בגדי פרווה

בגדי פרווה הם חלקי ביגוד העשויים בחלקם או ברובם מפרוות בעלי חיים. בגדי פרווה הם מאופני הביגוד העתיקים ביותר. הבגדים העיקריים המיוצרים מפרווה הם מעילים, צעיפים וכובעים. במקומות רבים נתפסים בגדי פרווה כסמל סטטוס יוקרתי. עם זאת, בתקופה האחרונה רבים דוחים את השימוש בבגדי פרווה מטעמי זכויות בעלי חיים ואתיקה.
השימוש בביגוד מפרוות חיות עתיק מאוד. אף שאין הסכמה על תארוך מדויק לתחילת השימוש בפרוות כאמצעי ביגוד, שימוש כזה החל עם ההומינואידים עם נדידתם מיבשת אפריקה ליבשות אחרות, וידוע על ציד לשם שימוש בבגדי פרווה הן אצל האדם הניאנדרתלי והן אצל האדם הנבון. במאה ה-19 החלה להיווצר תעשיית הפרוות, שבמסגרתה מגדלים ומרבים בעלי חיים בחוות אך ורק למטרות טקסטיל.
הירידה בביקוש לפרוות אמיתיות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, בשל הביקורת העזה בנושא שימוש בבגדי פרווה, קיימת עלייה בשימוש בפרוות מלאכותיות, כלומר חומר סינתטי הדומה בתכונותיו לבדי פרווה, אך למעשה עשויים מפולימרים. בעוד שבמדינות רבות בעולם פרווה אמיתית עדיין נתפסת כסמל סטטוס יוקרתי, בישראל המגמה הפוכה, ורוב מותגי האופנה נמנעים משימוש בפרוות אמיתיות בעקבות לחץ ציבורי והתנגדות ארגוני זכויות בעלי חיים. אחת הסיבות המרכזיות להיעדר פרוות אמיתיות בישראל היא ההשפעה של מחאות צרכניות, כמו זו שהתקיימה בשנת 2005 נגד חברת קסטרו, שבעקבותיה הפסיקה החברה להשתמש בפרוות אמיתיות. נוסף על ההיבטים האתיים והמחאות הציבוריות, האקלים החם בישראל מגביל את השימוש בפרוות אמיתיות. לאור השיפור באיכות תחליפי הפרווה והמחיר הגבוה של פרוות טבעיות, אשר הפכו למוצר נדיר ויקר, חלה ירידה בביקוש לפרוות אמיתיות[1].
השינויים בשימוש בפרוות בקרב מותגי על
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת מגמה עולמית של נטישת פרוות אמיתיות בתעשיית האופנה. מותגי על רבים כמו גוצ'י, מייקל קורס, ברברי, ורסאצ'ה, קואץ', ג'ימי צ'ו, DKNY, שאנל ועוד הודיעו על הפסקת השימוש בפרווה אמיתית, לעיתים גם בעורות אקזוטיים. לדברי מעצבים, ההחלטה נובעת משיקולים אתיים, לחץ ציבורי ויכולת טכנולוגית גבוהה ליצור תחליפים איכותיים. לצד המותגים שהפסיקו לחלוטין, ישנם מותגים כמו פנדי שפועלים לשמר את השימוש בפרווה מסיבות היסטוריות וזהות מותגית.
המעבר לפרווה סינתטית מיוחס גם לשינויים חברתיים, ובעיקר להשפעת דור המילניום ופעילות ברשתות החברתיות. מחקרים מצביעים על כך שצרכנים צעירים תופסים שימוש בפרווה כאקט אלים וחסר רלוונטיות[2].
הצעת חוק לאיסור פרוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק על איסור ייבוא פרוות של כלבים וחתולים לארץ. חברת הכנסת רונית תירוש היא זו שהציעה את החוק, בנוסף היא ביקשה לאסור גם הכנסת פרוות של ארנבים. בקשה זו עוררה מהומה גדולה מכיוון שחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס טען כי השטריימלים שלובשים אנשי המגזר החרדי עשויים מפרווה של ארנבים, ושהם לא יהיו מוכנים להתפשר על חלק זה של לבושם. לבסוף הוחלט כי רק פרוות חתולים וכלבים הן אלו שיאסרו, בעוד שפרוות הארנבים עדיין תהיה מותרת לייבוא[3].
