ביפידובקטריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןביפידובקטריום
Bifidobacterium adolescentis Gram.jpg
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים
מערכה: Actinobacteria
מחלקה: Actinobacteria
סדרה: Bifidobacteriales
משפחה: Bifidobacteriaceae
סוג: ביפידובקטריום
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bifidobacterium
Orla-Jensen, 1924
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביפידובקטריום (שם מדעי: Bifidobacterium) הוא גנום של חיידקים גראם-חיוביים בעלי יכולת תנועה ועצמאות, לעיתים מסועף ונחשב כאורגניזם אל-אווירני. הם נמצאים במערכת העיכול, הנרתיק [1] והפה אצל יונקים כולל בני אדם. ביפידובקטריום הם המין העיקרי של החיידקים המרכיבים את המיקרוביוטה של הקיבה והמעיים. חלק מהביפידובקטריום משמשים כפרוביוטיקה. לפני שנת 1960 מין הביפידובקטריום השתייך לזן הלקטובצילוס ביפידוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1899 הנרי טיסייר, רופא ילדים צרפתי שעבד מכון פסטר בפריז, בודד חיידק המאופיין בצורתה של האות 'Y' (חצוי לשניים), המצוי במיקרוביוטה הנמצאים במעיים של תינוקות יונקים. טיסייר, קרא לחיידקים בשם "ביפידוס"[2] . בשנת 1907, איליה מטצ'ינקוף, סגן מנהל מכון פסטר, הגה את הרעיון שחיידקי חומצת חלב מועילים לבריאות האדם.[2] מטצ'ינקוף הבחין שאריכות החיים של איכרים בולגרים הם תוצאה של צריכת מוצרי חלב [3]מותססים. מטצ'ניקוף הציע גם כי "צריכה של חיידקים תוססים ישתיל את החיידקים המועילים במערכת העיכול".[4]

מבנה הגנום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת גן הביפידובקטריום נעה בגודל של בין 1.73 ל-3.25 מגה- בייט, המקבילים ל-1,352 ו2,557 מסגרת קריאה מקודדות של חלבון בהתאמה[5]. סיווג תפקודים של גנים של ביפידובקטריום, כולל הפאן גנום של הסוג הזה, גילה כי 13.7% מהגנים הביפידובקטריאליים שזוהו מקודדים אנזימים המעורבים בחילוף החומרים בפחמימות[5].

שימושים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוספה של ביפידובקטריום כפרוביוטיקה לטיפולים שגרתיים של קוליטיס כיבית הראו שיש קשר בין שיפור ההפוגה ולשיפור תחזוק ההפוגה.[6] זנים מסוימים של ביפידובקטריום נחשבים לפרוביוטיוקות חשובות בתעשיית המזון. מינים וזנים שונים של ביפידובקטריום יכולים לשמש כמגוון רחב של תועלת לבריאות, כולל ויסות הומאוסטאזיס של מיקרוביאלים במעיים. בנוסף, בית גידול של פתוגנים וחיידקים מזיקים המשפיעים על רירית המעיים,[7] אפנון של תגובות חיסוניות מקומיות ומערכתיות, דיכוי של פעילות אנזימטית בתוך מיקרוביוטה והפקה של ויטמינים. ביפידובקטריום משפר את חסימת ריר המעיים ומוריד את רמות הליפופוליסכריד במעיים.

ביפידובקטריה עשוי גם לשפר את תחושת כאב הבטן במטופלים החולים בתסמונת המעי הרגיז, אף על פי שמחקרים עד היום אינם חד משמעיים בנושא.[8]

חלב אם מכיל ריכוזים גבוהים של לקטוז וכמויות נמוכות של זרחה (בופר). לכן, כאשר חלב האם מותסס על ידי חיידקים חומציים (כולל ביפידובקטריה) במעי התינוק, רמת החומציות יכולה לרדת בעקבות כך, דבר המקשה על צמיחת חיידקים גראם-שליליים.

ביפידובקטריום ותינוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעיים של ילודים יחסית סטריליים עד הלידה, שם נקלטים חיידקים מהסביבה ומהאם. [9]

המיקרוביוטה המרכיבה את המעיים של הילוד שונה ממעיים אצל אדם בוגר. תינוק מגיע לשלב בוגר מבחינת המיקרוביום בגופו באזור גיל 3, כאשר מגוון המיקרוביום בגופו גדל, מתייצב וכאשר תינוק עובר לאכול מזון מוצק. התפתחות מושבות של ביפידובקטריום מוקדמת יותר אצל תינוקות הניזונים מחלב אם לעומת תינוקות הניזונים מפורמולה.[10]

אצל ילוד, ביפידובקטריום הוא החיידק השכיח ביותר במיקרוביום של המעיים. [11] ישנם שינויים רבים יותר לאורך זמן בגנוטיפים אצל ילודים, דבר ההופך אותם לפחות יציבים בהשוואה לביפידובקטריום אצל מבוגרים. תינוקות וילדים תחת גיל 3 מראים פחות גיוון בסוגי חיידקי המיקרוביום, אך עדיין יש אצל התינוקות והילדים מבחר רחב יותר מאשר אצל מבוגרים. [12]

