באטה בוריסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בַּאטֶה בוריסוב
ФК БАТЭ
באטה בוריסוב ב-2020
מידע כללי
שם מלא מועדון כדורגל באט"ה בוריסוב
כינוי הכחולים-צהובים
תאריך ייסוד 1973 / 12 באפריל 1996
אצטדיון בוריסוב ארנה
בוריסוב, בלארוס
(תכולה: 13,126)
בעלים אנטולי קפסקי
נשיא אנטולי קפסקי
מנכ"ל מיכאיל זלבסקי
מאמן ויטלי ז'וקובסקי
ליגה ליגת העל הבלארוסית
www.fcbate.by
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות באטה בוריסוב
כדורגל (גברים) כדורגל (חופים) כדורעף (גברים)

מועדון הכדורגל בַּאטֶה בוריסובבלארוסית: ФК БАТЭ Барысаў) היא קבוצת כדורגל בלארוסית מהעיר בוריסוב, אשר נוסדה בשנת 1996.[1]

הקבוצה זכתה 15 פעמים באליפות ליגת העל הבלארוסית (1999, 2002, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018), וחמש פעמים בגביע הבלארוסי (2006, 2010, 2015, 2020, 2021).

אצטדיון הבית של המועדון הוא בוריסוב ארנה ובו 13,126 מושבים. משנת 2005 עד 2019 הספונסר הראשי הייתה חברת הביטוח Belgosstrakh. בשנת 2019 נחתם הסכם חסות עם מפעל הטרקטורים של מינסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוקם לראשונה בשנת 1973 בחסות מפעל בוריסוב לטרקטורים ומכשור חשמלי (בַּאטֶה בראשי תיבות מבלארוסית) והתמודד בליגה השנייה באליפות בלארוס הסובייטית.

בעונת 1974 המועדון זכה באליפות בלארוס הסובייטית עם מאזן של 15 ניצחונות מתוך 18 משחקים. בעונת 1976 זכה באליפות בלארוס הסובייטית ובגביע בלארוס הסובייטית. ברם המועדון מעולם לא שיחק בליגת העל הסובייטית ופורק לבסוף בשנת 1984.

המועדון הוקם מחדש ב-1996 ושיחק תחילה בליגה השלישית בבלארוס. הקבוצה עלתה לליגה הראשונה תוך שתי עונות ומאז היא אחת מהקבוצות הבולטות במדינה. כבר בעונתה הראשונה בליגה הבכירה, ב-1998, הגיעה הקבוצה למקום השני. בעונה שלאחריה זכתה באליפות עם אלכסנדר חלב בשורותיה.

בשנת 2005 הגיעה הקבוצה למקום החמישי בלבד עם 47 נקודות. בשנת 2006 זכתה הקבוצה בדאבל - זכייה באליפות הליגה ובגביע הבלארוסי (ב-2008 ב-2010, וב-2015). בשנתיים הבאות (2007–2008) השלימה רצף של שלוש אליפויות רצופות, ובעונת 2008/2009 הייתה לקבוצה הבלארוסית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שגברה על לבסקי סופיה בסיבוב המוקדמות השלישי. באטה הייתה הקבוצה בעלת הדירוג הנמוך ביותר לפי אופ"א שמגיעה לשלב הזה. בעונת 2011/2012 העפילה באטה בפעם השנייה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שעברה במשחקי המוקדמות את לינפילד הצפון אירלנדית, אקראנס הליטאית ואת שטורם גראץ האוסטרית.

בעונת 2012/2013 הקבוצה שיחקה בליגת האלופות. בסיבוב המוקדמות השני ניצחה הקבוצה את קבוצת וארדאר סקופיה. בסיבוב המוקדמות השלישי ניצחה את קבוצת דברצן ו.ס.ק.. בשלב הפלייאוף ניצחה את קבוצת עירוני קריית שמונה הישראלית ועלתה לשלב הבתים. בשלב הבתים הוגרלה הקבוצה לבית הכולל את הקבוצות באיירן מינכן, ולנסיה וליל. הקבוצה סיימה את הבית במקום השלישי ועברה לשחק בליגה האירופית בשלב 32 האחרונות. הקבוצה הפסידה לקבוצת פנרבחצ'ה והודחה מהטורניר. בעונת 2014/2015 העפילה שוב לשלב הבתים של ליגת האלופות, והוגרלה בבית עם פורטו הפורטוגזית, אתלטיק בילבאו הספרדית ושחטאר דונצק האוקראינית. הקבוצה סיימה במקום האחרון עם ניצחון אחד ושלוש נקודות.

בעונת 2019, לראשונה מאז 2006, לא זכתה באליפות המדינה וסיימה במקום השני, כאשר דינמו ברסט זכתה באליפות לראשונה בתולדותיה. במאי 2020 זכתה בגביע לראשונה מזה 5 שנים. אך שוב לא הצליחה לזכות באליפות וסיימה כסגנית האלופה עונה שנייה ברציפות, כשהפעם שחטיור סליהורסק זוכה באליפות.

מתקן אימונים ואצטדיון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בוריסוב ארנה
יציעי הבוריסוב ארנה

מאז הקמת הקבוצה משמש האצטדיון העירוני בבוריסוב כמגרש הבית. האצטדיון נבנה בשנת 1963 ובו 5,402 מושבים. בשנת 2008 נערך שיפוץ שבמהלכו נוספה תאורה מלאכותית ולוח אלקטרוני והותר לו לארח תחרויות בינלאומיות, לא כולל שלבי פלייאוף בטורנירי אופ"א.

ב-12 בנובמבר 2010 החלה בניית הבוריסוב ארנה החדש, הממוקם בקצה העיר בוריסוב ובמרחק 60 קילומטרים מנמל התעופה של מינסק. תכולת המושבים — 13,126 מושבים,[2] עלות הבנייה — 48 מיליון אירו.[3] ב-3 במאי 2014 האצטדיון נפתח לקהל.[4][5]

מתקן האימונים של הקבוצה נמצא סמוך לעיר בכפר דודינקה, שבתחומי מתחם מפעל באטה (המפעל לטרקטורים וציוד אלקטרוני של באטה). המתקן כולל מגרש דשא מלאכותי בגודל 105х68 ומגרש בגודל 90х60 מטרים. בנוסף יש בו היכל התעמלות, בריכת שחייה, מרכז רפואי ובניין מגורים והנהלה.[6]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה בעונת 2008
מקרא
תואר אליפות מקום שני מקום שלישי העפלה לליגה בכירה יותר ירידה לליגה נמוכה יותר

ברית המועצותברית המועצות בתקופת ברית המועצות (1973-1984)

עונה אליפות בלארוס הסובייטית גביע בלארוס הסובייטית מלך השערים מאמן
ליגה משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים שערי זכות שערי חובה ניקוד מיקום שחקן שערים
1973 ליגה שנייה. מזרח 22 13 8 1 50 15 34 ‏1 ? ? ? לב מזורקביץ'
1974 ליגה ראשונה. אזור 2 22 18 3 1 44 13 39 1 ? ? ? לב מזורקביץ'
1975 ליגה ראשונה. אזור 2 28 12 7 9 34 32 31 5 ? ? ? לב מזורקביץ'
1976 ליגה ראשונה. אזור 1 26 16 9 1 58 20 41 1 מחזיקת הגביע ? ? לב מזורקביץ'
1977 ליגה ראשונה. אזור 1 30 17 7 4 45 18 41 4 ? ? ? לב מזורקביץ'
1978 ליגה ראשונה. אזור 2 28 17 9 2 52 27 43 ‏2 ? ? ? לב מזורקביץ'
1979 ליגה ראשונה. אזור 2 28 18 8 2 54 15 44 1 ? ? ? לב מזורקביץ'
1980 ליגה ראשונה. אזור 2 30 15 11 4 45 28 41 4 ? ? ? לב מזורקביץ'
1981 ליגה ראשונה. אזור 2 30 14 11 5 52 30 39 4 ? ? ? לב מזורקביץ'
1984[7] ליגה ראשונה. אזור 2 22[8] 4 3 15 24 49 11 11 ? ? ? ?

