מנחם מנדל שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הרבי מלובביץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מֶנְדֶל שניאורסון מלובביץ'
רבי מנחם מנדל שניאורסון
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון נושא שיחה לילדים בתהלוכת ל"ג בעומר תשמ"ז
לידה 18 באפריל 1902
י"א בניסן ה'תרס"ב
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מיקולאייב
פטירה 12 ביוני 1994 (בגיל 92)
ג' בתמוז ה'תשנ"ד
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק
מקום קבורה ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק
חסידות חסידות חב"ד-ליובאוויטש
מקום מגורים ניקולייב, קראון הייטס, ניו יורק
מספר בשושלת שביעי
הקודם חמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון
תחילת כהונה י' בשבט ה'תשי"א
רבותיו אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון וחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
נושאים בהם עסק אמונה, חסידות, עם ישראל, גאולה, תשובה ועוד
חיבוריו ספרי הרבי מחב"ד
אב הרב לוי יצחק שניאורסון
אם חנה שניאורסון
בת זוג חיה מושקא שניאורסון
חתימה Signature of the Rebbe - Menachem M. Schneerson.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד-לובביץ משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו. מכונה הרבי מלוּבָּבִיץ'[1] ובחסידות עצמה, בקיצור: הרבי. לשם הבחנה בינו לבין אדמו"רי חב"ד קודמים מכונה לעיתים הרמ"מ[2].

הקים את מפעל השלוחים ובתי חב"ד במקומות רבים בעולם, והכריז על עשרה מבצעים לעידוד קיום מספר מצוות.

נודע בעיסוקו הרב למען החשת הגאולה. בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את המשיח, ורובם מאמינים בכך אף לאחר מותו. משנתו התפרסמה בחייו ולאחר פטירתו בספרים רבים.

בית מדרשו, השוכן במרכז חב"ד העולמי - 770 ברובע ברוקלין, וקברו שברובע קווינס שבניו יורק - משמשים מוקדי עלייה לרגל.

קורות חייו

נולד בעיר מיקולאייב שבאימפריה הרוסית כבן בכור לרב לוי יצחק ולחנה שניאורסון. מצד אביו היה צאצא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד (נין בנו בכורו רבי ברוך שלום שניאורסון, בן אחר בן), ועל שמו הוא נקרא. אמו הייתה בתו של רב העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי.

בשנות ילדותו ונערותו למד בעיקר מפי אביו[3]. בשנת 1909, בגיל 7, עבר עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב, לאחר שאביו התמנה בה לרב. הרב שניאור זלמן וילנקין נשכר על ידי אביו כמלמד פרטי עבורו[4] וממנו למד חומש עם רש"י, נ"ך, משנה וגמרא[5] כארבע וחצי שנים, מגיל שבע עד גיל אחת עשרה[6]. אחר כך שכר לו אביו מלמד נוסף שלימדו במשך שנה בביתם[7]. את רוב זמנו העביר בלימוד תורה, קבלה וחסידות.

בשנת 1919, בהיותו בגיל שבע עשרה עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם לימודי חול באופן עצמאי, הוא רשם אותו ללימודי בגרות[8] ושכר את ישראל בר-יהודה[9] כמורה פרטי[10].

בחורף תרפ"ג (1923) נפגש ברוסטוב לראשונה עם חותנו לימים, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. בקיץ של אותה שנה הזמינו חותנו לעתיד לעיר הנופש קיסלובודסק שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, חיה מושקא שניאורסון. מאותה עת התקרב מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר[11]. שנה לאחר מכן קיבל סמיכה לרבנות מדודו הרב שמואל שניאורסון. החל מנובמבר 1926 השתתף מנחם מנדל באוניברסיטת לנינגרד כשומע חופשי בשיעורי מתמטיקה והנדסה, בתמיכת הוריו. באותם ימים פגש את יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר")[12], שאותו העריץ[13]. על פי תצהיר שנתן מאוחר יותר, כתובתו באותה תקופה הייתה בבית חותנו[14]. עם זאת, ישנן עדויות כי התגורר במקומות אחרים[15]. בני הזוג התחתנו בנובמבר 1928[16], בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט, בוורשה. לדברי החוקרים פרידמן והיילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים[17]. עוד קודם לכן, בשנת 1927 עזב מנחם מנדל את ברית המועצות ועבר להתגורר בברלין, שם למד תורה ושמע קורסים באוניברסיטה המקומית. אחרי החתונה המשיך להתגורר בברלין, ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה כשומע חופשי באוניברסיטת ברלין[18].

בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר .E.S.T.P להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. החל מקיץ 1934 שהו בני הזוג בפולין כמעט שנה[19]. בתאריך 24 ביולי 1937 קיבל שניאורסון תואר מהנדס חשמל. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי מתמטיקה בסורבון[20], ובנובמבר 1938 ללימודי המשך בתחום המדעים המדויקים[21], לימים סיפר שלמד גם כן פיזיקה בסורבון[22].

בזמן שהותו בברלין ובפריז נהג לכתוב חידושי תורה שלו ומנהגים שראה בחצר חותנו, רשימות אלה נתגלו לאחר פטירתו בשלוש מחברות שהשאיר בחדרו ופורסמו בסדרת ה"רשימות".

עץ משפחה של רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלוּבָּבִיץ'
עץ משפחה של סבי וסבתות של הרבי מליובאוויטש
הרב נח
אלטשולר[23]
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
הרבנית
סטערנא
 
הרב יעקב[24]
([25])
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלום
שכנא אלטשולר[23]
 
דבורה לאה
 
רבי דובער
שניאורי
 
הרבנית
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק[26]
 
הרב אליהו[26]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל
שניאורסון
 
 
 
 
 
הרבנית חיה
מושקא שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יהודה לייב[26]
 
פייגא[26]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך שלום
שניאורסון[27]
 
ראדזיא
שניאורסון[27]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם
דוד לבוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב לוי יצחק
שניאורסון[27]
 
סימה
שניאורסון[28]
 
הרב שניאור
זלמן חייקין[29]
 
(?)
 