ישנה הפחתה של ביפידובקטריום ועלייה במגוון המיקרוביום במעיים של ילודים כאשר מופחתת צריכת חלב האם ועולה צריכת המזון המוצק. חלב אם אצל יונקים מכיל HMO אוליגוסכרידים בחלב-אם. בחלק אם אוליגוסכרידים לא מעוכלים על ידי אנזימים אלא נשארים שלמים במערכת העיכול עד אשר מגיעים למעי גס שם מפורקים על ידי המיקרוביוטה. ישנם סוגים שונים של ביפידובוקטריום המכילים גנים אשר מפרקים את חלב האם על ידי הידרוליזה. בעקבות כך, רב-סוכר המופק על ידי האדם מומר לאוכל ואנרגיה עבור הב. ביפידובקטריום (גן מסוים של ביפידובקטריום), דבר המראה על קו-אבולוציה.[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mayo, B., & Van Sinderen, D. (Eds.). (2010). Bifidobacteria: genomics and molecular aspects. Horizon Scientific Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביפידובקטריום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mark A. Schell, Maria Karmirantzou, Berend Snel, David Vilanova, The genome sequence of Bifidobacterium longum reflects its adaptation to the human gastrointestinal tract, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99, 2002-10-29, עמ' 14422–14427 doi: 10.1073/pnas.212527599
  2. ^ 1 2 Oyetayo, V.O. 1
    • and Oyetayo, F.L.
    2, Potential of probiotics as biotherapeutic agents targeting the innate immune system, African Journal of Biotechnology Vol. 4 (2), pp. 123-127, February 2005
  3. ^ Kingsley C. Anukam 1,2∗ PhD, MHPM and Gregor Reid 1,2,3 PhD, MBA, ARM, CCM, Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-10-04
  4. ^ Pioneers of probiotics, web.archive.org, ‏2013-07-22
  5. ^ 1 2 Christian Milani, Francesca Turroni, Sabrina Duranti, Gabriele Andrea Lugli, Genomics of the Genus Bifidobacterium Reveals Species-Specific Adaptation to the Glycan-Rich Gut Environment, Applied and Environmental Microbiology 82, 2016-02-05, עמ' 980–991 doi: 10.1128/AEM.03500-15
  6. ^ Yezaz A Ghouri, David M Richards, Erik F Rahimi, Joseph T Krill, Systematic review of randomized controlled trials of probiotics, prebiotics, and synbiotics in inflammatory bowel disease, Clinical and Experimental Gastroenterology 7, 2014-12-09, עמ' 473–487 doi: 10.2147/CEG.S27530
  7. ^ Marilia Rita Pinzone, Benedetto Maurizio Celesia, Michele Di Rosa, Bruno Cacopardo, Microbial Translocation in Chronic Liver Diseases, International Journal of Microbiology 2012, 2012 doi: 10.1155/2012/694629
  8. ^ Charlotte Pratt, Matthew D. Campbell, The Effect of Bifidobacterium on Reducing Symptomatic Abdominal Pain in Patients with Irritable Bowel Syndrome: A Systematic Review, Probiotics and Antimicrobial Proteins 12, 2020, עמ' 834–839 doi: 10.1007/s12602-019-09609-7
  9. ^ Van T. Pham, Christophe Lacroix, Christian P. Braegger, Christophe Chassard, Early colonization of functional groups of microbes in the infant gut, Environmental Microbiology 18, 2016, עמ' 2246–2258 doi: 10.1111/1462-2920.13316
  10. ^ Claire Bourlieu, Karima Bouzerzour, Stéphanie Ferret‐Bernard, Cindy Le Bourgot, Infant formula interface and fat source impact on neonatal digestion and gut microbiota, European Journal of Lipid Science and Technology 117, 2015, עמ' 1500–1512 doi: 10.1002/ejlt.201500025
  11. ^ Francesca Turroni, Clelia Peano, Daniel A. Pass, Elena Foroni, Diversity of Bifidobacteria within the Infant Gut Microbiota, PLOS ONE 7, 2012-11-05, עמ' e36957 doi: 10.1371/journal.pone.0036957
  12. ^ Sebastien Matamoros, Christele Gras-Leguen, Françoise Le Vacon, Gilles Potel, Development of intestinal microbiota in infants and its impact on health, Trends in Microbiology 21, 2013-04, עמ' 167–173 doi: 10.1016/j.tim.2012.12.001
  13. ^ Francesca Turroni, Christian Milani, Sabrina Duranti, Chiara Ferrario, Bifidobacteria and the infant gut: an example of co-evolution and natural selection, Cellular and Molecular Life Sciences 75, 2018-01-01, עמ' 103–118 doi: 10.1007/s00018-017-2672-0

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.