ספודיק

ספּוֹדיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין, וכן נלבש בעבר בידי רבנים מליטא ולטביה.

שימוש

חסידים המשתייכים לחסידויות ממוצא פולני נוהגים לחבוש את הספודיק ככובע הידור בימי שבת וחג ושמחות. בחסידיות הללו נוהגים לחובשו; גור, אלכסנדר, אמשינוב, מודז'יץ, סטריקוב, ראדומסק, קוזמיר, סוכטשוב, ראדזין, ואשלג. וזאת בניגוד למנהג בשאר החסידויות לחבוש את השטריימל השטוח. הספודיק עשוי מפרוות פישר, שמגיע בעיקר מקנדה ובאירופה זה נקרא פקאן ממשפחת הסמוריים.

בעבר היה הספודיק מקובל כלבוש רבני ביהדות ליטא, וחבשו אותו רבנים ליטאיים רבים, ללא קשר לתנועת החסידות.

כובע דומה לספודיק הוא הקולפיק, הדומה למדי לספודיק ורבים אף מחליפים ביניהם. הקולפיק קטן יותר מהספודיק ועשוי משער בהיר יותר.

רבי שמחה בונים אלתר, ה"לב שמחה" מגור, פעל לעצירת עליית מחירי הספודיק בישראל, ותיקן תקנה בחסידות על גובה תשלום לספודיק.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

לבוש חרדי
ליטאים	מכנסים ארוכים • חולצה לבנה • חליפה קצרה • מגבעת קנייטש ובשבת עניבה נושאי משרות תורניות לובשים פראק ולעיתים גם הומבורג הנמנים עם חוג חזון איש (ואנשי ירושלים): חליפה ארוכה • מגבעת קנייטש או מגבעת עגולה
חסידים	בימות החול: מכנסים ארוכים (או קצר עם גרביים ארוכים שחורים, אצל חסידי גור הויזען אין די זאקען) • חולצה לבנה • חליפה ארוכה • מגבעת לבד עגולה או כובע סמט • גרטל בשבתות וימים טובים: מכנסים ארוכים (או קצר עם גרביים ארוכים לבנים) • חולצה לבנה • קפוטה • כובע פרווה (שטריימל או ספודיק אצל חסידי פולין). יוצאים מן הכלל הם חסידי חב"ד הלובשים סירטוק ומגבעת קנייטש
חסידים ירושלמים	אברקיים • ירמולקה • ג'ובה • קאפטן ירושלמי • געלע קאפטן • גרטל ירושלמי
יהדות חרדית