גלוקגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זריקת גלוקגון לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה

גלוקגון הוא הורמון פפטידי.

גלוקגון נוצר בתאי אלפא שבאיי לנגרהנס שבלבלב, בסמוך לתאי בטא המייצרים אינסולין, אלא שפעולתו הפוכה לאינסולין. אם רמת הסוכר בדם פוחתת מתחת לתחום הנורמה, מיד מופרש הגלוקגון מהלבלב. אם רמת הסוכר בדם יורדת עקב מחסור במזון או כתוצאה מפעילות גופנית, מופרש עוד גלוקגון כדי למנוע את המשך ירידת רמת הסוכר ולספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו.

כמו לאינסולין, גם לגלוקגון יש השפעה על רקמות תאים נוספות, אבל בעיקר על הכבד, גלוקגון גורם לכבד לשחרר לדם את הגלוקוז (חד-סוכר) האגור בתאי הכבד, המביא ישירות לעלייה ברמת הסוכר בדם. הגלוקגון גם מעורר סינתזה (יצירה) של גלוקוז מגליקוגן - רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים, או ממקורות שאינם פחמימות, כגון: חומצה לקטית וחומצות אמינו מסוימות. לכן, פעילות גופנית נמרצת וארוחות עתירות חלבונים מעוררות הפרשת גלוקגון.

רמת הגלוקוז בדם משפיעה ישירות על הפרשת גלוקגון באמצעות מנגנון של משוב שלילי.

גלוקגון מלאכותי משמש כתרופה לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה.