ביפרידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביפרידן
Biperiden Stereoisomers.png
שם IUPAC
(1RS,2SR,4RS)-1-(bicyclo[2.2.1]hept-5-en-2-yl)-1-phenyl-3-(piperidin- 1-yl)propan-1-ol
שמות מסחריים בישראל
דקינט
נתונים כימיים
מסה מולרית 311.461
נתונים פרמוקוקינטיים
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 18 -24 שעות
הפרשה בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C
סיכון לתלות נמוך
דרכי מתן אוראלי, ורידי, שרירי
מזהים
מספר CAS 514-65-8
PubChem 2381
ChemSpider 2289

ביפרידן (Biperiden) היא תרופה אנטיכולרגנית המשמשת בעיקר לטיפול במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה שמקורן בצריכת סמים או תרופות. התרופה משווקת בישראל תחת השם דקינט.[1] התרופה מהווה אנטגוניסט סינתטי לנוירוטרנסמיטור אצטילכולין, ומופיעה ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[2]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפרידן משמש בעיקר לטיפול ברעידות שמקורן בשימוש בתרופות ובסמים או במחלת פרקינסון על כל סוגיה. כמו כן התרופה משמשת להקלה בתופעות הלוואי האקסטרה-פירמידליות של נטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות (למשל זוקלופנתיקסול) כדוגמת אטקסיה, טריזמוס, אקתיזיה, רעד, תסמונת ארנב וכדומה. שימוש נוסף אך נפוץ פחות של ביפרידן הוא הפחתת הזעה וייצור רוק מוגברים שמקורם בצריכת תרופות כגון מתאדון או קלוזאפין.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה כוללות נמנום, טשטוש ראייה, יובש בפה, הזעה מופחתת, כאבי בטן, ורטיגו, כאבי ראש וסחרחורות. במינונים גבוהים עשויות להופיע תופעות לוואי חמורות יותר כדוגמת אגיטציה, נדודי שינה, חרדה ואי-שקט. במקרים נדירים שימוש ממושך בתרופה עלול להתבטא בדליריום ובפגיעה בשנת ה-REM.

הנקה והריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה נמצאת בקטגוריית סיכון בהריון C, כלומר אין מספיק נתונים או מחקרים אמינים דיים על מנת להסיק את השפעת נטילת התרופה על האם והעובר ולכן יש להשתמש בתרופה בזהירות במהלך הריון. ביפרידן חודר לחלב האם, ולכן מומלץ להימנע מנטילת התרופה בעת הנקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביפרידן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.