הרב ישראל
לייב ינובסקי[30]
 
ביילא רבקה
ינובסקי[30]
 
הרב יצחק
פושניץ[31]
 
חיה שרה
פושניץ[31]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך שניאור
שניאורסון[27]
 
 
 
 
 
זלדה רחל
שניאורסון[27]
 
 
 
 
 
הרב מאיר
שלמה ינובסקי
 
 
 
 
 
רחל ינובסקי
[32]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב לוי יצחק
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל
שניאורסון
 

בואו לניו יורק

בשנת 1941 נמלט מצרפת שנכבשה בידי הנאצים. ובכ"ח בסיוון ה'תש"א הגיע עם אשתו[33][34] לארצות הברית, לעיר ניו יורק, שם הצטרפו למשפחת חמיו האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, שהתגוררה במרכז חב"ד העולמי - 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. לקראת הגיעו, ביקש חמיו משלושה מחסידיו הבולטים[35] לנסוע לנמל לקבל את פניו, בהוסיפו: "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקיא בבבלי וירושלמי, רי"ף, רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקיא בכל ה'לקוטי תורה' עם העיין'ס"[36].

עם בואו לניו יורק מינה אותו חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים שהקים – מרכז לענייני חינוך וארגון מחנה ישראל. בשנת תש"ב התמנה[37] על ידי חמיו למנהל הוצאת הספרים קה"ת, ובשנת תש"ג לעורך הראשי[38], בשנה זו יצא גם ספרו הראשון, 'היום יום'. לצד עבודתו זו בהנהלת המוסדות המרכזיים של חב"ד, עבד בהנדסת חשמל לאוניות הצי האמריקני בניו יורק[39]. לאחר שהעבודה במוסדות חב"ד רבתה, התפטר מעבודתו כמהנדס.

בשנת תש"ז נסע לפריז לפגוש ולקבל את אמו[40], לאחר שהצליחה לצאת מברית המועצות, בדרכה לארצות הברית. מאז פטירת חמיו, לא יצא ממדינת ניו יורק[41] ומאז קבלתו את הנהגת חב"ד, פרט לשלושה ביקורים ב"קעמפים" גן ישראל של חסידיו בהרי קטסקיל, הוא לא יצא במשך שנות הנהגתו אף מהעיר ניו יורק[42][43].

במהלך הקפות בליל שמיני עצרת תשל"ח עבר התקף לב ואושפז בחדרו שבמרכז החסידות[44]. הוא יצא אל חסידיו לראשונה בראש חודש כסלו באותה שנה, תאריך שהפך ליום שמחה בחסידות חב"ד.

קבלת האדמו"רות

בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים הסתמנה מגמה לראות ברב שניאורסון את האדמו"ר הבא, וגברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. בי' בשבט ה'תשי"א (1951), ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרב שניאורסון מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה"[45] ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר[46].

אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא נתמנה לאדמו"ר. הרב גוראריה קיבל על עצמו מרות מלאה החל משנת ה'תשי"ג, ומאז השתתף באופן קבוע ב"התוועדויות" של גיסו. התלקחות מסוימת של מאבק הירושה נוצרה בשנים תשמ"התש"ן, כאשר אגודת חסידי חב"ד ניהלה מאבק משפטי נגד בארי גור-ארי, בנו של הרב גוראריה. הוא הואשם שנטל ללא רשות ספרים מספריית חב"ד ומכר אותם לסוחרים ולאספנים. אביו תמך בגיסו – הרב שניאורסון, והתנער מבנו. בה' בטבת תשמ"ז פסק השופט הפדרלי צ'ארלס סימפטון לטובת אגודת חסידי חב"ד וכך נפסק שוב בכ"ה בחשוון תשמ"ח בערעור שהגיש גוראריה[47].

בהנהגת חסידות חב"ד

הרב שניאורסון התייחס לחמיו כנשיא הדור, ולעצמו כמייצג של חמיו. הוא נהג לנסוע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, לקבר חותנו עם שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם, ולקרוא את בקשותיהם על הציון. בתשובות לפונים אליו הרבה לכתוב "אזכיר על הציון", כלומר שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

הוא ראה חשיבות בהשפעה על הזירה היהודית הגלובלית. במידה מסוימת היה הדבר מעוגן במסורת של חב"ד, שמעולם לא ראתה את עצמה כחצר העוסקת בענייניה הפנימיים בלבד[48]. הוא התנגד לגישות אחרות ביהדות האורתודוקסית המבקשות להסתגר מפני העולם החדש ונאבקות לשמור על הקיים, ואמר כי יש להחליף את "מלחמת המגן" ב"מלחמת תנופה"[49]. תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[50] (שאף הותאם לה לחן מתוך הרפרטואר של ניגוני חב"ד), עודד את חסידיו להפיץ את ערכי היהדות והחסידות בחוגים רחבים ככל האפשר. לשם כך הקים, בשנים הראשונות להנהגתו, מספר מוסדות וארגונים שפעלו תחת הכוונתו, כגון צעירי אגודת חב"ד בישראל וכן ארגון נוסף בארצות הברית שהוקם כזרוע מבצעת של הפעילות, ולצדו אגודת נשי ובנות חב"ד. לצד זאת יסד רשת בתי ספר ומוסדות חינוך בשם "אוהלי יוסף יצחק".

הרב שניאורסון פיתח וביסס את מפעל שלוחי חב"ד שליחים אלו פתחו בתי חב"ד במדינות רבות בעולם במטרה להפיץ יהדות וחסידות, והקימו עם השנים אלפי מוסדות חינוך וארגונים קהילתיים, בתי כנסת ומקוואות טהרה, בעשרות מדינות בעולם (ראו עוד להלן). בשנת 1980 יסד את תנועת הנוער "צבאות השם"[51].

על פעילות זו ניצח מתוך משרדו הקטן שבו שהה רוב שעות היום, כשהוא נעזר בצוות מזכירים בראשות הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב[52]. לאורך 44 שנות כהונתו כמנהיג חב"ד מעולם לא יצא את גבולות מדינת ניו־יורק, ועד שנפל למשכב לא לקח מעולם יום של חופשה מעבודתו[53]. מלבד העיסוק בהנהגת התנועה ומוסדותיה שהלכו והתרבו, כלל סדר יומו לימוד תורה, פגישות אישיות וקבלת קהל ומענה למכתבים שנשלחו אליו.