בלארוסבלארוס בלארוס (1996-...)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אליפות גביע סופרקאפ מפעלים אירופיים מלך השערים[9] מאמן
ליגה משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים שערי זכות שערי חובה ניקוד מיקום שחקן שערים[10]
1996 הליגה השנייה 28 25 2 1 79 10 77 ‏1 16 אחרונות [11] ניקולאי רינדיוק 28 יורי פונטוס
1997 ליגת המשנה 30 25 3 2 92 15 78 ‏2 רבע גמר ניקולאי רינדיוק 32(30) יורי פונטוס
1998 ליגת העל 28[12] 18 4 6 50 25 58 ‏2 חצי גמר אלכסנדר בראנוב 9 יורי פונטוס
1999 ליגת העל 30 24 5 1 80 22 77 1 שמינית גמר גביע אופ"א - מוקדמות ויטאלי קוטוזוב 20(19) יורי פונטוס
2000 ליגת העל 30 20 4 6 68 26 64 ‏2 רבע גמר ליגת האלופות - מוקדמות ויטאלי קוטוזוב 21(18) יורי פונטוס
2001 ליגת העל 26 16 3 7 54 31 51 ‏3 גמר גביע אופ"א - מוקדמות ויטאלי קוטוזוב 16(14) יורי פונטוס
2002 ליגת העל 27[13] 19 2 6 52 20 59 1 רבע גמר גביע אינטרטוטו - סיבוב שלישי איגור צ'ומאצ'נקו 13(11) יורי פונטוס
2003 ליגת העל 30 20 6 4 70 21 66 ‏2 חצי גמר ליגת האלופות - מוקדמות פאבל בגאנסקי 17(16) יורי פונטוס
2004 ליגת העל 30 22 4 4 59 25 70 ‏2 גמר גביע אופ"א - מוקדמות אולג סטרחאנוביץ' 14(13) יורי פונטוס
2005 ליגת העל 26 12 11 3 42 27 47 5 מחזיקת הגביע גביע אופ"א - מוקדמות אלכסנדר קובץ 12(11) איגור קריאושנקו
2006 ליגת העל 26 16 6 4 47 27 54 1 גמר גביע אופ"א - סיבוב מוקדמות שני גנאדי בליזניוק 13(11) איגור קריאושנקו
2007 ליגת העל 26 18 2 6 50 25 56 1 חצי גמר ליגת האלופות - סיבוב מוקדמות שלישי,
גביע אופ"א - סיבוב ראשון
גנאדי בליזניוק 24(18) איגור קריאושנקו
2008 ליגת העל 30 19 10 1 54 20 67 1 חצי גמר ליגת האלופות - שלב הבתים גנאדי בליזניוק[14] 23(16) ויקטור גונצ'רנקו
2009 ליגת העל 26 19 5 2 55 16 62 1 מחזיקת הגביע ליגת האלופות - סיבוב המוקדמות השלישי,
הליגה האירופית - שלב הבתים
סרגיי קריבץ 18(14) ויקטור גונצ'רנקו
2010 ליגת העל 33 21 9 3 64 18 72 1 שמינית גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - סיבוב מוקדמות שלישי,
הליגה האירופית - 16 אחרונות
רנאן ברסאן 23(15) ויקטור גונצ'רנקו
2011 ליגת העל 33 18 12 3 53 20 66 1 שמינית גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - שלב הבתים רנאן ברסאן 19(13) ויקטור גונצ'רנקו
2012 ליגת העל 30 21 5 4 51 16 68 1 שמינית גמר גמר ליגת האלופות - שלב הבתים,
הליגה האירופית - 16 אחרונות
ויטאלי רודיונוב 14(8) ויקטור גונצ'רנקו
2013 ליגת העל 32 21 4 7 61 25 67 1 רבע גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - סיבוב מוקדמות שני ויטאלי רודיונוב 14(14) ויקטור גונצ'רנקו
אלכסנדר ירמאקוביץ'
2014 ליגת העל 32 20 11 1 68 21 71 1 מחזיקת הגביע מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - שלב הבתים מיכאיל גורדייצ'וק[15] 13(12) אלכסנדר ירמאקוביץ'
2015 ליגת העל 26 20 5 1 44 11 65 1 גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - שלב הבתים מיכאיל גורדייצ'וק 13(2) אלכסנדר ירמאקוביץ'
2016 ליגת העל 30 22 4 4 73 25 70 1 חצי גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - סיבוב המוקדמות השלישי,
הליגה האירופית - פלייאוף
מיכאיל גורדייצ'וק 19 (15) אלכסנדר ירמאקוביץ'
2017 ליגת העל 30 21 5 4 61 19 68 1 רבע גמר מחזיקת הטורניר ליגת האלופות - שלב הבתים מיכאיל גורדייצ'וק 24 (18) אלכסנדר ירמאקוביץ'
2018 ליגת העל 30 22 3 3 49 21 69 1 גמר גמר הליגה האירופית — שלב הבתים מקסים סקאביץ' 9 אלכסיי באגה
2019 ליגת העל 30 20 4 4 56 20 64 ‏2 רבע גמר גמר הליגה האירופית — 32 האחרונות סטניסלב דראגון 11 אלכסיי באגה
2020 ליגת העל 30 17 7 6 65 32 58 ‏2 מחזיקת הגביע הליגה האירופית — סיבוב המוקדמות השני מקסים שקאוויש 19 (1) קיריל אלשבסקי, אלכסנדר ליסובסקי
2021 ליגת העל מחזיקת הגביע

יריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הקלאסיקו הבלארוסי

יצרני תלבושות, ספונסרים ובעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה על ידי מפעל באטה, המפעל לטרקטורים וציוד אלקטרוני של בלארוס. הספונסר הראשי הוא מפעל הטרקטורים של מינסק (MTZ).

שנים יצרנית תלבושות ספונסרים
1996—1998 גרמניהגרמניה אדידס בלארוסבלארוס Stalker
1999 בלארוסבלארוס Beltona
2000—2001 איטליהאיטליה Diadora בלארוסבלארוס ז'וראווינקה
2002—2004 גרמניהגרמניה אדידס ארצות הבריתארצות הברית Xerox
2005—2013 בלארוסבלארוס Belgosstrakh
2014—2016 ספרדספרד Joma
2017 גרמניהגרמניה אדידס
2018 בלארוסבלארוס Belarus

סמל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה הראשון עוצב בשנת 1996. מכיוון שרעיון הקמתו התעורר ממש שבועיים לפני פתיחת העונה. בקבוצה לא רצו להפסיד שנה שלמה על עיצוב לוגו ולכן כל העבודות הארגוניות בוצעו פשוטו כמשמעו מהגלגלים ונועדו בעיקר לרישום המועדון בזמן לליגה השנייה באליפות המדינה. לאור המחסור החריף בזמן, הוקדשה תשומת לב קטנה מאוד לנושאים תדמיתיים. אף אחד לא התעסק באופן מקצועי בעיצוב סמל המועדון. כתוצאה מכך, הלוגו הראשון בצורת מעוין אושר בחיפזון והמילוי הירוק שלו סימל את מגרש הכדורגל. החיסרון העיקרי של הסמל המאומץ היה היעדר הגוונים הצהובים-כחולים של מדי המועדון. עם זאת, דימוי פשוט לכאורה איפשר למועדון להיות מזוהה היטב במדינה.[16]

