בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

בית הכנסת "צמח צדק"
מראה כללי של בית הכנסת
מראה כללי של בית הכנסת
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש בית כנסת, כולל אברכים
כתובת רח' חב"ד, העיר העתיקה בירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים חסידות חב"ד
זרם חסידות חב"ד
רב בית הכנסת הרב עדין אבן ישראל
נוסח תפילה נוסח ספרד-חב"ד
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1879–1879
תאריך פתיחה רשמי 1879 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
בית הכנסת צמח צדק
בית הכנסת צמח צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כתובת ההקדשה

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד". בית הכנסת נקנה בה'תרי"ח (1858), ומשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא במסמכים הרשמיים "כנסת אליהו". בשנת ה'תרל"ט (1879) נבנתה בו קומה שנייה.

תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה בית הכנסת מבחוץ. מימין נראה בית הכנסת החורבה, ובמרכז שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו

השד"ר הרב שניאור זלמן שניאורסון, מחסידי חב"ד, יצא לחוץ לארץ, לאסוף תרומות על מנת לממן את נשואי בניו, וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה, אשר הסכימו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם: "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו; מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים". הכתובת מורה לקיים בכל שבת וחג תפילת השכבה לאשתו של ששון וכן תפילת מי שברך לאליהו טכבטד ואחיו עבדאלה. היא מזהירה גם שלא למכור או למשכן את בית הכנסת. שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו", על שם התורם.

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת ה'תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת. בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לשם הנוכחי, על שם ספרו של האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס.

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרובע מינה הרבי מלובביץ' בב' בניסן ה'תשכ"ח ועד ציבורי למען גאולת בית הכנסת מידי המשפחה הערבית ששכנה בו, שיפוצו וניהולו. הוועד כלל את נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זליג סלונים, שמונה ליושב ראש הוועד, ונציגים מישיבות חב"ד.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה היה בזמנו מקווה טהרה לנשים. בתקופה מסוימת התפללו בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה בית הכנסת עם עזרת נשים וכולל אברכים. לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל. בקומת הכניסה נמצא בית חב"ד ולצדו אולם אירועים.

הרב יהושע יוזביץ הוא הגבאי ומנהל בית הכנסת, ומתוועד בו מדי שבת וחג. הרב עדין אבן ישראל היה רב בית הכנסת ונהג להתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודרש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. בראש חודש אלול ה'תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים. ראשי הכולל הם הרב יוסף סגל והרב חיים שלום דייטש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת צמח צדק בוויקישיתוף