זברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזברה
Burchell's zebra (Equus quagga burchellii) 2.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מינים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hippotigris
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
2 פרטים של זברה צ'פמן.
עדר של זברות בפארק הלאומי סרנגטי.
וולטר רוטשילד בכרכרה רתומה לזברות

זברה היא שם כולל לשלושה מינים של פרסתנים השייכים לשני תת-סוגים (Hippotigris וDolichohippus) בסוג סוס. הזברות נפוצות בסוואנות של אפריקה והן רועות בהן בעדרים גדולים לצד אנטילופות הגנו.

הזברות הן הסוסים החיים היחידים שמעולם לא בויתו, אף שזברות אחדות אולפו לשמש להובלת משא.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הקוראים גם למין הנכחד סוס הגרמן (Equus simplicidens'), בשם "זברה אמריקאית" או "זברת הגרמן".

בעבר היה נהוג לחשוב כי הקואגה והזברה המצויה הן שני מינים נפרדים. הקואגה קיבלה את השם המדעי Equus quagga, והזברה המצויה קיבלה את השם המדעי Equus burchelli. עד שלהי המאה ה-19 הייתה הקואגה, זברה שהיו לה פסים על ראשה, צווארה וכתפיה בלבד, מצויה בדרום אפריקה, אך היא הושמדה בידי ההולנדים ששלטו במקום. הם החליטו לגדל כבשים באזור המרעה הטבעי שלה, ובראותם את הקואגה אוכלת עשב בשטחם, גמרו אומר להביא להיעלמותה מן העולם. הם צדו אותה גם כדי לאכול את בשרה ולקשט את בתיהם בעורה. הפרט האחרון מת בגן החיות של אמסטרדם ב-1883. מחקר גנטי שנערך בשנים האחרונות במוסד הסמית'סוניאן הוכיח כי הקואגה הייתה תת-מין של הזברה המצויה. מכיוון שהקואגה קיבלה לראשונה שם מדעי, שונה השם המדעי של הזברה המצויה ל-Equus quagga, ושמה המדעי של הקואגה שונה ל-Equus quagga quagga.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזברה המצויה וזברת הרים שייכות לתת-סוג Hippotigris, ואילו זברת גרבי שייכת לתת-סוג Dolichohippus.

הזברה היא פרסתן ממשפחת הסוסיים, אשר שוכנת בסוואנות של אפריקה וחיה בעדר. המאפיין העיקרי בצורתה של הזברה הוא הפסים המרובים (קרוב למאה מכל סוג), המכסים את גופה, בדרך כלל בגוון שחור או חום-אדמדם על רקע לבן. דגם הפספוס הוא ייחודי לכל פרט ופרט במינים השונים. ישנם הבדלים במיני הזברות במבנה ובצורת הפסים. זברת גרבי ניכרת בבטנה הבהירה וחסרת הפסים ובפסים הדקים והמרובים בשאר גופה. לזברת ההרים יש בטן בהירה בלי פסים. הזברה המצויה מפוספסת בכל גופה, גם בגחונה.

עדר הזברות כולל כמה עשרות פרטים. בראש העדר עומד זכר בוגר, חזק ומנוסה המסמן לשאר העדר לנוע או לעצור, באמצעות קולו והתנהגותו. לרוב נמצא עדר הזברות לצד עדרי פרסתנים אחרים כאנטילופות וכגנו ומקבץ גדול שכזה מזמין אליו טורפים בכל שעות היממה. על כן חייב להיות העדר ערני תמיד וזריז למדי כדי להצליח להימלט משיני הטורפים. אויביה העיקריים של הזברה הם האריה האפריקני, הזאב הטלוא והצבוע הנקוד אולם ריצתה (70 קמ"ש) מהירה משלהם.

היריון הנקבה נמשך כשנה. היא ממליטה סייח אחד בלבד, והוא קם על רגליו אחר כמה רגעים ומסוגל להלך לצד אימו. דגם הפסים של גוף האם נטבע מייד במוחו של הסייח הנולד וכך הוא יכול לאתרה תמיד. האם משגיחה עליו תמיד ודואגת שיימצא במרכז העדר, שם הוא פחות חשוף לסכנות. היא גם תגונן עליו אם יותקף בידי טורפים ולא תנטוש אותו אפילו אם יצליחו להורגו, אלא אם תישקף סכנה גם לחייה.

הזברה היא צמחונית וניזונה מעשבים. הזברות נודדות כל חייהן ממקום למקום בתורן אחר מזון. תוחלת חייה של הזברה כ-25 שנים.

הזברה נחשבת לחיית בר מובהקת, אך במקרים נדירים אנשים שחיים באפריקה (כמו הבורים), הצליחו לאלף כמה זברות להובלת עגלות ואף למטרות צבאיות. בעולם המערבי מפורסם הברון רוטשילד השני שלמרכבתו היו רתומות זברות.

Burchell's Zebra (Etosha).jpg Grevy's Zebra.jpg Equus zebra - Disney's Animal Kingdom Lodge, Orlando, Florida, USA - 20100119 - 02.jpg
3 מיני הזברות: זברה מצויה, זברת גרבי וזברת הרים

סיבות להימצאות הפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה תאוריות המנסות להסביר את הימצאות הפסים אצל הזברה:

  • לכל זברה ישנו דגם פסים ייחודי שמאפשר לסייח לאתר את אימו במקרה הצורך.
  • זבוב הצה צה מתקשה לעקוץ עיצובים מפוספסים, ומשום כך נבררו הזברות והיו לחיות מפוספסות. לתאוריה זו יש תמיכה בניסויי מעבדה, אך לא תימוכין בתצפיות שדה.
  • הפסים משמשים את הזברות להסוואה מפני טורפים. לפי התאוריה, בעת המרדף הפסים מקשים על הטורף להבדיל בין זברה אחת לאחרת.

התשובה לשאלה אם פסי הזברה הם לבנים על רקע שחור או שחורים על רקע לבן, נמצאה – פסים בהירים (ולעיתים בטן בהירה) על רקע שחור.[1] לפי תאוריות עדכניות,הפספוס התפתח ממוטציה גנטית שהובילה לחסר בפיגמנטים בכמה מהתאים. עיקר העדויות התומכות בתאוריה זו מצויות במין רביעי שנכחד במאה ה-19 שהיו לו פנים מפוספסות וגב כהה, כמו גם העובדה שמדובר במין שמוצאו באפריקה, אזור שבו חיה בהירה הייתה נכחדת במהירות. השוני במספר הפסים בין המינים נובע, לפי השערות, משלבים שונים בהתפתחות העובר שבהם בא לידי ביטוי הפספוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prothero D.R, Schoch R. M (2003). Horns, Tusks, and Flippers: .The Evolution of Hoofed Mammals. Johns Hopkins University Press, 220-221