בשנות ה-80 עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפייה לגאולה. בשנות ה-90 קרא לפרסם בציבור כי יש להתכונן לבואו הקרוב של המשיח.

דרשות והתוועדויות

בההתוועדויות שהתקיימו בבית מדרשו השמיע את דרשותיו כשהוא יושב במרכז בית המדרש על בימת עץ מוגבהת, ומאחוריו רבנים ואישי ציבור. מולו ישבו חסידיו המבוגרים, והצעירים עמדו על מדרגות עץ מוגבהות (בצורת טריבונות). כל התוועדות כללה בדרך כלל מספר שיחות וארכה לרוב מספר שעות. מלבד המשך פיתוח המשנה העיונית של חב"ד, עסקו השיחות בנושאים תורניים מגוונים. בין השאר פיתח שיטה לעיון וניתוח פירוש רש"י לתורה[54]. פעמים רבות הביע את דעתו בענייני השעה, בעיקר בכל הנוגע למתרחש בישראל.

מלבד דברי התורה כללה ההתוועדות גם שירה והרמת כוסית "לחיים", בדומה במקצת לטיש המקובל בחצרות האדמו"רים. דברי התורה שנאמרו בהתוועדויות תועדו (אלה שהתקיימו בשבת, שההקלטה אסורה בה על פי ההלכה, שוחזרו על ידי צוות ה"חוזרים" בראשות הרב יואל כהן, שתפקידם היה לזכור את הדברים בעל פה ולחזור עליהם לאחר השבת), הועלו על הכתב, ורשימות אלה, שחלק מהן (אך לא כולן) עברו את הגהתו ואישורו, מהוות את המרכיב המרכזי בכתביו (ראו להלן). החל משנת ה'תש"ל (1970) הועברו התוועדויות בימות החול בשידור טלפוני ישיר לקהילות חב"ד בעולם[43].

הקשר עם הציבור

הרב אהרן דאום משוחח עם הרב שניאורסון במעמד חלוקת הדולרים לצדקה

אל הרב שניאורסון פנו אנשים ממדינות רבות ומרקעים מגוונים. הם נפגשו איתו[55], כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. בין היתר עמד בקשר עם ראשי ממשלת ישראל[56], נשיאי המדינה[57][58] ואישי צבא וביטחון[59]. מכתביו כוללים תשובות לשאלות תורניות והלכתיות, אמוניות ופילוסופיות, וכן הנחיות והדרכות ועצות בנושאים שונים. מספרם המדויק של המכתבים שכתב אינו ידוע, אך עד כה פורסמו מהם כ־13,000 בסדרות "אגרות קודש" ו"מורה לדור נבוך". בשנים מאוחרות יותר, לאחר שזרם הפונים גבר, נהג להשיב לרוב במשפטים קצרים שרשם בכתב ידו על גיליון מכתבו של השואל, ורק בהזדמנויות מיוחדות במכתב חתום[60]. את בקשות הברכה היה נושא עמו אל ציון קברו של חותנו, לשם היה נוסע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, קורא אותם ומתפלל למענם. נוסח התשובה השגור ביותר במכתביו במענה לבקשות ברכה הוא "אזכיר על הציון"[61].

בשלושת העשורים הראשונים להנהגתו הקדיש כשלושה לילות בשבוע לקבלת אנשים לשיחה אישית שנקראה "יחידות". בחלוף השנים עומס הפונים הלך וגבר, ולבסוף, בתחילת ה'תשמ"א (1980) לאחר שלא ניתן היה להיענות לכל הבקשות, הופסקה קבלת הקהל כמעט כליל[62]. כחמש שנים לאחר מכן, לנוכח העדר האפשרות להיפגש עמו באופן אישי, יזם מעמד שבועי של "חלוקת דולרים לצדקה": מדי יום ראשון, במשך מספר שעות, היה ניתן לגשת אליו, לקבל מידו שטר של דולר אחד על מנת לתתו לצדקה, ובהזדמנות זו לשוחח עמו בקצרה. נוהג זה נמשך עד שחלה את חוליו האחרון בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (1992). המבקרים הרבים המתינו בתור שלעיתים ארך כשש שעות. רבים מהם בחרו לתת לצדקה שטר אחר, והם שומרים את הדולר שקיבלו ממנו כסגולה[63].

ערוב ימיו

מנופף לשלום לילדים עוברים בצעדה ל"ג בעומר תשמ"ז
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פולמוס המשיחיות בחב"ד

בראשית שנות ה-90, גבר הלהט המשיחי בקרב חסידי חב"ד. רובם האמינו כי הוא הראוי להיות המשיח, לאחר שלהבנתם רמז על כך בכמה הזדמנויות. כך למשל ציטט מספר פעמים את דברי התלמוד "משיח מנחם שמו"[64], או בקביעה "נשיא הדור הוא המשיח שבדור"[65]. בהתאם לכך החלו חלק מהם להצהיר על כך בגלוי ואף ליזום פרסומים ברוח זו. הרב שניאורסון עצמו התבטא פעמים רבות נגד פרסום משיחיותו וכמה פעמים מחה כאשר ניסו לשיר בנוכחותו שירים שרמזו כי הוא המשיח, אך במקרים אחרים עודד את השירה.

בהיותו קרוב לגיל 90, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (2 במרץ 1992), בשעה שעמד באוהל קברו של חמיו, לקה בשבץ מוחי. הוא סבל משיתוק של פלג גופו הימני וכושר הדיבור ניטל ממנו. כשמונה חודשים לאחר האירוע החל לצאת מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

כאשר נראה לקהל, החלו החסידים לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד את השירה בתנועות ראש. תגובה זו הפכה לטענה בפולמוס שבקרב חסידיו. הזרם המשיחיסטי רואה בכך שינוי בעמדתו ואישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה' של הרבי, לכן הם מפרסמים שהוא המשיח – גם לאחר פטירתו. לעומתם טוענים אנשי הזרם המתון כי אין לראות בכך שינוי בעמדתו העקרונית. לדבריהם, אין זה סביר שדווקא בתקופת מחלתו החליט להתחיל להכריז שהוא המשיח לאחר שנים שהסתייג מכך, ולכן יש להסביר את עידוד השירה בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה זו, או שהצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד.

