לדלג לתוכן

בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת "צמח צדק"
מראה כללי של בית הכנסת
מראה כללי של בית הכנסת
מראה כללי של בית הכנסת
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש בית כנסת, כולל אברכים
כתובת רח' חב"ד 31, העיר העתיקה בירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים חסידות חב"ד
זרם חסידות חב"ד
רב בית הכנסת הרב עדין אבן ישראל
נוסח תפילה נוסח ספרד-חב"ד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1879–1879
תאריך פתיחה רשמי 1879 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
בית הכנסת צמח צדק
בית הכנסת צמח צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת צמח צדק הוא בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד".

תולדות בית הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה בית הכנסת מבחוץ. מימין נראה בית הכנסת החורבה, ובמרכז שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו

עד שנת תרט"ו שכן במקום בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכירות, באותו תקופה יצא השד"ר ר' שניאור זלמן בן ר' מנחם מענדל מנדלוביץ', לחוץ לארץ בשליחות כולל חב"ד, הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם משפחת ששון, אשר הרימו תרומה לקניית המקום, בשנת תרי"ח (1858) נקנה בית הכנסת ונקרא בית הכנסת בית מנחם על שם רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), בשנת תרל"ט נבנתה הקומה השנייה של המבנה וכללה את בית הכנסת וישיבת "כנסת אליהו" על שם הנדיב אליהו ששון מבומביי שנפטר באותו שנה.

כתובת ההקדשה; "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו; מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים". הכתובת מורה לקיים בכל שבת וחג תפילת השכבה לאשתו של ששון וכן תפילת מי שברך לאליהו טכבטד ואחיו עבדאלה. היא מזהירה גם שלא למכור או למשכן את בית הכנסת. שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו", על שם התורם

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנהלו שני הבתי כרגיל, מאז עזבו רבים מהישוב את המקום וסדרי המקום הושבתו, בסיום המלחמה חזר להתקיים המניין הספרדי.

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת ה'תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת. בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לשם הנוכחי, על שם ספרו של האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס.

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרובע מינה הרבי מלובביץ' בב' בניסן ה'תשכ"ח ועד ציבורי למען גאולת בית הכנסת מידי המשפחה הערבית ששכנה בו, שיפוצו וניהולו. הוועד כלל את נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זליג סלונים, שמונה ליושב ראש הוועד, ונציגים מישיבות חב"ד.

כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה היה בזמנו מקווה טהרה לנשים. בתקופה מסוימת התפללו בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה בית הכנסת עם עזרת נשים וכולל אברכים. לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל. בקומת הכניסה נמצא בית חב"ד ולצדו אולם אירועים.

הרב יהושע יוזביץ הוא הגבאי ומנהל בית הכנסת, ומתוועד בו מדי שבת וחג. הרב עדין אבן ישראל היה רב בית הכנסת ונהג להתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודרש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. בראש חודש אלול ה'תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים. ראשי הכולל הם הרב יוסף סגל והרב חיים שלום דייטש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת צמח צדק בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_הכנסת_צמח_צדק_(ירושלים)&oldid=39668563"