פבלודר
| |||
 | |||
| נהר האירטיש בפבלודר | |||
| מדינה |
 קזחסטן | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז פבלודר | ||
| ראש העיר | Nurschan Aschimbetow | ||
| תאריך ייסוד | 1720 | ||
| שטח | 400 קמ"ר | ||
| גובה | 123 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 334,213[1] (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 798.50 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 52°18′N 76°57′E / 52.300°N 76.950°E | ||
| אזור זמן | UTC +6 | ||
| http://www.pavlodar-city.kz | |||
פבלודר (בקזחית: Pavlodar/Павлодар (מידע • עזרה)) היא עיר בצפון-מזרח קזחסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר ממוקמת על גדות הנהר אירטיש כ-400 ק"מ צפון-מזרחית לבירה נור-סולטן ובקרבת הגבול עם רוסיה. אוכלוסיית העיר מונה כ-334,213 בני אדם (1 בינואר 2021), רובם רוסים, וכמחצית ממספרם קזחים, בעיר קיימות קהילות קטנות יותר של אוקראינים וגרמנים ואף קהילה יהודית קטנה יותר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה בשנת 1720 על ידי הקוזאקים ונקראה בשם קוריאקובסקי על-שם האגם, שממנו הם שאבו מלח באזור. ב־1861 השם שונה לפבלודר (מתנת פבל) על שם הנסיך פבל, בנו של אלכסנדר השני, שנולד אז. בתקופה זו העיר הייתה נווה קטן במדבר, חסר חשיבות עד שב־1955 תוכנית האדמות הבתוליות של חרושצ'וב התחילה לצבור תאוצה ולמקום באו מתיישבים רבים שעזרו לפיתוחה ותיעושה של העיר. בעיר נבנו רבעים ובתי חרושת רבים, והיא הפכה לאחת הגדולות בקזחסטן. הכרזת עצמאות קזחסטן הביאה לתאוצה בהתפתחות העיר. נבנה בה בית כנסת ומקווה טהרה מתרומתו של אלכסנדר משקביץ.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניזלי, טורקיה
נובוסיבירסק, נובוסיבירסק, רוסיה- אומסק, אומסק, רוסיה
- טומסק, טומסק, רוסיה
קרופיבניצקי, קירובוהראד, אוקראינה
בידגושץ', קויאוויה-פומרניה, פולין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פבלודר- פבלודר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
