בראיון ראסל
| לידה |
31 בדצמבר 1970 (בן 53) סן ברנרדינו, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 2.01 מטרים |
| מכללה | לונג ביץ' סטייט |
| דראפט |
בחירה מספר 45, 1993 יוטה ג'אז |
| קבוצות כשחקן | |
|
1993–2002 2002–2003 2003–2004 2004–2006 2006–2007 2007 2007–2008 2009 2009 |
יוטה ג'אז וושינגטון ויזארדס לוס אנג'לס לייקרס דנוור נאגטס הוליווד פיים סנטה ברברה ברייקרס לונג ביץ' ברייקרס ניופורט ביץ' סרף לוס אנג'לס לייטנינג |
בראיון דמיטריס ראסל (באנגלית: Bryon Demetrise Russell; נולד ב-31 בדצמבר 1970) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1993–2006. זכור בעיקר מתקופתו כשחקן יוטה ג'אז, בה שיחק ב-9 עונותיו הראשונות בליגה. ממוצעיו הכוללים לאורך 13 עונותיו ב-NBA הם 7.9 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראסל נולד בעיר סן ברנרדינו אשר בקליפורניה, ובין השנים 1990–1993 למד באוניברסיטת המדינה של קליפורניה בלונג ביץ' ("לונג ביץ' סטייט"). ב-3 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה לא בלט במיוחד, ורשם ממוצעים של 11.7 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[2]
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוטה ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1993 נבחר ראסל בבחירה ה-45 על ידי יוטה ג'אז,[3] וב-3 עונותיו הראשונות בקבוצה הציג יכולת סולידית עם ממוצע של 4.2 נקודות למשחק כשחקן ספסל. בעונת 1996/1997 הפך לשחקן חמישייה קבוע, לצד ג'ון סטוקטון, ג'ף הורנסק, קארל מלון וגרג אוסטרטאג, ותרם 10.8 נקודות ו-4.1 ריבאונדים בממוצע למשחק. באותה עונה השיגו הג'אז את המקום הראשון באזור המערבי עם מאזן הניצחונות הטוב בתולדות המועדון, 64–18. בפלייאוף 1997 גברה יוטה על לוס אנג'לס קליפרס, לוס אנג'לס לייקרס ויוסטון רוקטס, בדרך להעפלתה הראשונה אי פעם לגמר ה-NBA, בו הפסידה מול שיקגו בולס בתוצאה 2–4. בעונה העוקבת שוב סיימה יוטה עם המאזן הטוב ביותר במערב (62–20), והפסידה בפעם השנייה ברציפות מול הבולס בסדרת הגמר. במשחק השישי של הסדרה, כאשר הג'אז היו ביתרון 86–85, קלע מייקל ג'ורדן סל ניצחון מול ראסל ששמר עליו, ובכך העניק לבולס את הניצחון בסדרה ואת הזכייה באליפות. על אף הטענות של אוהדים רבים כי ג'ורדן ביצע על ראסל עבירה לפני הזריקה, ראסל עצמו הודה בשנת 2009 כי "בין אם ג'ורדן דחף אותי ובין אם לא, הוא בכל מקרה היה קולע את הזריקה".[4]
ב-4 העונות הבאות המשיך ראסל להציג יכולת טובה ביוטה, אך הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הישג ההעפלה לגמר ה-NBA. בעונת 1999/2000 קלע שיא קריירה של 14.1 נקודות בממוצע למשחק.
שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2002/2003, לאחר 9 עונות ביוטה, חתם ראסל על חוזה בוושינגטון ויזארדס.[5] בוושינגטון שיתף פעולה עם ג'ורדן, בעונתו האחרונה בקריירה. בעונת 2003/2004 שיחק בלוס אנג'לס לייקרס לצד שאקיל אוניל, קובי בראיינט, קארל מלון וגארי פייטון, והעפיל עמם לגמר ה-NBA, בו הפסידו מול דטרויט פיסטונס (1–4). בשתי העונות הבאות, אשר היו האחרונות בקריירת ה-NBA שלו, שיחק עבור דנוור נאגטס.
בין השנים 2006–2009 שיחק בקבוצות "הוליווד פיים", "סנטה ברברה ברייקרס", "לונג ביץ' ברייקרס", "ניופורט ביץ' סרף" ו"לוס אנג'לס לייטנינג" מליגות כדורסל נמוכות בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ראסל ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ראסל, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1993, באתר basketball-reference.com
- ^ Trade winds swirl around Vince Carter, באתר דיילי ניוז, 15 בפברואר 2009
- ^ ראסל מצטרף לוויזארדס, באתר cbc.ca, 10 בספטמבר 2002