פטירתו

בראשית מרץ 1994, לאחר שנתיים מיום מחלתו, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' שם שהה עד פטירתו. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שימות[66]. במוצאי שבת, ליל ג' בתמוז תשנ"ד (12 ביוני 1994) לאחר חצות הלילה, נפטר הרבי מלובביץ'[67].

בהלוויה[68] השתתפו יותר ממאה אלף איש[דרוש מקור], בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור[69], כמו ראש עיריית ניו יורק, מושל המדינה, סנאטורים, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו"ם גד יעקובי. הרבי מלובביץ' נקבר בסמוך לחמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק, בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שהרבי מלובביץ' לא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום[70].

למחרת הפטירה הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, ה"דיילי ניוז" וה"ניו יורק פוסט", את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל")[71]. עם היוודע הפטירה, ראש הממשלה יצחק רבין הוציא הודעה: "ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות"[72]. יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון לרגל פטירת הרבי והחליטה על אספת מליאה מיוחדת ביום השלושים[73].

פטירתו הביאה לפילוג בקרב חסידיו. רוב אנשי הזרם המשיחיסטי בחב"ד סבורים כי פטירתו לא הייתה אלא אשליה וניסיון. הם ממשיכים לכנותו בתואר השמור לאנשים חיים "שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים אמן).

קברו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוהל הרבי מליובאוויטש
מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי מלובביץ'
קברו של הרבי מלובביץ' לצד קברו של חמיו

קברו הממוקם באוהל מיוחד (בחלקת חב"ד בבית הקברות היהודי על שם משה מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס ברובע קווינס שבניו יורק) הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו יהודים רבים, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים לקבר נוהגים לרשום את בקשותיהם ולקרוא אותן ואחר כך לקרוע את הדף ומניחים את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר[74]. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו עשרות אלפי בני אדם.

מדליית הזהב של הקונגרס

מדליית הזהב של הקונגרס שהוענקה לשניאורסון לאחר פטירתו, בשנת 1994

כשלושה חודשים לאחר פטירתו של הרבי מלובביץ' החליט הקונגרס של ארצות הברית להעניק לו את אות מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית[75]. בספטמבר 1995 העניק הנשיא ביל קלינטון את המדליה לרב אברהם שם טוב בחדר הסגלגל בבית הלבן[76]. בטקס השתתפו כעשרים משלוחי הרבי מלובביץ'. במעמד זה אמר קלינטון:

The late Rebbe's eminence as a moral leader for our country was recognized by every president since Richard Nixon. For over two decades, the Rabbi's movement now has some 2000 institutions; educational, social, medical, all across the globe. We (the United States Government) recognize the profound role that Rabbi Schneerson had in the expansion of those institutions.

Education Day U.S.A., a tribute and a message, Washington, D.C. : American Friends of Lubavitch, c1994, p. 70

תרגום:
"מעמדו הרם של הרבי המנוח כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות, חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה."

פועלו והשפעתו

השפעתו בעולם היהודי

הרב שניאורסון יזם מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות. בין היתר יזם פעולות ציבוריות שלהן קרא עשרת המבצעים, הכוללים קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות מרכזיות ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, מתן צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, כשרות המזון, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[77]. הוא יזם פעולות נוספות הקשורות לחגי ישראל. כך לדוגמה, מדי שנה יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בחודש אלול ובראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת וקיום ארבע מצוות הפורים.

הוא קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על יהודים חילונים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים ועידוד הציבור לקיים מצוות. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות. בהקשר זה הוא הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[78], ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[79].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן, הכשרת מטבחים ועוד.

שלוחיו ברחבי העולם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שלוחי הרבי מליובאוויטש, בתי חב"ד

חמיו של הרבי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב חילוניים לתורה ולמצוות[80], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של הריי"צ היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי מלובביץ' גדל היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, במדינת ישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[81]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[82].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרמב"ם היומי

בשנת תשמ"ד, 1984 יזם הרבי מלובביץ' את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים בשלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה[83]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם.

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[84] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים בזמננו, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת[85].

הוא ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני[86].

החינוך בקונגרס האמריקאי

ב־1978 החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי מלובביץ', כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת 2009 הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"[87].

רגע של שתיקה

בהתוועדות י"א בניסן תשמ"ג (1983) קרא להנהיג בבתי הספר הממלכתיים בארצות הברית 'רגע של שתיקה' (Moment of silence), שישים שניות בתחילת היום שבהן יתבוננו התלמידים בבורא העולם. הוא טען שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית[88]. עוד קודם לכן קראו ארגונים נוצריים להנהיג 'רגע של שתיקה' בבתי ספר אמריקאים והדבר עורר פולמוס נרחב[89]. המתנגדים טענו שהדבר סותר את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי מלובביץ' טען שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועל כן הוא מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

משנתו והגותו

כתביו וספריו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי מלובביץ'. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במהלך הופעותיו בציבור וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. סוג שלישי, שיצא לאור לאחר פטירתו, מבוסס על רשימות שכתב לעצמו.

השיחות והמאמרים שאמר (גם שאינם מוגהים על ידו) יוצאים בסדרת תורת מנחם - התוועדויות המביאה גם את האירועים שהתרחשו באותה התוועדות. הסדרה מחולקת לשניים: הסדרה המוקדמת כוללת את השנים תש"י-תש"ל (1949-1970) וממנה נדפסו שישים ואחד חלקים[90]; הסדרה המאוחרת כוללת את השנים תשמ"ב־תשנ"ב (1981-1992), ובה ארבעים ושניים חלקים[91]. מעריכים כי בסיומה של הסדרה יהיו בה כמאה וחמישים כרכים. בנוסף קיימת הסדרה ליקוטי שיחות שבה 39 חלקים, וכן סדרת אגרות קודש שבה מרוכזים חלק ממכתביו, הסדרה כוללת 32 כרכים[92].

הגאולה במשנתו

הרבי מלובביץ' עסק רבות בנושא הגאולה. הוא סיפר שכבר בילדותו התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה[57]. בראשית הנהגתו הכריז, כי הגאולה בפתח ודורנו הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה[93], וכי התפקיד המוטל על העם היהודי בזמן הזה הוא לפעול להבאת הגאולה וביאת המשיח. על־פי הגותו, הגאולה היא מטרת ותכלית בריאת העולם[94], ולכן כל ענייני התורה והמצוות צריכים להיות חדורים בשייכותם לגאולה[95].

