בוס (צרפת)

בּוֹס (בצרפתית: Beauce) הוא אזור טבעי בצפון צרפת, מדרום לפריז, השוכן בין הנהרות סן ולואר. מבחינה מנהלית הוא משתייך לחבל סאנטר־עמק הלואר והוא כולל את מחוז אר ולואר וחלקים מהמחוזות לוארה (אנ'), אסון (אנ') ולואר־א־שר (אנ'). תושביו נקראים Beaucerons ("בּוסרון"). מבחינה היסטורית האזור השתייך לפרובינציה אורליאנה (אנ') ונקשר גם לרוזנות שארטר, אשר מהווה גם כיום את העיר המרכזית באזור.

בוס הוא אחד מהאזורים החקלאיים הפוריים בצרפת ועל כן מכונה גם "הגורן של פריז". פרט לחיטה ושאר דגנים מגדלים באזור גם סלק סוכר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור בוס מתפרס על שטח של 6,000 קמ"ר. מבחינה טופוגרפית מדובר ברמה אשר גובהה הממוצע הוא 140 מטרים, נעדרת עצים ושיחים עוד מהתקופה הנאוליתית. נופה נשלט מרחוק על ידי קטדרלת נוטר דאם משארטר.

יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים העיקריות הן שארטר, שאטודן (אנ'), אטאמפ (אנ') וואנדום (אנ').

רשימת כפרים

ארטנה, אונו, אונה־סוז־אונו, שמפיני־אן־בוס, מארול־אן־בוס, רוזייר־אן־בוס, ריאן (לוארה), ווֹב, וילוֹ, אפּרנון, מנטנון, ירמנונוויל, אַנש, סן־פיאה, אוּ (אר־ולואר), אוּ, שארטנווילייה, קולטנוויל, לוויזאן, ליסה (אר־ולואר), לֶוו, שאמפול, מנווילייה, דימאנשוויל, מבוֹאזן, פייר (אר־ולואר).

דרכי תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור נחצה על ידי צירי תחבורה ראשיים, דוגמת כביש A10 ומסילת הרכבת TGV האטלנטית. בדרום־מערב האזור ניתן להבחין בשלדי פרויקט ה"אירוטרן" (אנ') שבנייתו הופסקה.

היגרוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך הבוס זורמים מצפון אל צפון־מערב האסון והאר, יובלים של נהר הסן. כמו כן הנחל לואר (Loir), יובל של הנהר לואר, זורם מערבה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור בוס ידוע בגידולי הדגנים, סלק הסוכר, תפוחי האדמה והלפתית. התפוקה יוצאת הדופן שלו ופוריות הקרקע קשורות לאקוויפר ענק של מי תהום, שנקווה בשארית תת־קרקעית שמקורה בהטיה של מי הלואר בעקבות תנועות טקטוניות. אחרי שנת 2005, במחוז אר־א־לואר, לאורך הכביש A10, הוקם פארק לטורבינות רוח.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת שארטר

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היה לזירה לכמה יצירות של סופרים צרפתים מפורסמים.

שארל פגי הקדיש לאזור בוס את "הצגתה של חבל בוס בנוטר דאם בשארטר" (1913).
ביישוב אילייה־קומברה (אנ') במחוז אר ולואר, בילה מרסל פרוסט חלק מילדותו, בבית דודתו. זכרונות מתקופה זו שימשו להשראה עבור קטעים ידועים ברומן "בעקבות הזמן האבוד".
עלילת הרומן "האדמה" (אנ') מאת אמיל זולא התרחשה בחבל בוס, בעיקר בכפר הדמיוני "רון" Rognes שתואר בהשראת הכפר רומיאי־סיר־אגר (Romilly-sur-Aigre).