ככל שחלף הזמן, באטה צמחה והתפתחה במהירות. בשנת 2001, בגביע אופ"א, לאחר שגברה בהצלחה על דינמו טביליסי, עלתה לסיבוב הראשון, שם חיכתה לה מילאנו האיטלקית. פגישה עם אחד ממובילי הכדורגל העולמי עשו רושם מתמשך על צוות המועדון, שבילה כמה ימים בחוגי היריבה המכובדת, תוך אספת מידע רב ושימושי. כתוצאה מכך החלו להתגלות קווי המתאר של ההתפתחות העתידית של המועדון. המטרה העיקרית הייתה שאפתנית למדי וראתה את ההכרח להוציא את ברטה מהמרחב הבלארוסי הסגור למסלול אירופי. לפיכך, באביב 2002 החלו לעבוד על מיתוג מחדש של המועדון. אחד הביטויים למיתוג היה שינוי הלוגו, המותאם לרוח התקופה. סוגיה זו טופלה ישירות על ידי סגן נשיא המועדון, גנאדי יאקובובסקי.[16]

ראשית, היה צורך להימנע מהחסרונות הקודמים. הבסיס הוא צבעי המועדון. מכאן הצבע הצהוב-כחול של הסמל השני. היה חשוב לשקף את הרצון לנצח ולהיות הראשון בלוגו עצמו. כתוצאה מכך הופיע אלמנט של דגל. הרעיון להשתמש בדגל הושאל מפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית. מבין האופציות הרבות שהוצעו, הוחלט על הגרסה העגולה של הסמל וקרוב יותר לסתיו 2002 אושר הלוגו החדש.[16]

שש שנים לאחר מכן, בסתיו 2008, לרשות באטה כבר חמש זכיות באליפות בלארוס. נסיבות אלה איפשרו למועדון להוסיף הבחנה בדמות כוכב לסמל. בשנת 2009, "כוכב" זה היה שולב בלוגו ובמקביל, ערכת הצבעים של הלוגו החדש השתנתה מעט - הצבעים הפכו לעזים יותר.[16]

בסתיו 2013 באטה הפכה למועדון הבלארוסי הראשון שזכה באליפות בלארוס עשר פעמים. כתוצאה מכך התווסף לסמל כוכב שני בעל חמש קודקודים.[16]

בעונת 2017 המועדון השתמש בסמל בעל קישוט מהמוטיבים הלאומיים, בדומה לעיטורים המופיעים על דגל בלארוס ובסוף עונת 2018 לאחר שזכתה באטה בתואר האליפות ה-15 היא קיבלה את הזכות להשתמש בסמל עם שלושה כוכבי זהב.[16]

ב-17 במרץ 2020 באטה הציגה לוגו חדש:[16][17] בעקבות תוצאות עונת 2019 שבה באטה הפסידה את האליפות, הוחלט לערוך מיתוג מחדש – היה צורך לבחון ולבצע ניתוח רציני של תהליכים פנימיים על מנת להתקדם בהצלחה לקראת הגשמת יעדים שאפתניים. השינויים השפיעו גם על הזהות הצהובה-כחולה של הקבוצה.

אחרי שהלוגו הקודם שימש את הקבוצה נאמנה במשך 17 וחצי שנים, לעיתים עבר תיקונים קוסמטיים בשל רגעים נעימים שהביאו לעלייה במספר כוכבי האלופות, היה צורך בשינוי. הוחלט ליצור סמל שיתאים לעידן המודרני, שלא רק יישמר את כל הפרטים החשובים, אלא גם יוסיף מרכיב היסטורי. הוחלט "לרענן" את הדגל. זה הושג באמצעות שימוש בברק בבסיס הדגל - כהתייחסות לעברו ההיסטורי של המועדון. וזה מתחיל בבניית מפעל באטה. בנוסף, הדגל בעיצובו החדש נראה הרבה יותר גדול, חופשי יותר, נחוש יותר. כך הדגל עצמו יהפוך למרכיב המזוהה ביותר של הלוגו. האותיות החדשות בלוגו מבוססות על אסתטיקה תעשייתית: אותיות מאסיביות נראות באופן קטגורי ומקרינות למפעל המייסד של הקבוצה. שמו כתוב באותו גופן בלוגו החדש.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-21 ביולי 2021

