בית הכנסת צמח צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת "צמח צדק"
ביהכנ"ס צמח צדק נוסד במנחם אב תרל"ט.JPG
מראה כללי של בית הכנסת
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' חב"ד, העיר העתיקה בירושלים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1879
בעלים חסידות חב"ד
שימוש בית כנסת, כולל אברכים
רב בית הכנסת הרב עדין אבן ישראל
קואורדינטות 31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000קואורדינטות: 31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
בית הכנסת צמח צדק
בית הכנסת צמח צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כתובת ההקדשה

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד". בית הכנסת נקנה בה'תרי"ח (1858), ומשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא במסמכים הרשמיים "כנסת אליהו". בשנת ה'תרל"ט (1879) נבנתה בו קומה שנייה.

תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה בית הכנסת מבחוץ. מימין נראה בית הכנסת החורבה, ובמרכז שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו

השד"ר הרב שניאור זלמן שניאורסון, מחסידי חב"ד, יצא לחוץ לארץ, לאסוף תרומות על מנת לממן את נשואי בניו, וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה, אשר הסכימו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם: "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו; מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים".

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה בכל שבת וחג וכן מי שברך לאליהו טכבטד אחיו[דרושה הבהרה]. בסוף הכתובת ישנה אזהרה שאין למכור או למשכן את בית הכנסת. שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם התורם.

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת ה'תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת. בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לשם הנוכחי, על שם ספרו של האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס.

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרובע מינה הרבי מלובביץ' בב' בניסן ה'תשכ"ח ועד ציבורי למען גאולת בית הכנסת מידי המשפחה הערבית ששכנה בו, שיפוצו וניהולו. הוועד כלל את נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זליג סלונים, שמונה ליושב ראש וגבאי ראשי, ונציגים מישיבות חב"ד.

הרב עדין אבן ישראל משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. הרב יהושע יוזביץ הוא המשפיע של בית הכנסת, ומתוועד בו מדי שבת וחג. הרב יוסף סגל משמש יחד עם הרב חיים שלום דייטש כראש כולל במקום. לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: מקווה טהרה לנשים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה ובית הכנסת.

בראש חודש אלול ה'תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת צמח צדק בוויקישיתוף