אקסנטיד

אקסנטיד
שמות מסחריים בישראל
	בייאטה
נתונים כימיים
כתיב כימי	C184H282N50O60S
מסה מולרית	4186.6
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים	2.4 שעות
בטיחות
מעמד חוקי	תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות
מזהים
קוד ACT	A10BX04, A10BJ01
מספר CAS	141732-76-5
PubChem	45588096
ChemSpider	17314184

אקסנטיד (Exenatide) היא תרופה לטיפול בסוכרת מסוג 2, והנציגה הראשונה ממשפחת האגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP. התרופה מיוצרת על ידי חברת אמילין פרמאצטיקלס (Amylin Pharmaceuticals) ומשווקת על ידי חברת אלי לילי (Eli Lilly) בשם המסחרי בייאטה (Byetta) וכן על ידי אסטרהזניקה בשם המסחרי ביידוריון (Bydureon).

מקור החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקסנטיד הוא חלבון המיוצר באופן סינתטי. החומר התגלה לראשונה ברוק של הלטאה הארסית הלודרמה מרירית (שם מדעי: Heloderma suspectum), הקרויה על שם נהר חילה (Gila River), הזורם במדינות ניו מקסיקו ואריזונה שבארצות הברית.

מנגנון התרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת העיכול מיוצרים ומופרשים הורמונים הנקראים אינקרטינים. הורמונים אלו, ובעיקר GLP-1, מיוצרים ומופרשים מהמעיים אל הדם. הייצור וההפרשה מתבצעים בתגובה למזון המגיע למערכת העיכול. בהשוואה לאנשים בריאים סובלים חולים עם סוכרת מסוג 2 מליקוי בהפרשת הורמון GLP-1.

GLP-1 פועל באופן רב מערכתי, ובאופן דומה לכך גם התרופה. התרופה מעלה את הפרשת האינסולין מהלבלב בתלות ברמת הגלוקוז בדם, פעילות זו מתאפשרת רק בנוכחות גלוקוז- כאשר רמות גלוקוז יורדות, הפרשת אינסולין יורדת. כמו כן, מביאה לירידה בשחרור גלוקוז מהכבד על ידי הקטנת הפרשת גלוקגון, הורמון שמגביר את ייצור הסוכר ושחרורו לדם ממחסני הסוכר בכבד. בנוסף, התרופה מאיטה את התרוקנות הקיבה, מחזירה את הפאזה הראשונה של הפרשת האינסולין ומשפרת הפרשת אינסולין בפאזה השנייה. התרופה מביאה לדיכוי התיאבון, עלייה בתחושת השובע ולירידה במשקל. התרופה מביאה לעלייה בשגשוג ובמסת תאי ביתא בלבלב.

בחולי סוכרת מסוג 2 אקסנטיד הביאה לשיפור איזון הסוכר על ידי השפעה מיידית ומתמשכת להקטנת רמת הסוכר בצום ולאחר האוכל. בנוסף, אקסנטיד הביאה לירידה בתיאבון ולעלייה בתחושת השובע אשר לוו בירידה במשקל.

התרופה מיועדת לחולי סוכרת מסוג 2, שכבר נוטלים מטפורמין ו/או סולפונילאוראה. כאשר מוסיפים בייאטה לטיפול במטפורמין, מינון המטפורמין ימשיך ללא סכנת היפוגליקמיה כמו בטיפול במטפורמין בלבד. בייאטה אינה משפיעה על שיעור הספיגה של מטפורמין וסולפונילאוראה, לכן אין צורך לשנות את מועד לקיחתן הרגיל.

אקסנטיד מאט את התרוקנות הקיבה ועלולה להשפיע על ספיגת תרופות הניתנות דרך הפה אשר מעברם בקיבה צריך להיות מהיר. מטופלים נדרשים להתייעץ עם הרופא לגבי שעת לקיחת תרופות דרך הפה.

טיפול באנטיביוטיקה או בגלולות למניעת הריון יש ליטול לפחות שעה לפני זריקת בייאטה.

