סמל סטטוס
סמל סטטוס הוא לרוב אובייקט חיצוני לאדם הנראה לעין המסמל את מעמדו החברתי או הכלכלי. סמלי סטטוס מסייעים לאינטראקציות חברתיות משום שהם נותנים פרשנות תרבותית. אנו מציגים סמלי סטטוס על מנת לידע את הסביבה על מעמדנו. מוצרי יוקרה רבים לעיתים קרובות נחשבים סמל סטטוס[1]. על פי סמלי סטטוס ניתן להסיק את שייכותו של האדם למעמד מסוים.
בעלות על אחוזות יוקרה במיקומים אקסקלוסיביים נחשבת היסטורית לאחד מסמלי הסטטוס האולטימטיביים בעולם. בין היעדים הנחשקים והמוכרים ביותר בעולם נמנים פורטופינו, עיירה יוקרתית בריביירה האיטלקית, הידועה בנכסים היוקרתיים שלה הצופים לאחד הנמלים הטבעיים הבלעדיים ביותר באירופה; לירנה, עם נוף ייחודי לאגם קומו, אשר קשורה היסטורית לאריסטוקרטיה הגבוהה ולאליטות הכלכליות הבין-לאומיות; ומונטה קרלו, בנסיכות מונקו, מרכז כלכלי ותרבותי של פיננסים, יוקרה והחברה הגבוהה הגלובלית.
דירות ווילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלות על מגורים יוקרתיים במיקומים בלעדיים נחשבה היסטורית לאחד מסמלי המעמד העליונים בעולם. בין היעדים המבוקשים והמוכרים ביותר בעולם ניתן למצוא את פורטופינו, מיקום מפורסם בריביירה האיטלקית, המיוחס לנכסים יוקרתיים המשקיפים על אחד מהנמלים הטבעיים הבלעדיים ביותר באירופה; לירנה, המציע נוף ייחודי לאגם קומו, הקשור היסטורית לאצולה העליונה ואליטות כלכליות בין-לאומיות; ואת מונטה קרלו, בנסיכות מונקו, מרכז מפתח לפיננסים, יוקרה וחברה עילית עולמית.
נכסים אלו לא רק מספקים רמה גבוהה של פרטיות וביטחון, אלא גם משמשים כסמלים אמיתיים של כוח ויוקרה, ולעיתים קרובות הם קשורים לשושלות אצולה, יזמים בולטים, מנהיגים פיננסיים ודמויות משפיעות בזירה הבין-לאומית. ערכן של נכסים אלו אינו נמדד רק על פי מיקומם האסטרטגי או מאפייניהם האדריכליים, אלא בעיקר על פי תפקידם ככלי לייצוג חברתי ואישור מעמד, שכן הגישה אליהם מוגבלת לעיתים גם עבור בעלי עושר עצום.
סמלי סטטוס בזמנים ומקומות שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית בני האדם שואפים למעמד גבוה ומבקשים להתהדר גם בסמלים המשויכים לו. כמו בסימנים אחרים, סמלי סטטוס עשויים להשתנות בערך או משמעות לאורך זמן, ויהיו שונים בין מדינות ואזורים תרבותיים.
לדוגמה, לפני המצאת הדפוס, בעלות על אוסף כתבי יד היה סמל של עושר ואוריינות. כמה מאות שנים מאוחר יותר, ספרים (ואוריינות) הפכו נפוצים יותר, וספרייה פרטית אינה משמשת כסמל סטטוס מובהק למעמד מסוים. פנינים וירקן היו סמלי סטטוס שנשמרו באופן בלעדי לאצולה בחלק מתרבויות העבר של מזרח אסיה. צבעים מיוחדים, כגון צהוב קיסרי (בסין) או סגול מלכותי (ברומא העתיקה) היו שמורים לבני מלוכה ואצולה. קנסות ועונשים כבדים ניתנו למי שהשתמש בצבעים הללו ולא השתייך למעמדות השליטים. דוגמה נוספת לסמל סטטוס משותף מימי הביניים באירופה היא ההרלדיקה.
גם במערב וגם במזרח הרחוק חרבות היוו סמל סטטוס בימי הביניים. בקרבות באותה התקופה ראו שימוש בעיקר חניתות, חץ וקשת ונשקי מוט. החרב, הפכה לסמל סטטוס בגלל חוסר יעילותה מול נשקים אלו ושריונות התקופה ועלות היצור הגבוהה שלה בגלל כמות המתכת הנדרשת כדי לייצר חרב אחת.
ארמונות ואחוזות רחבי ידיים ומאובזרים בפאר היוו סמל סטטוס לאורך ההיסטוריה, להלן כמה דוגמאות מתקופות ואזורים שונים: ארמון פרעה המצרים העתיקה, תיאור הארמונות בתנ"ך, ארמונות קיסרי רומא על גבעת הפאלאטיום, האחוזות הפיאודליות בימי הביניים, ארמונות בתי המלוכה באירופה, העיר האסורה - ארמונם של קיסרי סין. גם כיום מקרקעין מפוארים מהווים סמל סטטוס, וכך גם מיקום גאוגרפי נחשק. כך למשל, בישראל, בעלות על נכס בשכונות יוקרתיות כגון אפקה בתל אביב, הרצליה פיתוח בהרצליה ודניה בחיפה מהווה סמל סטטוס.
בעלות על כלבים בסין, בתחילת המאה ה-21, נחשבת כסמל סטטוס של עושר משום שבעבר הלא רחוק החזקת כלב הייתה כרוכה בעלויות רישום גבוהות ואף הייתה אסורה[2].
בחברה המערבית בגדי מותגים ובעלות על רכב חדש ויקר מרמזים על השתייכות למעמד הגבוה יותר של החברה. את החברה המערבית החומרנית מאפיין ריבוי סמלי סטטוס וכן שימוש בסמלי סטטוס להצגת תדמית שאינה בהכרח מייצגת נכונה את מעמדו הכלכלי של האדם. השאלת סמלי סטטוס של מעמד גבוהה מטרתה ניעות חברתית, עוצמה חברתית וכדומה.
לסמלי הסטטוס הקשר תרבותי ושוני בין תרבויות ובתת תרבויות. בתרבות המאורית שימשו קעקועים כסמל סטטוס. סמלי סטטוס עשויים להיות גם נכסים שאינם חומריים אלא רוחניים או התנהגותיים. בארצות הברית לימודים באוניברסיטאות של ליגת הקיסוס הם סמל סטטוס. בקהילות חרדיות פעילות צדקה כגון הקמת מוסדות גמ"ח היא סמל סטטוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיורא שטרנברג, "המרוץ אחר האדרת: לבוש וסטטוס בחצר של לואי הארבעה-עשר", זמנים 95, קיץ 2006
- Faces, Fashion, and Facebook: Understanding Social Signals in Online Communication
(ההרצאה מתחילה מ-14:30).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Joan Ferrante, Seeing Sociology: An Introduction, Belmont, CA: Cengage Learning, 2011, עמ' 243-246
- ^ Janis Prince Inniss, Class, Status and Culture, every day sociology blog, 4.7.2011