במשך כל השנים הרבה לעסוק בסוגיית הגאולה והלהיט את הציפייה לביאת המשיח[96]. במסגרת זו, עודד את הלימוד בענייני הגאולה ובית המקדש[97], הוא אמר כי הלימוד בהלכות אלו מקרב את הגאולה, מעורר את התשוקה אליה ו'מרגיל' את האדם לחיים בימות המשיח. בין השאר תיקן לימוד בהלכות בית המקדש בימי בין המצרים[98].

לדעת הרבי מלובביץ' בנושאי הגאולה והמשיח יש להתמקד בדעות הפוסקים, ובעיקר הרמב"ם, העוסק בעניינים אלה בהלכות 'מלכים ומלחמותיהם'[99][100]. לאור זאת, הוא הכריע ש'קיבוץ גלויות' יתרחש רק לאחר בניית בית המקדש[101].

עם זאת הרבי מלובביץ' פירש את ייעודי הגאולה הנסיים בתנ"ך ובחז"ל כפשוטם (כגון בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו' "וגר זאב עם כבש"). הוא סבר כי מה שכתב הרמב"ם שלאחר בוא המשיח "עולם כמנהגו נוהג"[102] הכוונה לתקופה הראשונה שלאחר בואו, ושגם הרמב"ם מסכים שיתרחשו נסים מאוחר יותר. לדבריו, הרמב"ם לא כתב זאת בפירוש במשנה תורה משום שספר זה הקדיש הרמב"ם להלכה ולא מוטלת על האדם חובה הלכתית להאמין בנסים שיתרחשו בתקופה השנייה לאחר בוא המשיח. עם זאת, הוא הוסיף שגם לדעת הרמב"ם ייתכן מצב של "זכו" שבו ההנהגה הניסית תהיה מיד עם תחילת הגאולה[103].

תורה ומדע

יחסו לטענות על סתירות בין התורה והמדע התאפיין בראיית התורה כמקור לאמת אלוהית מוחלטת לעומת המדע המבוסס על הנחות[104]. מסיבה זו שלל הרבי מלובביץ' גישות אפולוגטיות המנסות לפרש את התורה בהתאם לממצאי המדע המודרני.

לדעתו הסתירות האמורות נובעות לרוב מהבנה בלתי נכונה של היגדים מדעיים או מהתבססות על תאוריות ספקולטיביות הנחשבות בטעות כאמיתות המוכחות מבחינה אמפירית. הוא מחלק בין מדע המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה ומתבסס על אינדוקציה, ובין מדע ספקולטיבי המתבסס על אקסטרפולציה, כגון תאורית האבולוציה, המסיקה מתוך תצפיות שנעשות בהווה על מה שקרה לכאורה לפני מיליוני שנים.

בנוסף טען כי המדע של היום, בניגוד לזה של המאה ה-19, איננו טוען לאמת מוחלטת, ונימק זאת בהסתמך על עקרון האי-ודאות, השומט את הקרקע מתחת לגישה שהתצפיות של המדענים על העולם הן דטרמיניסטיות.

יחסו להתפתחות הטכנולוגית

הרבי מלובביץ' לא נרתע מפני החידושים המדעיים והטכנולוגיים. הוא ראה את הפוטנציאל החיובי שבהם, ולדעתו, העובדה שהם משמשים גם לצרכים שליליים אינה פוסלת אותם. להפך, המטרה האמיתית שלשמה הדברים האלה נוצרו היא כדי להוסיף אור וקדושה בעולם, ויש להשתמש בהם למטרות האלה. הוא אף התבטא כי ההתפתחות הטכנולוגית היא שלב בהכנת העולם לקראת הגאולה, על בסיס דברי הזוהר שבאמצע האלף השישי לבריאה ייפתחו "מעיינות החכמה"[105].

הוא עודד את השימוש בכלים טכנולוגיים להפצת יהדות, כגון שידור שיעורי תורה וענייני יהדות וחסידות ברדיו[106] ובטלוויזיה[107] ואף השתתף בעלויות הכספיות שהיו כרוכות בכך[108]. בשנת 1990 נשאל הרבי מלובביץ' אם להפיץ את תורת חב"ד באופן מקוון, והוא השיב בחיוב[108] בהמשך הפך מפעל זה ל־Chabad.org[109].

התוועדויותיו שודרו על ידי WLCC למדינות שונות מתחילת שנות השבעים באמצעות קווי הטלפון[110], בשנותיו האחרונות לכ־500 נקודות בעולם[111], ובערוץ רדיו בתוך ניו יורק. חלק מדרשותיו שודרו על ידי jem בערוץ מיוחד בטלוויזיה בכבלים בארצות הברית, ובשנותיו האחרונות אף באמצעות הלוויין למוקדים רבים בעולם[112]. בהתוועדויותיו דיבר הרבי מלובביץ' ביידיש. מסוף שנות השבעים נעשה בהתוועדויותיו הגדולות תרגום סימולטני עבור מי שאינם מבינים שפה זו באמצעות אוזניות[113].

יחסו למעמד האישה

בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי מלובביץ' בדבריו ובתכנים שהעביר לגברים ולנשים באופן שווה[114]. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו[115]. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד הלכה ואף משנה וגמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את תורת החסידות ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה[116].

גם בשיפור מעמדה של האישה בעידן המודרני ראה הרבי מלובביץ' שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא[117]. בשנת תשי"ג (1953) הקים את ארגון נשי ובנות חב"ד, וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי הצניעות.

אחד מהמוסדות הראשונים שהוקמו על ידי הרבי מלובביץ' כמנהל הארגון מרכז לענייני חינוך, היה בית הספר לבנות "בית רבקה", עם השנים התפתח המוסד לרשת מוסדות מקיפה של בתי ספר לבנות "בית רבקה" ו"בית חנה" בארצות רבות[118]. הרבי הגיה בקביעות חלק מהעלון לנשים 'די אידישע היים' כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות[119]. הוא עודד נשים לכתוב מאמרים אודות מעמד האשה ביהדות[120].

יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות

יחסו למדינת ישראל היה מורכב. הוא התנגד לגישה המקובלת בציונות הדתית כי הקמת המדינה היא ראשיתו של תחילת הגאולה (אתחלתא דגאולה) וראה באמירה זו עצמה סכנה[121]. הוא סבר והבהיר רבות כי עם ישראל נמצא עדיין בגלות, והגאולה טרם הגיעה למרות הקמת המדינה ושיבת יהודים לישראל[121][122], ותהליך הגאולה יתחיל ויתחולל דווקא על ידי המשיח על פי הסדר שקבע הרמב"ם[123]. עם זאת, הוא סבר כי הקמת המדינה היא נס הצלה שניתן מבורא העולם לעם ישראל, כדי להוכיח שהוא ראוי לגאולה[124]. גם בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ובהצלחת מבצע אנטבה, ראה נסים אלוהיים. מאוחר יותר התבסס על כך כשהתנגד להחזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בנימוק שהם ניתנו בנס לעם ישראל והחזרתם תהיה כפירה בטובה.

הוא לא השתמש בשם "מדינת ישראל"[125][57] מכיוון שהיא נקראת "ארץ ישראל" על ידי אלוקי ישראל מאז שהוא נתנה לעם ישראל[125][126][127]. עם זאת הדגיש שמדובר על בעיה רק בשם של המדינה[126].

הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה[128] והפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל. בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה.

הרבי קיים קשרים טובים עם רבים ממנהיגי המדינה[129], קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל[130]. קשרים עמוקים במיוחד שררו בינו לבין נשיא המדינה זלמן שזר. בעת ביקורו כנשיא בארצות הברית ביקר שזר את הרבי מלובביץ' בבית מדרשו במקום שהלה יבקרו במלונו. כאשר טענו מקורביו כי הדבר מהווה זלזול בכבוד הנשיא, הגיב שזר כי הוא הולך אל הרבי מלובביץ' לא בתור נשיא אלא כחסיד[131][58].

האנדרטה לזכרו בברלין

הרבי מלובביץ' נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים[132] ומהם:

  1. עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש[133].
  2. עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך[134], כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב[135].

לאור זאת הביע הרבי מלובביץ' את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים[136]. הוא טען כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה[137].

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי מלובביץ' את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי מלובביץ' הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.

הנצחתו

לאחר פטירתו הונצח שמו בין היתר בהקמת מוסדות תורה וחסד וכן בתי כנסת לזכרו. רחובות נקראו על שמו בביתר עילית, צפת, דימונה, ירושלים, כפר חב"ד, באר שבע, ראשון לציון, שדרות, גדרה ודניפרו.

תומכים ומתנגדים

תומכיו

הרבנים הראשים לישראל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו בפגישה אצל הרבי מלובביץ' בי"א באייר תשמ"ט[138]

הבאבא סאלי תמך בתקנות ובמבצעי הרבי מלובביץ'. מסופר כי כשאמרו בפניו שחסידי חב"ד מאמינים שהרבי מלובביץ' הוא המשיח, ענה: "אישתהיל קילשי" [=ראוי לו הכל][139].

הרב דב בער אליעזרוב, רבה של שכונת קטמון, כתב[140] "שמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב [..] עוד בהיות הרבי בחור, 'שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה' והכוונה הייתה על הרבי מלובביץ'. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ועוד כתב[141] "ובשנת ה'תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

הרב משה פיינשטיין קרא להצטרף לפעול בעשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש[142], קרא להשתתף בתהלוכות ל"ג בעומר שיזם הרבי מלובביץ' ותמך בו בתחומים נוספים[143], והצטרף למערכה לתיקון החוק מיהו יהודי שניהל הרבי[144].

הרב מנשה קליין התבטא: "אנו רואים אצל הרבי מליובאוויטש, שהתעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות"[145], הוא למד בעצמו לפי סדר לימוד הרמב"ם היומי שתיקן הרבי מלובביץ'[146].

בכ"א באדר א' תשמ"ט פרסמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כרוז מחאה נגד הפגיעה בכבודו של הרבי מלובביץ'[147].

הרב מרדכי אליהו התבטא עליו: "גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע.. בקי בש"ס ובפוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה – כל זה בשיא הגדלות שבן אנוש מסוגל להגיע אליה"[148]. וכן "נשמה כללית של כלל ישראל... עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו באופן של פלאי פלאים... חסד עשה עמנו הא-ל כאשר הוריד את האדם הגדול בענקים ל"דור יתום" שכזה... עיניים לו ורואה הוא את כל המתרחש בכל העולם כולו..."[149] קרא ליהודים בכל מקום להישמע להוראות הרבי[149], הרב אליהו נפגש עם הרבי חמש פעמים.

מתנגדיו

בשנים הראשונות היו קשרי ידידות בין הרבי מלובביץ' ובין הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמאר)[150], אך הם היו חלוקים, בפרט בעניין היחס לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. בהמשך האדמו"ר מסאטמאר נהפך לאחד מגדולי מתנגדיו. כאשר התייחס הרבי מלובביץ' למלחמת ששת הימים כאל ניצחון משמיים, תקף האדמו"ר מסאטמר את דעתו, משום שפירשה כתמיכה בציונות[151][152]. בדומה לכך כשנערך מבצע אנטבה בשנת 1976, ראה הרבי מלובביץ' במבצע נס הצלה, ולעומתו אמר הרב טייטלבוים שמבצע זה הוא מעשי ידי רשעים.

בחוגים ליטאיים שונים רווחת הסתייגות מדמותו של הרבי מלובביץ' ומהאופן המשיחי שבו תופסים אותו חסידיו. בין מתנגדיו בלט מנהיג הליטאים, הרב אלעזר מנחם מן שך, שהתנגד לתקנות ולהדרכות רבות של הרבי מלובביץ', כגון תקנת לימוד הרמב"ם היומי ולמנהג החסידים שלא לישון בסוכה. הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש הרב של חב"ד ביחס לצורך להביא את המשיח "עכשיו", עומד בסתירה לדברי ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג' "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". לעומתו אמר הרבי מלובביץ' ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך"; ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג העיקרים שקבע הרמב"ם, העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"[153].

