לדלג לתוכן

אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר

אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
אדריכל פיני וינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′01″N 34°59′46″E / 32.800277777778°N 34.996111111111°E / 32.800277777778; 34.996111111111
(למפת חיפה רגילה)
 
אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר
אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכיתוב על רגל האנדרטה
לוח ההנצחה

אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר ממוקם בעיר חיפה ומוקדש להנצחת ימאי צי הסוחר הישראלי שנספו בלב ים ומקום קבורתם לא נודע.

האתר נמצא על מדרון הר הכרמל בחיפה, בפינת הרחובות שדרות קיש ווינגייט, בתוך גן הנקרא "מצפור יורדי הים", הפונה אל מימי מפרץ חיפה. האתר כולל גינה, שבה ניצבים אנדרטה ולוח זיכרון.

האנדרטה, שעוצבה על ידי פיני וינברג, היא שלוש קורות קשתיות המחוברות יחד בקודקודן האחד, ויוצרות דמות חרטום אונייה או דמות חץ הפונה השמימה. על גבי הקורה המרכזית נקבעה הכתובת הבאה:

לזכר
ימאי צי הסוחר
אשר נספו בים
ומקום קבורתם
לא נודע

לוח ההנצחה קבוע בעורף הגינה, מול האנדרטה, בתוך קיר אבנים. בראשו נקבע פסוק זה:

בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נודעו[1]

הלוח נושא את שמותיהם של 74 ימאים שנספו ואת שמותיהן של 11 אוניות סוחר, שעל סיפונן הם שירתו. משני צדי הלוח נקבעה בקיר הכתובת יזכור.

ימאים שנספו בטביעת אוניותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גייסו הבריטים את "הר-ציון" ובסוף אוגוסט 1940, הפליגה בשיירה 205 OB, מליברפול לסוואנה בארצות הברית, בפיקודו של רב-חובל אנגלי ( John N. Beighton). ב-31 באוגוסט 1940 הותקפה על ידי צוללת גרמנית 38 - U, בפיקודו של Heinrich Liebe וטובעה באוקיינוס האטלנטי באתר משוער 56:20N 10:00W עם 36 אנשי הצוות, בתוכם 17 יהודים. איש צוות אחד, מסיק קפריסאי, בשם אוסמן אַדֶם ניצל על ידי משחתת פולנית "Blyskawica" ("ברק").[2]

טבעה בדרך מסלרנו לויבו ולנטיה ב-28 במרץ 1950 הצוות ירד בסירות, סירה אחת טבעה עם שישה נספים. יוסף פלדשטיין, שרגא בורובסקי, שלום קליין[א] ושלושה לא ישראלים שאינם מוזכרים באנדרטה.[3]

ערך מורחב – טביעת "השלושה"

האונייה יצאה ב-22 בינואר 1967 מהאי קימולוס בים האגאי עם מטען חימר גלמי למרסיי . ב-24 בינואר בשעה 20:40 נקלט שידור מצוקה מ"השלושה" שנקטע לאחר מסירת נתון קו הרוחב 40:25 צפון. אוניית הנוסעים של צים "מולדת" וכלי שיט של הצי האיטלקי והאמריקני ערכו חיפושים. ב-28 בינואר נמצאו שתי סירות הצלה ריקות. ועדת חקירה בראשות זאב הים (רב חובל) הגיעה למסקנה שכנראה חדרו מים למחסנים. באונייה נספו 21 איש מהם 18 אנשי צוות ושלוש נשות ימאים שהצטרפו לבעליהן אשר שירתו באניה. בלוח ההנצחה רשומים שמות הישראלים: ר/ח אברהם בן יעקב הראל, ניסים בן שמואל אביכזר, חיים בן שמעון אזולאי, דן בן פריץ גרינפטר, שלמה בן סלמן זכריה, יהודה בן ישראל חנרין, יאיר בן משה כפרי, רעייתו סימה כפרי (קרמר), שלמה בן ראובן כץ, נפתלי בן שלום לוי, אביהו בן חיים למדני, יוסף בן עמרם סויסה, חיים בן בכור פיצון וזאב (וילי) בן שמואל שטאל.[4]

אוניית צובר בדרכה מנמל אשדוד לנמל בלטימור עם מטען אשלג, טבעה באתר 31:58N 62:55W באוקיינוס האטלנטי ב-8 במרץ 1981. 24 מהמפליגים באונייה טבעו.[5] בטבלת ההנצחה רשומים: ר/ח גרא בן משה לוין, יוסף בן מרדכי אביסדריס, רג'ב בן עלי אידריס, סלומון בן מרדכי אלימלך, מאיר בן יעקב אלקסלסי, דוד בן יעקב אלפסי, שלמה בן אברהם אלפסי, ציון בן יחזקאל אסלאן, יוסף בן משה בניטה גבריאל בן מכלוף בן שבת, אילן בן אפרים הורוביץ, ציון בן סימון ועקנין, בן ציון בן יששכר טורוק, שלמה בן מסעוד כהן, מנחם משה בן דוד לב, ישי בן עמוס סרוסי, מרדכי בן שלום קדוש, מיכאל בן שמואל קוצ'אק, יצחק בן יוסף שושי, דוד בן אליהו שטייר.
וכן שמותיהם של ארבעת אנשי הצוות הפיליפינים:

