, מאיר בן יעקב אלקסלסי, דוד בן יעקב אלפסי, שלמה בן אברהם אלפסי, ציון בן יחזקאל אסלאן, יוסף בן משה בניטה גבריאל בן מכלוף בן שבת, אילן בן אפרים הורוביץ, ציון בן סימון ועקנין, בן ציון בן יששכר טורוק, שלמה בן מסעוד כהן, מנחם משה בן דוד לב, ישי בן עמוס סרוסי, מרדכי בן שלום קדוש, מיכאל בן שמואל קוצ'אק, יצחק בן יוסף שושי, דוד בן אליהו שטייר,

Jose Solla Rios, Julio G. Boavida, Oscar S. Vilareti and Miguel M. Cepida

מינרל דמפייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביוני 1995 התנגשה מינרל דמפייר באוניית הצובר הקוריאנית Hanjin Madras בדרכה מברזיל לנמל פוהנג בקוריאה הדרומית, עמוסה במטען של עפרת ברזל, במשקל של למעלה מ-160,000 טון. מינרל דמפייר טבעה על כל צוותה. בערכאת הערעור של בית המשפט לאדמירליות בבריטניה נקבע כי האונייה הקוריאנית הייתה אחראית לתאונה ביחס של 4:1 לעומת המינרל דמפייר.[7]
בטבלת ההנצחה רשומים תשעת אנשי הצוות הישראליים: עמירם אטיאס, שאול בן טוב, אורי ברגר, יהודה חזן, דוד דינר, יצחק הרוש, פיליפ עירון, משה קול, ליאוניד קופליאנוב,

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימאים יחידים שטבעו מאוניות בלב ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימאים שניספו מהאוניות שעל סיפונן שירתו:

  • א/מ רמון – ברוך בן יוסף שמואל, טבע ב-11 בינואר 1962.
  • א/מ תל אביב – רחמים בן מחומם דרורי, טבע ב-4 באוגוסט 1963.
  • א/מ הר כרמל – במהלך הפלגה מול דרם אנגליה ב-17 בדצמבר 1963 נפגשה עם אניה יוונית Aristotele שהייתה נטושה. קבוצה מצוות הר כרמל נשלחה לבדוק את האניה היוונית אך זו התפוצצה וטבעה. עם הטביעה לקחה איתה את צבי גל קצין מכונה שלישי וגופתו לא נמצאה.[8]
  • א/ק תיאודור הרצל – דני בן נתן הראל, טבע ב-31 באוקטובר 1965.
  • מכלית דריאן –מיכאל בן יצחק פרטוש, טבע ב-[21 בפברואר 1966.
  • א/מ אשכול – אפרים בן אהרון מאיר, טבע ב-26 בנובמבר 1967.

טרם הונצחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימאים להלן טבעו אך טרם קיבלו ביטוי באנדרטה:
הספינה עמנואל - ב-30 בינואר 1934, קבוצת צעירים ארץ ישראלים, בהנהגתו של אריה גרבנוב הפליגו בספינה קטנה ורעועה "עמנואל" עם מטען של חמר, מנמל פּוּל בדרום אנגליה לפיראוס ביוון. הספינה, על צוותה: אריה גרבנוב, בנימין לוין, אליהו רוזין, ושני ימאים זרים יווני וצרפתי, אבדה באוקיינוס האטלנטי, בסביבות כף פיניסטר (Cape Finisterre).[9]

תקוה - אוניה של חברת ספנות בבעלות יהודית TRANSPORT & SHIPPING CO PALESTINE. לשעבר אוניית מעפילים פאסיפיק, טבעה ב-21 בינואר 1942, בסערה קשה כאשר האנייה התרסקה על הסלעים צפונית ללטקיה. בטביעה נספו פאול קריגל הקצין הראשון, יעקב סלם מתל אביב, יורקו חובובסקי מחיפה, יעקב זילברמן מחיפה ויצחק ריטנר. שלוש גופות נפלטו לחוף ונקברו בבירות. גופותיהם של פאול קריגל ויצחק ריטנר לא נמצאו.[10]

באותה סערה קשה ב-21 בינואר 1942 - התרסקו אל הסלעים באותו אזור וטבעו גם האניות: חאפז אל-רחמן, אלחנן ועמטוס אך ללא אבדות בנפש.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תהילים עז, כ.
  2. ^ מקור: ירקוני ה.: 75 שנות ספנות עברית ע'6.
  3. ^ גופתו של שלום קליין נמצאה נפלטה לחוף האיטלקי והוא הובא לקבורה. למרות זאת שמו מופיע במצבה.
  4. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 96.
  5. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 222.
  6. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 170.
  7. ^ The Hanjin Madras vs. The Mineral Dampier
  8. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 153.
  9. ^ זאב הים (רב חובל), ספינות מספרות תולדות הספנות עברית ע' 98.
  10. ^ זאב הים (רב חובל), ספינות מספרות תולדות הספנות עברית ע' 186 -191.
  11. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית תקוה ע' 43, חאפז אל-רחמן (ע' 35), אלחנן (ע' 36) ועמטוס (ע' 37).