בית הכנסת מלבי"ם
בית כנסת מלבי"ם בבוקרשט או בשמו המלא "בית המדרש הרב הגאון מלבי"ם ז"ל" (ברומנית: Sinagoga Malbim) הוא בית כנסת שהיה קיים בבוקרשט, בירת רומניה, עד לשנת 1986. באתר בית הכנסת לשעבר ניצבת היום הספרייה הלאומית של רומניה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית כנסת זה נבנה במקור בתחילת המאה ה-19 על ידי יהודים אשכנזים אורתודוקסים. הוא ניצב ברחוב בראווילור מס. 4 (Strada Bravilor 4), ליד כיכר קאוזאש (Piaţa Căuzaşi) לשעבר, בסמוך לצומת של שני רחובות ראשיים של השכונות וקרשט ודודשט. בניין בית הכנסת נבנה שנית בשנת 1848 ושוקם בשנת 1864, אז נקרא על שם הרב מלבי"ם, הרב מאיר ליבוש יחיאל מיכל וייזר, רבה הראשי של בוקרשט בשנים 1858–1864. הרב גורש מן העיר על ידי השלטונות אחרי סכסוך קשה, מלווה בהלשנות והשמצות נגדו, עם קהילת המשכילים בעיר.
בית הכנסת נבנה שוב בשנת 1904 לפי תוכנית האדריכל ריכרד קראפט (1872 - 1949). טקס חנוכת אבן הפינה התקיימה ב-6 ביוני 1904 בנוכחות סגן ראש העיר בוקרשט.[1] הבניין עבר שיפוץ בשנת 1928, ושיפוץ נוסף לתיקון נזקים שנגרמו בעת רעידת האדמה בבוקרשט, במרץ 1977.
בשנת 1986 נהרס בית הכנסת המלבי"ם.[2] המבנה נהרס במסגרת תוכנית ענק של נשיא רומניה, ניקולאה צ'אושסקו, לחידוש פני "המרכז האזרחי" של בוקרשט. התוכנית כללה הרס אלפי בניינים, בהם כ-60 בתי כנסת. במקום בו ניצב בעבר בית הכנסת הוקם בניין ענק של הספרייה הלאומית של רומניה בבוקרשט.[3]
מאפייני הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין בית הכנסת, בצורתו האחרונה, היה גדול ממדים ותוכנן בסגנון נאו-קלאסי ואחר כך אקלקטי.[2] החזית לרחוב, דרומית-מזרחית, הבליט את הגוף המרכזי המוגבה, ובו אולם התפילה המרכזי שכלל 1,200 מושבים, ומשני צידיו גופי בניין נמוכים יותר.[3] בית הכנסת כלל גם ספריה וחדר תפילה קטן. הכניסה הראשית בחצר, הייתה מוגבהת ומובלטת קדימה, ומעליה קשת רחבה.
קהילת בית הכנסת מלבי"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת מלבי"ם הפך למרכז הענף האורתודוקסי השמרני-מסורתי של יהדות בוקרשט. בימי המשטר הפאשיסטי-צבאי בשנים 1940 - 1944 הרב הראשי של רומניה, ד"ר אלכסנדר שפרן נבחר על ידי קהילת המתפללים בו לרב בית הכנסת הזה, כמעין "ממשיך דרכו" של המלבי"ם. האירוע הונצח בתעודה מיוחדת שהוענקה לרב שפרן. במקביל לפעילותו בבית הכנסת הקורל, שהיה המוסד הדתי העיקרי של יהדות רומניה, נשא הרב שפרן בבית כנסת זה דרשות ולימד שיעורים, שבהם נכחו לפעמים גם דמויות נשואות פנים של רבנים אשר היו פליטים באותם ימים בבוקרשט כמו הרב משולם ראטה מצ'רנוביץ והרב חיים מאיר הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ שנמלט מצפורני הנאצים מגטו אוראדיה.[4]
בימי מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט, ב-21–23 בינואר 1941, הוכו ועונו בתוך בית הכנסת 300 יהודים על ידי הפורעים.[5] אחרי נפילת משטרו של אנטונסקו כיהן לפרק זמן קצר בבית הכנסת מלבי"ם הרב דוד משה רוזן.[6] במהלך השנים של השלטון הקומוניסטי הידלדלו שורות המתפללים בבית הכנסת עקב גלי העלייה לישראל.
טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקרשט פעל גם בית ספר יהודי על שם המלבי"ם, ברחוב טריניטצי. שם בית הספר שונה בשלב כלשהו לבית הספר "דלאווראנצ'ה". הבניין הוחזר בשנת 1999 לקהילה היהודית וניצב היום ברחוב מקסימיליאן פופר 8–10.[7] למוסד זה לא היה קשר לבית הכנסת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Arh. Aristide Streja, Arh. Lucian Schwarz. Sinagoga în România. Bucureşti: Editura Hasefer 2009. (ברומנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אירועים ב-6 ביוני 1904 בעיתון "ז'ורנאלול נציונאל" ברשת
- ^ 1 2 Gabriel Catalan, Distrugerea patrimoniului arhitectural mozaic în Bucureşti în timpul demolărilor ceauşiste, proiectul 36 Berna, Simon Geissbühler 2010. p. 4. (ברומנית)
- ^ 1 2 Simon Geissbühler, Die verlorenen Synagogen von Bukarest. Von jüdischen Nachbarschaften zu erinnerungsleeren grossstädtischen Räumen. Bern: Projekt 36, 2010.
(בגרמנית)
- ^ Alexandru Şafran Un tăciune smuls flăcărilor,Memorii'. Bucureşti: Editura Hasefer, 1996. ISBN 9739737560. p. 74 (ברומנית)
- ^ Radu Ioanid, Pogromul de la Bucureşti, 21-23 ianuarie 1941 (ברומנית)
- ^ הרב מאיר וונדר. מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה. ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, ירושלים, 1990. כרך ד', ע' 760
- ^ על המורשת היהודית בבוקרשט באתר "ההתנגדות העירונית" ברשת, ברומנית