הרב עובדיה יוסף צידד בשנת תש"ן בעמדת הרב שך ומתח ביקורת על הרבי מלובביץ'. בין היתר אמר כי הרבי מלובביץ': "אמר דברים נוראים שלא ניתנו להיאמר, מטעים את ההמון, עושים אותו אלוה"[154]. עם זאת, בהזדמנויות אחרות שיבח הרב עובדיה את הרבי מלובביץ'. כך למשל, ב־2012 אמר כי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[155]. הוא גם מזכיר את דעתו ההלכתית בספרו[156].

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

עץ שושלת אדמו"רי חב"ד
מקרא:
  • שושלת האדמו"רים:      חב"ד ליובאוויטש[א]      חב"ד קאפוסט      חב"ד ליאדי      חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד[ב] לעץ משפחת שניאורסון[158]
  • דורות האדמו"רים:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי      דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי
  • לצד כל אדמו"ר נרשמו בסוגריים השנים שבהן שימש כאדמו"ר
  • לצד כל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

Schneur Zalman of Liadi.jpg
מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית
סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה טברסקי[159]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
Tzemachtzedek2.jpg
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[162]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
[א]
 
 
רבי ישראל נח שניאורסון[163]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
 
רבי
ברוך שלום שניאורסון[164]
 
 
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
[165]
 
 
 
רבי יעקב שניאורסון[166]
 
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל
[167]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר ליבא
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה[168]
 
 
הרבנית ראדא[169]
 
 
רבי שניאור
בעלה הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון
 
רבי שלום דובער שניאורסון
Image-RebbeRashab.jpg
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
 
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור שניאורסון
 
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
 
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
 
 
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות
 
רבי
שלום דובער שניאורסון[170]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
 
 
רבי שמריה נח שניאורסון
הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף יצחק שניאורסון
Frierdiger Rebbe.tif
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
הרבנית
חנה
שניאורסון
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
Chaya Mushka Schneerson1.jpg
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'
 
ביאורים:
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[160]. רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[161], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
  2. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[157]

המקורות לעץ - בהערה[171]


לקריאה נוספת

ביוגרפיה
שונות
  • הרבי – שלושים שנות נשיאות מאמרים על הרבי מלובביץ' בעיתונות, שני חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג
  • אוי רבי (Oh Rebbe) – ג' תמוז תשנ"ד, לקט עיתונות, רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, על פטירת הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד-ליובאוויטש ביום שאחרי, הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, ישראל, 1994
  • פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנציקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), הוצאת נחלי דבש, קריית מלאכי 1996
  • ספר בפורמט אלבומי מקדש ישראל, תמונות ותיאורים מסידורי הקידושין שערך ושיחות שדיבר במהלך החתונות שהשתתף בהן, הוצאת ספרים קה"ת, ברוקלין, 2000
  • רבן של ישראל, אוסף מאמרים ונאומים על דמותו של הרבי מלובביץ', הוצאת שבועון כפר חב"ד, תשס"ד
  • הרבי – מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי", חב"ד ויסקונסין בשיתוף צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2008
  • שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם אדמו"רים וגדולי ישראל, חולון, 1995-2010
  • דוד ברגר, "הרבי מלך המשיח" שערוריות האדישות והסכנה לאמונת ישראל
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, בצל החכמה תוכן יחידות ופגישות הרבי מליובאוויטש עם אדמו"רים וגדולי ישראל, קריית מלאכי, תשמ"ז (בתשס"ח נדפס בשם "שיח שרפי קודש" בהוצאת מכון באהלי צדיקים)
  • ספר מנחם משיב נפשי, התכתבות בין 400 רבנים וגדולי ישראל עם הרבי מליובאוויטש, הוצאת מכון באהלי צדיקים 2012, שני כרכים[173]
  • השביעי, אוסף מאמרים על דמותו, הוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך, תשע"ד
  • אלבום בנאות דשא[174], תמונות, מאמרים ושיחות מביקוריו במחנה הקיץ בניו יורק "גן ישראל", ברוקלין, 1993 ISBN 0-8266-5260-3
  • אהרן דב הלפרין (עורך), פרשיות עם הרבי וימים טובים עם הרבי תשעה כרכים של סיפורים, בהוצאת שבועון כפר חב"ד
  • שלום ירושלמייוסי אליטוב ואריה ארליךברגע האמת, הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2017
  • בנימין ליפקין, חשבונו של עולם מתאר את ההתרחשויות בארבע השנים שבין תשמ"ח לתשנ"ב בתוך ד' אמותיו של הרבי מלובביץ', לוד 2000
  • יורם בילו, אתנו יותר מתמיד - הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ז[175]
משנתו
  • סימון יעקובסון, אריה ניר מורן, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, תל אביב, תשנ"ו – 1996
  • ירמיהו ברנובר, הרב יוסף שמחה גינזבורג, מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת שמי"ר, 2000 תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, 1976)
  • יצחק קראוס, "השביעי – משיחיות בדור השביעי של חב"ד – על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד", ספריית יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות אחרונות, תשס"ז 2007
  • אלון דהן, "דירה בתחתונים" : משנתו המשיחית של ר' מנחם מנדל שניאורסון, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ו – 2006
  • הרב אליהו מאיר אליטוב, משנתו של הרבי מליובאוויטש – סקירה על דרך לימודו של הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות, תשע"ב, 2012

