בושמנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בושמנים
Bushman-people.jpg
אוכלוסייה
90,000+
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
בוטסואנה: 55,000
נמיביה: 27,000
דרום אפריקה: 10,000
שפות
שפות חוֹיסַניות
דת
סן, (בושמנית)
קבוצות אתניות קשורות
חוֹיסַנים
אשה משבט הבושמנים

הבושמנים, הידועים גם בשם שבט ה"סן" (San), הם קבוצה של שבטים אפריקאיים השוכנים באזורים רבים באפריקה הדרומית ובעיקר במדבר קלהרי, מדבר שמשתרע על פני חלקים מדרום אפריקה, בוצוואנה ונמיביה. אין כל מידע לגבי מספרם המדויק, אך האומדנים נעים בין 50,000 ל-100,000 איש. נוהגים לשייך את הבושמנים לקבוצה אתנית בשם חויסנים, אבל לבושמנים עצמם אין שם בשפה שלהם המתאר אותם כקבוצה. מקור המילה "בושמן" הוא מהמילה "Boschjesman" בהולנדית.[1] מסיבות שונות, מעדיפים חוקרים במערב את הכינוי "סן", אם כי גם לכינוי זה יש משמעויות שליליות בשפות החויסניות, ולכן הם עצמם אינם מעדיפים אותו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבושמנים חיו בעבר, ככל הנראה, על שטח גדול בהרבה מזה שהם חיים בו כיום. הם נדחקו למדבר קלהרי עקב התפשטותם של שבטים מקבוצת בנטו. אנשי בנטו, שמאכלסים כיום שטחים נרחבים ביבשת אפריקה, פיתחו חקלאות והתחזקו מבחינה כלכלית וצבאית כבר בתקופות מוקדמות, והחלו לדחוק שבטים של פיגמים, של קוֶיים ושל בושמנים. הגעתם של פורטוגלים, הולנדים ואנגלים לדרום אפריקה, דחקה את הבושמנים עוד ועוד, עד שכיום אוכלוסייתם הצטמצמה והתרכזה במדבר, שבו התקשו אנשי בנטו ואירופים לחיות.

המגע של הבושמנים עם האדם הלבן החל במאה ה-17, ומאז החל מאבק ממושך, הן במישור הפיזי והן במישור התרבותי, שכתוצאה ממנו אוכלוסיית הבושמנים הלכה והצטמצמה. כבר עם בוא המתיישבים הלבנים הראשונים החלו העימותים. המתיישבים הלבנים נהגו לצוד ולהבריח את החיות ששימשו את הבושמנים למחייתם, ואילו הבושמנים החזירו מלחמה בצייד של הצאן והבקר של המתיישבים, אלא שזו הייתה מלחמה אבודה מראש עבורם. בראשית המאה ה-19 הייתה תקופת בצורת שכתוצאה ממנה סבלו תושבי האזור מרעב כבד שהביא למלחמות בין השבטים האפריקנים באזור בהם עורבו גם השבטים הבושמנים. המלחמות הפנימיות בין השבטים האפריקאים, בנוסף לעימותים המתמשכים עם המתיישבים הלבנים, הביאו להתמעטות דרמטית במספרם של הבושמנים.

הבושמנים הם כפי הנראה התושבים הקדומים ביותר של דרום אפריקה, והם חיים באזור זה בין כ-40,000 ל-25,000 שנה, כמעט ללא שינוי באורח חייהם. התרבות של הבושמנים היא תרבות של ציידים-לקטים. הגברים צדים בקבוצה באמצעות קשתות, חצים ואלות כמו גם מלכודות, ואילו הנשים מלקטות שורשים ופירות שונים. עיקר הצריכה הקלורית מורכב מאגוז המונגונגו ומבשר. הבושמנים חיים בקבוצות המונות בסביבות 25 איש כל אחת. הם נוודים, ומתגוררים בעיקר בבקתות ארעיות הנבנות מענפים. הבושמנים אינם מכינים כלי חרס, אלא משתמשים בביצי יען ושריונות צבים ככלי אוכל.

כיום נותרו כמה עשרות אלפי בושמנים, וגם מתוכם, רק חלקם שומר עדיין על אורח החיים המסורתי. כיום קיימת מגמת התערות באוכלוסייה האפריקאית הכללית במדינות בהן הם מתגוררים ומדיניות מכוונת של הממשלות, בעיקר ממשלת בוטסואנה, להביא למודרניזציה של הבושמנים.[2]

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות הבושמניות משתייכות למשפחת השפות החוֹיסַניות. שפות אלו ידועות בעיקר בפונטיקה שלהן, כיוון שהן משתמשות בעיצורים מצוצים ("קליקים"). יש בלשנים המשערים, כי צלילים אלה היו נפוצים הרבה יותר בשפות טבעיות בעבר, אולם כיום הם קיימים רק בשפות החויסניות ובמספר מצומצם של שפות בנטו קרובות וכן בשפה כושית אחת.

מוצא אתני וגנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מחקרים גנטיים בכרומוזום Y נמצא כי אוכלוסיית הבושמנים היא אחת האוכלוסיות האנושיות העתיקות בעולם.[3]

מחקרי DNA מיטוכונדריאליים מצביעים על כך שהבושמנים נושאים גנים קדמונים בעץ ה-DNA המיטוכונדריאלי של האדם. הקבוצה המיטוכונדריאלית העתיקה ביותר, L0d (אנ'), זוהתה בתדירות הגבוהה ביותר בקבוצות הבושמנים שבדרום אפריקה.[4]

מחקר שנערך בשנת 2008 העלה כי ייתכן שאוכלוסיית הבושמנים הייתה מבודדת מקבוצות אנושיות אחרות במשך כמאה אלף שנה.[5]

במחקר שפורסם במרץ 2011, האנתרופולוגית ברנה האן ועמיתיה מצאו כי הבושמנים, כמו גם בני הסנדווה (Sandawe people) ובני ההדזה של טנזניה, הם הקבוצות האנושיות המגוונות ביותר מבחינה גנטית. רמה גבוהה זו של מגוון גנטי מרמזת על מקורם של אוכלוסיות אלו בפיצול הראשון של בני אדם מודרניים אנטומית.[6]

מחקר דנ"א על גנום ברצף מלא, שפורסם בספטמבר 2016, הראה כי אבותיהם הציידים-לקטים של הבושמנים, התפצלו מאוכלוסיות אנושיות אחרות באפריקה לפני כ-200,000 שנה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בושמנים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]