נעשה מחקר קליני כפול סמיות (double blind) - דרוש מקור. עם בקרת פלצבו במשך 30 שבועות בחולי סוכרת מסוג 2 המטופלים במטפורמין בלבד, בסולפונילאוריה בלבד, או במטפורמין בשילוב עם סולפונילאוראה. סך הכל השתתפו בניסוי 1446 חולים. בארבעת השבועות הראשונים כל החולים טופלו בפלצבו. לאחר מכן חולקו ל-3 קבוצות באופן רנדומלי. קבוצה אחת קיבלה אקסנטיד 5 מק"ג, קבוצה שנייה קיבלה אקסנטיד 5 מק"ג בארבעת השבועות הבאים ואחר כך העלו את המינון ל-10 מק"ג, קבוצה שלישית קיבלה פלצבו. מסקנות המחקר לאחר 30 שבועות: הייתה ירידה ברמת HBA1C בכל המטופלים פרט לקבוצת הפלצבו. ירידה משמעותית סטטיסטית הייתה בקבוצה שקיבלה 10 מק"ג ביחס לקבוצה שקיבלה 5 מק"ג אקסנטיד. הייתה ירידה ברמות הסוכר בדם בצום ושעתיים אחרי ארוחה בכל הקבוצות פרט לקבוצת הפלצבו. אחוז המטופלים באקסנטיד בשילוב עם תרופות פומיות אחרות שערך HBA1C קטן מ-7% לאחר 30 שבועות מחקר היה גבוה סטטיסטית באופן מובהק ביחס למקבלי הפלצבו. ירידה במשקל הושגה בעיקר במקבלי אקסנטיד 10 מק"ג ביחס למקבלי פלצבו.

מינון וצורת מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה ניתנת בהזרקה בעטי הזרקה מוכנים מראש במינונים של 5 מק"ג ו- 10 מק"ג. כל עט מוכן לשימוש מכיל 60 מנות בייאטה להזרקה תת-עורית פעמיים ביום, ל-30 ימי שימוש. המינון ההתחלתי יהיה 5 מק"ג פעמיים ליום לחודש הראשון, ולאחר מכן ניתן לעלות למינון 10 מק"ג פעמיים ביום, שהוא המינון המומלץ. ההזרקה נעשית עד 60 דקות לפני ארוחת בוקר וארוחת ערב (או שתי הארוחות העיקריות ביום, בתנאי שמרווח הזמן ביניהן הוא 6 שעות).

ההזרקה היא תת-עורית בבטן, בירך או בזרוע.

העט נשמר בקירור עד תחילת השימוש ו/או תאריך התפוגה. עט ההזרקה טוב לשימוש בטמפרטורה רגילה למשך 30 יום מרגע השימוש הראשון.

תופעות לוואי והתוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה גרמה לחלק מהנוטלים אותה בחילות (40%-50%), הקאות ושלשולים (13%). מרבית תופעות אלו היו בדרגה קלה עד בינונית וחלפו עם המשך הטיפול. תופעות לוואי נוספות אפשריות הן כאב ראש, סחרחורות, הפרעה או אי נוחות במערכת העיכול, כאב בטן, אודם באזור ההזרקה, עצבנות, הזעת יתר, חולשה, עייפות, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל. תוארו מספר מקרים של פנקראטיטיס חריפה (דלקת חריפה של הלבלב) במטופלים בבייאטה, המתבטאת בכאבי בטן וגב חזקים, לעיתים בליווי הקאות (הסימפטומים האופייניים של פנקראטיטיס חריפה).
חלק קטן של החולים פיתח נוגדנים נגד אקסנטיד, ויש לעקוב אחר סימנים וסימפטומים של תגובות לרגישות יתר. יצירת נוגדנים נגד אקסנטיד גורם לכישלון להשגת היעד הטיפולי באיזון הסוכרת. אם יש החמרה באיזון הסוכרת או כישלון באיזון הסוכרת, יש לשקול טיפול חלופי בתרופות נגד סוכרת.
דווח גם מיעוט טסיות (תרומבוציטופניה), היכולה להתבטא בדימום.^[1]
כאשר מוסיפים בייאטה לטיפול בסולפונילאוראה, יש לשקול הפחתת מינון הסולפונילאוראה כדי להקטין את הסיכוי להיפוגליקמיה ('נפילת סוכר'). את רמות הגלוקוז בדם ניתן לנטר בגלוקומטר על מנת להתאים את מינון הסולפונילאוראה. יש להתחשב בסיכון להיפוגליקמיה בכל מצב שבו המטופל עלול לסכן את עצמו או אחרים (לדוגמה בנהיגה במכונית או בתפעול מכונות).
אין לתת את התרופה למי שרגיש לאחד ממרכיבי התרופה.
אין להשתמש בתרופה בנשים בהריון.
אין להשתמש בתרופה בנשים מיניקות.
אין להשתמש בבייאטה או ביידוריון בסוכרת מסוג 1.
אין להשתמש בקרב חולים עם מחלה כלייתית חמורה או מטופלים בדיאליזה.
אין להשתמש בחולים עם מחלה קשה בדרכי העיכול או בעיה חמורה בהתרוקנות הקיבה.
אין להשתמש מתחת לגיל 18 שנים.
אין להשתמש בחולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין עקב אי ספיקת תאי ביתא.
יש להיזהר במתן בייאטה לחולים מעל גיל 70, ויש להעלות את המינון בהדרגה מ-5 מק"ג ל-10 מק"ג בחולים אלה.