מס' עמדה שם
5 בלארוסבלארוס קשר יבגני יבלונסקי
6 בלארוסבלארוס קשר סיארה וולקאו
7 בלארוסבלארוס קשר ולרי גרומיקו
8 בלארוסבלארוס קשר סטניסלב דרגון
10 אוזבקיסטןאוזבקיסטן קשר שוחבוז אומארוב
11 אוקראינהאוקראינה קשר דמיטרו יוסוב
13 בלארוסבלארוס חלוץ מיקאליי סיגנביץ'
14 מונטנגרומונטנגרו בלם בוריס קופיטוביץ'
16 בלארוסבלארוס שוער אנדריי קודרבטס
17 בלארוסבלארוס קשר דנילה נצייב
18 איסלנדאיסלנד קשר ויליום טואור ויליומסון
19 בלארוסבלארוס קשר דמיטרי בסמרטני
21 בלארוסבלארוס מגן מקסים ברדכוב
מס' עמדה שם
22 בלארוסבלארוס חלוץ אלכסיי נוסקו
25 סרביהסרביה קשר פאבל קרסיוב
26 סרביהסרביה חלוץ נמאניה מיליץ'
27 בלארוסבלארוס מגן פאבל ריבק
32 קרואטיהקרואטיה מגן ג'ייקוב פיליפוביץ'
33 בלארוסבלארוס קשר פאבל ניחאיצ'יק
35 בלארוסבלארוס שוער אנטון צ'יצ'קן
47 בלארוסבלארוס חלוץ איליה וסילביץ'
48 בלארוסבלארוס שוער דניס שצ'רביצקי
51 בלארוסבלארוס שוער ויאצ'סלב דרגצ'וב
74 בלארוסבלארוס מגן ניקיטה סופרנוביץ'
92 בלארוסבלארוס מגן מקסים ולדזקו

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה
ברית המועצותברית המועצות לב מזורקביץ' 1973—1981
בלארוסבלארוס יורי פונטוס 1996—2004
בלארוסבלארוס איגור קריאושנקו 2005—2007
בלארוסבלארוס ויקטור גונצ'רנקו 2008—2013
בלארוסבלארוס אליקסנדר ירמקוביץ' 2013—2018
בלארוסבלארוס אולג דולוב ינואר—יוני 2018
בלארוסבלארוס אלכסיי באגה יוני 2018—מרץ 2020
בלארוסבלארוס קיריל אלשבסקי ינואר—ספטמבר 2020
בלארוסבלארוס אלכסנדר ליסובסקי ספטמבר 2020–דצמבר 2020
בלארוסבלארוס ויטלי ז'וקובסקי ינואר 2021–

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ БАТЭ: "желто-синие" из Борисова
  2. ^ Технические параметры «Борисов-Арены»
  3. ^ «Борисов-арена»: лучшие условия для зрителей и игроков
  4. ^ Фотогалерея проекта стадиона
  5. ^ БАТЭ реализовал 3046 абонементов на домашние матчи
  6. ^ База
  7. ^ Глод В. В., Майский А. П., Сушкевич Э. С. Футбол-85. — Мн.: Полымя, 1985. — С. 36
  8. ^ לא כולל משחקים על מקומות 21–22 נגד לוקומוטיב ברנוביץ' (2:1 - בחוץ, 1:1 - בבית).
  9. ^ כתב מודגש מתייחס למלך השערים של הליגה.
  10. ^ כולל שערים בכל הטורנירים, בסוגריים - שערים בליגה.
  11. ^ לא נערך עד שנת 2010.
  12. ^ לא כולל המשחק נגד דינמו-93 מינסק (1:1), שתוצאתו לא הוכרה על ידי ההתאחדות.
  13. ^ כולל משחק נוסף על המקום הראשון נגד נמאן גרודנו שהסתיים בניצחון באטה 1:0.
  14. ^ הוכתר למלך השערים של הליגה יחד עם חברו לקבוצה ויטאלי רודיונוב
  15. ^ 13 שערים בעונה הבקיעו גם סרגיי קריבץ וויטאלי רודיונוב
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 История создания эмблемы
  17. ^ Редизайн ФК БАТЭ: раскрываем все детали