בוגאטי שירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: "קישורים עירומים" בהערות השוליים - יש לתקנם לפורמט המקובל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בוגאטי שירון
Bugatti Chiron
FoS20162016 0625 151012AA (27826102971).jpg2016-03-01 Geneva Motor Show G069.JPG
מאפיינים כלליים
יצרן בוגאטי
שנות ייצור 2016 – 2018 (500 יחידות)
הרכבה מולצהיים, צרפת צרפתצרפת
מודל קודם בוגאטי ויירון
מודל אחריו בואטי דיבון
חברת אם קבוצת פולקסווגן
סיווג מכונית-על (הייפרקאר)
אורך 4,544 מילימטר
רוחב 2,038 מ"מ
גובה 1,212 מ"מ
משקל 1,995 קילוגרם
בסיס גלגלים 2,711 מ"מ
מפרט טכני
מנוע

8.0 ליטרים טורבו, 16 צילינדרים בתצורת W, הספק 1,500

כוח סוס
הילוכים 7 הילוכים רובוטית כפולת מצמדים
מהירות מרבית

420 קמ"ש (הגבלה אלקטרונית)
463 קמ"ש (הערכת החברה)

מהירות מרבית (על פי דיווחים לא רשמיים ) = 500 קמ"ש
מעצב אכים אנשיידט
סשה סליפאנוב
אטיין סלום
פרנק הייל

בוגאטי שירון (צרפתית: Bugatti Chiron) היא מכונית-על בתצורת מנוע מרכזי המיוצרת על ידי חברת בוגאטי אשר בבעלות קבוצת פולקסווגן.

המכונית הוצגה לראשונה במרץ 2016 בתערוכת המכוניות בז'נבה כמחליפת הבוגאטי ויירון.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירון קרויה על שמו של לואי שירון,[1] נהג המרוצים הצרפתי של חברת בוגאטי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, אשר התחרה בין היתר במרוצי הפורמולה 1 ובמרוצי לה מאן.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוע המכונית בנפח 8.0 ליטרים (7,993 סמ"ק) בעל 4 מגדשי טורבו ו-16 צילינדרים בתצורת W, ומפיק כ-1,500. כ"ס[2] משיקולי בטיחות, מהירותה המרבית של השירון הוגבלה אלקטרונית ל-420 קמ"ש. במהלך נסיעה רצופה של 8 דקות במהירות המקסימלית של 420 קמ"ש, מיכל הדלק של המכונית אשר נפחו 100 ליטרים, ייתרוקן לחלוטין - תצרוכת דלק של 190 ליטר ל-100 ק"מ ופליטה של 4.5 ק"ג של פחמן דו-חמצני לכל קילומטר.

בניגוד למתחרות ולמכוניות העל האחרות של התקופה דוגמת הפורשה 918 או המקלארן P1, הבוגאטי שירון אינה בעלת מערכת הייברידית משולבת חשמל, אלא בעלת מנוע בעירה פנימית רגיל, זאת ומאחר ובחברת בוגאטי דחו אפשרות זו משיקולי התוספת הלא רצויה למשקל המכונית ופגיעה בביצועים ובמהירות המקסימלית אשר מכוונת לרף הגבוה ביותר. נקודה נוספת היא האילוץ אשר היה נדרש בשינוי עיצוב המכונית מאחר שישנו מחסור פיזי בגוף המכונית להרכבת מערכת כזאת.[3]

לבוגאטי שירון שלדה עשויה סיבי פחם אשר מחוזקים על ידי פולימר, מערכת מתלים עצמאיים ומערכת הנעה לכל הגלגלים.

מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירון נחשבת למכונית הכביש המהירה ביותר מייצור סדרתי. עם זאת, מהירותה המרבית טרם נמדדה באופן רשמי ומדויק.

השירון מהירה ביותר ויכולה בקלות לעבור את מהירות ה-450 קמ"ש ואף להגיע למהירות של כ-500 קמ"ש, אך משיקולי בטיחות המהירות הוגבלה אלקטרונית ל-420 קמ"ש[4].[5] על פי הערכות המהירות המקסימלית של המכונית (ללא ההגבלה) היא כ-463 קמ"ש (על פי נתוני החברה) אך למרות הערכתו של נהג המירוצים המכונית הגיעה למהירות של 500 קמ"ש. נהג הניסויים של החברה העריך אף הוא שהמכונית יכולה להגיע למהירות זו, בתנאי שיורכבו עליה צמיגים מיוחדים שיוכלו לעמוד במהירות העצומה ובחום הרב שנוצר עקב החיכוך עם הכביש.[6][7]

על פי נתוני היצרן[8] המכונית מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.3 שניות, 0 ל-200 קמ"ש ב-6.5 שניות, ו-0 ל-300 קמ"ש ב-13.5 שניות. השירון מאיצה מ-0-400-0 ב-42 שניות בלבד, ושוברת שיא מהירות חדש.

ייצור ושיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לדגם הויירון, הבוגאטי שירון מיוצרת במתקן החברה במולצהיים אשר בחבל אלזס בצרפת. כמות הייצור הוגבלה ל-500 יחידות בלבד, כאשר ייצור ושיווק המכונית יימשך על פני כשנתיים. המכונית תוצע למכירה ללקוחות מועדפים אשר ייבחרו בקפידה, כאשר מחירה לרכישה בגרמניה של כל מכונית יחל מ-2.4 מיליון אירו, לעומת 2.66 מיליון דולרים בארצות הברית. שחקן הכדורגל של יובנטוס, כריסטיאנו רונאלדו, רכש וקיבל מכונית מדגם זה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוגאטי שירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]