ביו (כדורגלן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביו
Bio
Bio (football).jpg
מידע אישי
לידה 8 במרץ 1953
אררקוורה שבברזיל
פטירה 23 בפברואר 2008 (בגיל 54)
גווארליוס שבברזיל
שם מלא ויליאמס סילביו מודסט וריסימו
גובה 1.85 מ'
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1972
19721973
19731974
19741975
19751978
19781979
19791982
19801981
19811982
19821983
1983
19831984
19841985
19851986
19861987
19881989
19901991
19911992
1992
1993
פרוביאריה
פלמיירס
סטנדרד לייז'
ויטוריה סטובאל
טראסה
ברצלונה
אספניול
ק.ד. מאלגה
סבדל
ק.פ. אלמריה
בוניירה
טראסה
רובי
ק.פ. אלמריה
אגילה דה בדלונה
אוניו בונייר
קולבאטו
פולבוריטנסה
קאן ז'ופרסה
אספולגנק

1 (0)


94 (31)
9 (3)
14 (2)
30 (6)
19 (3)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ויליאמס סילביו מודסטו וריסימופורטוגזית: Williams Silvio Modesto Verísimo,‏ 8 במרץ 1953 באררקוורה, ברזיל23 בפברואר 2008 בגווארליוס, ברזיל) היה כדורגלן ברזילאי שנודע בכינוי ביו. ביו היה חלוץ ששיחק בשנות ה-70 וה-80, ונודע בשל תקופתו בספרד, ספציפית בברצלונה ואספניול.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביו החל את הקריירה המקצועית שלו בעיר הולדת, כששיחק בקבוצה פרוביאריה. תוך זמן קצר עבר לפלמיירס שמסאו פאולו. תוך זמן קצר ניסה את מזלו באירופה, תחילה בסטנדרד לייז' הבלגית, אך הוא נותר בקבוצה רק 5 חודשים, מכיוון שהנשיאה החדשה של המועדון החליטה שהיא מעדיפה לסמוך על שחקנים מקומיים. משם עבר לפורטוגל והוא שיחק במדי ויטוריה סטובאל. ב-1975 החליט לעבור לספרד, והקבוצה אליה הצטרף הייתה טראסה הקטלאנית שעלתה באותו קיץ מהליגה השלישית לשנייה. בטראסה השתלב היטב מבחינה מקצועית. בעונתו הראשונה הבקיע 8 שערי ליגה, בשנייה 9 ובשלישית 14. אולם, כבר בתקופתו שם עלו בעיות משמעת, ומאמן הקבוצה ז'וזפ סגר העיד על כך שהוא נטה לאחר לאימונים.

ביו התאזרח כספרדי במהלך תקופתו בטראסה. עוד לפני שתמה עונת 1977/1978 קיימה טראסה משחק ידידות עם ברצלונה, מהמועדונים הגדולים בספרד, ובמשחק ביו הרשים את אנשי הנהלת ברצלונה, שמיהרו להחתימו. אזרחותו הספרדית הקלה עליהם להחתימו כשחקן מקומי ולא כשחקן זר, ואת הבכורה בקבוצתו החדשה ערך בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-5 באפריל 1978, אז ברצלונה הפסידה ליריבתה 4 - 0 בסנטיאגו ברנבאו. ב-23 באפריל נכנס כמחליף במשחק נגד אלצ'ה, הבקיע צמד ועזר לקבוצתו לנצח 5 - 1. במחזור האחרון של הליגה נגד ולנסיה כבש ביו את השער היחיד במשחק והעניק לקבוצתו ניצחון 1 - 0, וכך ברצלונה סיימה את העונה במקום השני. בסך הכול, 3 שערים ב-5 הופעות עבור החלוץ הברזילאי בקבוצתו החדשה, אותה אימן רינוס מיכלס ההולנדי. בנוסף, ברצלונה זכתה בגביע המלך הודות לניצחון על לאס פאלמס במשחק הגמר, שבו ביו לא שותף.

בעונה הבאה הוחלף מיכלס על ידי לוסיאן מולר, שהעדיף להעניק את ההזדמנויות בהרכב הפותח לחלוץ האוסטרי הנס קרנקל. בשמינית גמר גביע המחזיקות נגד אנדרלכט הפסידה ברצלונה במשחק הראשון 3 - 0. במשחק הגומלין בקאמפ נואו נכנס ביו כמחליף במחצית השנייה ועזר לקבוצתו לנצח 3 - 0, מה שהביא את המשחק לדו-קרב בעיטות עונשין, שבו ביו הבקיע את בעיטתו בהצלחה וכך סייע לקבוצה להעפיל לרבע הגמר. בסוף העונה זכתה ברצלונה בתואר, לראשונה בתולדותיה, מבלי שביו שיחק אף דקה נוספת. מלבד המשחק בגביע המחזיקות, נכנס ביו כמחליף ב-3 משחקי ליגה ופתח באחד נוסף בלבד, מבלי להבקיע אף שער.

בקיץ 1979 הועבר ביו לאספניול, יריבתה העירונית של ברצלונה, כחלק מעסקת חליפין שעזרה להוריד את מחירו של קאניטו. ההתחלה באספניול נראתה מבטיחה, כאשר במחזור הליגה השלישי הבקיע שער בניצחון על ריאל סרגוסה, ובפעם הבאה ששיחק, נכנס כמחליף בוויסנטה קלדרון של אתלטיקו מדריד והבקיע שער שוויון זמן קצר לאחר כניסתו. אולם, המשך הדרך הייתה פחות מאירת פנים עבורו, ומעמדו בקבוצה דעך בעיני מאמני הקבוצה חוסה אירולגי ומחליפו ויסנטה מיירה. בסך הכול בעונתו הראשונה באספניול ערך 14 הופעות בהן הבקיע פעמיים. בעונה הבאה הובהר לביו שמקומו לא בקבוצה, והוא הושאל למאלגה שמהליגה השנייה, שם הבקיע 6 שערים ב-30 משחקי ליגה בהם לקח חלק. בעונה שלאחר מכן הושאל לסבדל, גם היא מהליגה השנייה, וב-19 משחקי ליגה כבש 3 שערים.

כשתמה השאלתו בסבדל עזב ביו את אספניול, ומשם הוא שיחק לפרקי זמן קצרים ברשימה ארוכה של קבוצות קטנות, רובן בקטלוניה, חלקן קבוצות של כדורגל אולמות. בין היתר חזר לעונה לטראסה ושיחק גם בקלוב פולידפורטיבו אלמריה. בשל אהבתו למשחק המשיך לשחק גם בגיל מתקדם יחסית, ורק ב-1993, בגיל 40, פרש ממשחק. ביו שב לארץ מולדתו, ברזיל, שם חי בעוני מחפיר, וב-2008 נפטר משחפת שלא טופלה כהלכה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]