בגדי פרווה
 |
 | |
בגדי פרווה הם חלקי ביגוד העשויים בחלקם או ברובם מפרוות בעלי חיים. בגדי פרווה הם מאופני הביגוד העתיקים ביותר. הבגדים העיקריים המיוצרים מפרווה הם מעילים, צעיפים וכובעים. במקומות רבים נתפסים בגדי פרווה כסמל סטטוס יוקרתי. עם זאת, בתקופה האחרונה רבים דוחים את השימוש בבגדי פרווה מטעמי זכויות בעלי חיים ואתיקה.
השימוש בביגוד מפרוות חיות עתיק מאוד. אף שאין הסכמה על תארוך מדויק לתחילת השימוש בפרוות כאמצעי ביגוד, שימוש כזה החל עם ההומינואידים עם נדידתם מיבשת אפריקה ליבשות אחרות, וידוע על ציד לשם שימוש בבגדי פרווה הן אצל האדם הניאנדרתלי והן אצל האדם הנבון. במאה ה-19 החלה להיווצר תעשיית הפרוות, שבמסגרתה מגדלים ומרבים בעלי חיים בחוות אך ורק למטרות טקסטיל.
כיום, בשל הביקורת העזה בנושא שימוש בבגדי פרווה, קיימת עלייה בשימוש בפרוות מלאכותיות כלומר חומר סינתטי הדומה בתכונותיו לבדי פרווה, אך למעשה עשויים מפולימרים.
הצעת חוק לאיסור פרוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק על איסור ייבוא פרוות של כלבים וחתולים לארץ. חברת הכנסת רונית תירוש היא זו שהציעה את החוק, בנוסף היא ביקשה לאסור גם הכנסת פרוות של ארנבים. אך בקשה זו עוררה מהומה גדולה מכיוון, שחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס טען כי השטריימלים שלובשים אנשי המגזר החרדי עשויים מפרווה של ארנבים, ושהם לא יהיו מוכנים להתפשר על חלק זה של לבושם. לבסוף הוחלט כי רק פרוות חתולים וכלבים הן אלו שיאסרו, אולם פרוות הארנבים עדיים תיהיה מותרת לייבוא.[1]
ב9 ביוני 2021 נחתם החוק על תיקון תקנות להגנת חיות הבר. החוק נועד בכדי להגן על החיות, הוא מטיל איסור על סחר בפרוות חיות הבר. אם זאת עדיין יהיה מותר להשתמש בפרווה לצורך מחקרים מדעיים, מטרות דת, חינוך והוראה, לצורך של ייבוא או ייצוא אישי של פרטים שהועברו בירושה. וזה יורשה רק על ידי רשות הטבע והגנים. [2]
החזקת בעלי החיים שמהם לוקחים את הפרוות בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלי החיים מוחזקים בכלובים קטנים מאוד ובתנאים סניטריים חמורים. כך בעלי החיים מפתחים הרגלים נוירוטים, אשר גורמים להם לפצוע את עצמם ומביאים את החיה למצב פסיכולוגי חמור מאוד. שיטות ההרג נעשות בצורה אכזרית, אלימה ולפעמים אפילו החיה עדיין לא מתה כאשר פושטים את עורה ממנה, קיימות שיטות רבות, בין אם זה חניקה על ידי גז, חשמול החיה דרך הפה האוזן או פי הטבעת, זירקות סטריכנין או מכות וחבטות בראשה של החיה.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנימלס, המאבק נגד מכירת הפרוות בקסטרו, סתיו/חורף 2005
- אתי אפללו, משנה מקום משנה פרווה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2006
- תנו לחיות לחיות, תעשיית הפרוות, 2006.
- ^ תומר אביטל, חוק הפרוות: החרדים ימשיכו לחבוש שטריימלים עשויים מפרוות ארנבות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2009-12-16
- ^ קוריאל, אילנה (2021-06-09). "סופית: ייאסר סחר בפרוות בישראל, פרט למטרות דת ומחקר". Ynet. נבדק ב-2022-06-23.
- ^ פרווה : אנונימוס לזכויות בעלי חיים, anonymous.org.il