Jose Solla Rios, Julio G. Boavida, Oscar S. Vilareti and Miguel M. Cepida

ב-22 ביוני 1995 התנגשה "מינרל דמפייר" באוניית הצובר הקוריאנית Hanjin Madras בדרכה מברזיל לנמל פוהנג בקוריאה הדרומית, עמוסה במטען של עפרת ברזל, במשקל של למעלה מ-160,000 טון. מינרל דמפייר טבעה על כל צוותה. בערכאת הערעור של בית המשפט לאדמירליות בבריטניה נקבע כי האונייה הקוריאנית הייתה אחראית לתאונה ביחס של 4:1 לעומת המינרל דמפייר.[6]
בטבלת ההנצחה רשומים תשעת אנשי הצוות הישראליים: עמירם אטיאס, שאול בן טוב, אורי ברגר, יהודה חזן, דוד דינר, יצחק הרוש, פיליפ עירון, משה קול, ליאוניד קופליאנוב.

ימאים יחידים שטבעו מאוניות בלב ים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימאים שנספו מהאוניות שעל סיפונן שירתו:

  • "א/מ רמון" – ברוך בן יוסף שמואל, טבע ב-11 בינואר 1962.
  • "א/מ תל אביב" – רחמים בן מחומם דרורי, טבע ב-4 באוגוסט 1963.
  • "א/מ הר כרמל" – במהלך הפלגה באוקיינוס האטלנטי בדרך לגיברלטר, ב-16 בדצמבר 1963 ,נפגשה עם אנייה יוונית Aristoteles שהייתה נטושה. צבי גל, קצין מכונה שלישי, התנדב לשחות ולבדוק את האנייה היוונית, אך זו התפוצצה וטבעה. עם הטביעה לקחה אתה את גל וגופתו לא נמצאה.[7]
  • "א/ק תיאודור הרצל" – קצין אלחוט דני בן נתן הראל, טבע ב-31 באוקטובר 1965.
  • "מכלית דריאן" –מיכאל בן יצחק פרטוש, טבע ב-[21 בפברואר 1966.
  • "א/מ אשכול" – אפרים בן אהרון מאיר, טבע ב-26 בנובמבר 1967.

הונצחו לאחרונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יד לימאי צי הסוחר שאבדו בים ומקום קבורתם לא נודע, לאחר התוספת ביוני 2020

ימאים נוספים מצי הסוחר הישראלי שטבעו וקיבלו ביטוי באנדרטה המחודשת

הספינה עמנואל - ב-30 בינואר 1934, קבוצת צעירים ארץ ישראלים, בהנהגתו של אריה גרבנוב הפליגו בספינה קטנה ורעועה "עמנואל" עם מטען של חמר, מנמל פּוּל בדרום אנגליה לפיראוס ביוון. הספינה, על צוותה: אריה גרבנוב, בנימין לוין, אליהו רוזין, ושני ימאים זרים יווני וצרפתי, אבדה באוקיינוס האטלנטי, בסביבות כף פיניסטר (Cape Finisterre).[8]

תקוה - אונייה של חברת ספנות בבעלות יהודית TRANSPORT & SHIPPING CO PALESTINE. לשעבר אוניית המעפילים "פאסיפיק", טבעה ב-21 בינואר 1942, בסערה קשה כאשר התרסקה על הסלעים צפונית ללטקיה. בטביעה נספו החובל הראשון פאול קריגל, יעקב סלם מתל אביב, יורקו חובובסקי מחיפה, יעקב זילברמן מחיפה ויצחק ריטנר. שלוש גופות נפלטו לחוף ונקברו בבירות. גופותיהם של פאול קריגל ויצחק ריטנר לא נמצאו.[9][10]

באותה סערה קשה ב-21 בינואר 1942 - התרסקו אל הסלעים באותו אזור וטבעו גם האניות: "חאפז אל-רחמן", "אלחנן" ו"עמטוס" אך ללא אבדות בנפש.[11][10]

ימאים נוספים נעדרים שהונצחו לאחרונה באתר הם:

  • קצין מכונה שני ויקטור אלכסנדרוב, 21 באפריל 1995, נעדר מהאנייה 'צים ישראל'.
  • חובל שני אנדרי בוכובסקי, 14 באוקטובר 1997, נעדר מהאנייה 'צים קוריאה'.
  • מכונאי ראשי רפאל שפינגרן, 8 במרץ 2012, נעדר מהאנייה 'צים ברצלונה'.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גופתו של שלום קליין נמצאה נפלטה לחוף האיטלקי והוא הובא לקבורה. למרות זאת שמו מופיע במצבה.
  2. ^ ראשון מימין: בנימין לוין. אמצעי: אריה גרבנוב. שני משמאל: אליהו רוזין.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תהילים עז, כ.
  2. ^ מקור: ירקוני ה.: 75 שנות ספנות עברית ע'6.
  3. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 96.
  4. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 222.
  5. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 170.
  6. ^ The Hanjin Madras vs. The Mineral Dampier
  7. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית ע' 153.
  8. ^ זאב הים (רב חובל), ספינות מספרות "תולדות הספנות עברית" ע' 98.
  9. ^ זאב הים (רב חובל), ספינות מספרות "תולדות הספנות עברית" ע' 186 -191.
  10. ^ 1 2 טבעו שלוש ספינות ארצישראליות, דבר, 2 בפברואר 1942
  11. ^ ר/ח הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית "תקוה" ע' 43, "חאפז אל-רחמן" (ע' 35), אלחנן" (ע' 36) ו"עמטוס" (ע' 37).