ב-9 ביוני 2021, נחתם על ידי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל החוק על תיקון תקנות להגנת חיות הבר[4]. מטרת החוק היא להגן על בעלי החיים, והוא כולל איסור על סחר בפרוות חיות בר. עם זאת, השימוש בפרווה יתאפשר במקרים חריגים כגון לצורכי מחקר מדעי, מטרות דת, חינוך והוראה, וכן לצורך ייבוא או ייצוא אישי של פריטים שהועברו בירושה. שימושים אלה יתבצעו רק באישור רשות הטבע והגנים[5]. ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על סחר בפרוות חיות בר, צעד שנמצא במרכז מאבק ארוך של ארגוני זכויות בעלי חיים בישראל. החלטה זו זכתה לתמיכה רחבה מצד הציבור ופעילים לזכויות בעלי חיים, והיא נחשבת לציון דרך במאבק נגד תעשיית הפרוות האכזרית, גם ברמה הבינלאומית[6].
החזקת בעלי החיים שמהם לוקחים את הפרוות בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלי החיים המיועדים לתעשיית הפרוות מוחזקים לעיתים קרובות בכלובים קטנים ובתנאים סניטריים ירודים, בצפיפות גבוהה וללא מרחב תנועה. תנאים אלה עלולים לגרום להם ללחץ נפשי, התנהגויות נוירוטיות ולעיתים גם לפגיעות עצמיות. מזונם מבוסס לרוב על שאריות פסולת מבתי מטבחיים, דבר שתורם להיווצרות מחלות ותחלואות[7]. שיטות ההרג בתעשייה מתוארות על ידי ארגוני זכויות בעלי חיים כאכזריות, ולעיתים מבוצעות כשהחיה עדיין בחיים. בין השיטות שדווחו: חניקה באמצעות גז, חשמול דרך הפה, האוזן או פי הטבעת, זריקות סטריכנין או חבטות בראש[8].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריאל צבל, "המאבק נגד מכירת הפרוות בקסטרו", באתר אנימלס, סתיו/חורף 2005
- "תעשיית הפרוות", באתר תנו לחיות לחיות, 6 בפברואר 2011
- וול סטריט ג'ורנל, "בארצות הברית אוהבים פרוות, אז מי מונע את חזרתה של התעשייה?", באתר גלובס, 16 באפריל 2019
- איתי יעקב, "האיסור על מכירת פרוות בישראל מגיע כשכבר אין בו שום צורך", באתר ynet, 10 ביוני 2021
- אילנית חיות, "תחקיר ערוץ 10: ברנואר ו-ml נמכרו בגדים עם "פרווה סינתטית" שהגיעה מבעלי-חיים", באתר גלובס, 19 בפברואר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתי אפללו, משנה מקום משנה פרווה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2006
- ^ איתי יעקב, להתראות לפרוות: בתי האופנה הגדולים בעולם עוברים לתחליפים, באתר Xnet, 6 בדצמבר 2018
- ^ תומר אביטל, חוק הפרוות: החרדים ימשיכו לחבוש שטריימלים עשויים מפרוות ארנבות, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2009
- ^ אוסרים על סחר בפרוות!, באתר Gov.il – פורטל השירותים והמידע הממשלתי, 9 ביוני 2021
- ^ אילנה קוריאל, סופית: ייאסר סחר בפרוות בישראל, פרט למטרות דת ומחקר, באתר ynet, 9 ביוני 2021
- ^ עומר גינזבורג, ישראל - האומה הראשונה בעולם שאוסרת על סחר בפרוות, באתר אנימלס
- ^ אריאל צֹבל, חיות בכלובים בתעשיית הפרוות, באתר אנימלס
- ^ פרווה: אנונימוס לזכויות בעלי חיים, באתר אנימלס