קישורים חיצוניים

אודותיו

וידאו

אודיו

תמונות


תקופת חייו של הרב מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים

  1. ^ בכתיב מסורתי: ליובאַוויטש
  2. ^ לפני שהתמנה כאדמו"ר היה כינויו הרמ"מ נפוץ יותר ולעיתים כונה גם הרמ"ש. בפרסומים מחקריים במדעי היהדות משתמשים לעיתים בקיצורים רמ"מ או רממ"ש
  3. ^ יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 70–76
  4. ^ מרדכי מנשה לאופר, 'ימי מלך', חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמ' 122–125
  5. ^ הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין חומש משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת פרשת ויגש תשל"ב נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300
  6. ^ תשורה לחתונת נכדו של וילנקין הקרוי על שמו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין ניו-יורק. עמ' 12–13
  7. ^ הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 71
  8. ^ במוסד מקומי המקביל לתיכון. הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 75
  9. ^ אז נקרא ישראל אידלסון, שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים
  10. ^ לאופר, 'ימי מלך', עמ' 159; מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם "הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו", על פי צבי הרכבי, ספר יקטרינוסלב, ירושלים – תל אביב תשל"ג, עמ' 119; יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 75–77
  11. ^ 'סודו של הרבי' עמ' 79–80; 'השביעי', עמ' 48–51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מנדל: אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ – חלק ט"ו, ISBN 0826653529, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א
  12. ^ ראו ישראל אורי מייטליס, "הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, עמ' 28. וראו חסיד נלבב ובר פועל, באתר שטורעם
  13. ^ בתפיסת הרבי מלובביץ', הרוגצ'ובר ותורתו הם "דבר יוצא מן הכלל לגמרי, דבר חדש", והם מהווים חלק מסימני הגאולה. ראה: התוועדויות תשמ"ז, חלק ב', עמ' 627
  14. ^ מ' פרידמן וש' היילמן, 'הרבי מלובביץ'‏', עמ' 89–92
  15. ^ חיים רפופורט, The Afterlife of Scholarship, ניו-יורק, 2011, עמ' 132; 'ימי מלך' ח"א, עמ' 165
  16. ^ 1928: Marriage - Life & Times, web.archive.org במקור מ-CHABAD.ORG, ‏2015-03-18
  17. ^ הרבי מלובביץ, עמ' 93, תרגום עמוס כרמל. ירושלים 2011
  18. ^ יאיר שלגאח אחד התפקר, אח שני חולה נפש, באתר הארץ, 29 במאי 2007
  19. ^ יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמוד 129
  20. ^ חשיפה: רישום הרבי לסורבון אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ח. לפי הרישומים, המקצוע המרכזי שלמד שם היה חשבון דיפרנציאלי
  21. ^ הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 131, בהערה 56 מביא זאת מתוך ספר הרישום שבארכיון האוניברסיטה
  22. ^ גאולה כהן, בארבע עינים עם הרבי מלובאביץ', מעריב, 18 בדצמבר 1964
  23. ^ 23.0 23.1 ימי מלך חלק א' - עמוד 19 הערה 14. היכל הבעש"ט גיליון כ"ז עמודים ק"מ - קנ"ב.
  24. ^ שד"ב לוין, ISBN 9780826653277 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית', 2010, תצלום הספר, עמודים פ"ג-פ"ד.
  25. ^ יש גרסה שנקרא 'ברוך' וגרסה שנייה שנקרא 'מנחם נחום'. רשימת הריי"צ, חוברת ו', 2009, ניו יורק, הוצאת קה"ת, ISBN 9780826650665 עמוד י"ז, ובהערה ל' ובהערה 63 ובשני הכוכביות.
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 לפי הנדפס בספר 'פסקי דינים', ISBN 0826653065 מהדורת קה"ת, תשמ"ה, הערה 1 בפתח דבר וכן בעמוד תכד. ראה במאמר יהושע מונדשיין בשבועון כפר חב"ד 938 שמופיע גם כאן
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 27.5 27.6 רשימות הרב"ש, תשס"א, ברוקלין נ.י, ISBN 0826660045, עמודים 7–8 (בהערות מציין למקורות בפנים הספר).
  28. ^ ברישומים שונים היא נקראת 'שימא'[27].
  29. ^ כינויו: זלמן חייקין[27], פרטים נוספים אודותיו: בספר 'דורות של חסידים', בעמוד 32 ובעמוד אחריו, שם מביא ששמו של אביו של זלמן היה "שמריהו חייקין" - אך בעמוד 237 הוא מסייג שאין הוכחות מפורשות ששמריהו הוא אכן אביו, וזה רק השערה‏.
  30. ^ 30.0 30.1 'EARLY YEARS' (שנים ראשונות) (באנגלית), בהוצאת JEM וקה"ת ISBN 978-1932349047, עמודים 488–489.
  31. ^ 31.0 31.1 יוסף יצחק קמינצקי, אדר תש"ע, משפחת הרבנית חנה אמו של הרבי - זכרונות מבת המשפחה.
  32. ^ לפי מצבת בתה קראו לה רק רחל.
  33. ^ ראו מכתב מאותו היום בו מודיע הריי"צ על הגעת בתו וחתנו באותו יום לארצות הברית, נדפס באגרות קודש הריי"צ, חלק ה', עמוד שצו; וכן מסמך של רשימת הנוסעים ב"ספינה ההצלה" בדרך לארצות הברית
  34. ^ סרטונים הרבי מגיע לארה"ב: קטע מתוך ה-DVD "שנים ראשונות" – חלק רביעי, סרטון באתר יוטיוב, סרט דוקומנטרי, ארגון JEM; נס ההצלה של הרבי מליובאוויטש מהנאצים • סדרת סרטונים נדירה, אתר חרדים10 כ"ח בסיוון תשע"ט.
  35. ^ שמואל לויטין, ישראל ג'ייקובסון ואליהו סימפסון
  36. ^ "העיין'ס" – כלומר הערות השוליים המפנות לעיון בספרים אחרים. 'ימי מלך', מאת מרדכי מנשה לאופר, הוצאת קה"ת, כרך א, עמ' 536
  37. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 744
  38. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 745
  39. ^ ראו עדותו של מילטון פכטר באתר חב"ד (באנגלית), מעובדי הצי באותם ימים. קטעי וידאו מתוך עדות זו התפרסמו במגזין הווידאו "תורת חיים" תוכנית 112. אזכור נוסף לעבודה זו ראו בעדותו של מהנדס החשמל מר יעקב הרדוף, שם, תוכניות 210, 211 – "רבי מהנדס" קובץ וידאו חלק ראשון חלק שני; סרטונים הרבי משוחח על עבודתו בצי, עם אדם מחיל הים הישראלי, סרטון באתר יוטיוב
  40. ^ צפו במסמך: שם הרבי ברשימת הנוסעים לארצות הברית בתש"ז
  41. ^ שניאורסון לנשיא שז"ר, "ידוע לו שמאז ההסתלקות של חותני לא יצאתי מניו יורק", מכתב מי"ג בתמוז, ה'תשכ"ז
  42. ^ בשנים 1956, 1957 ו-1960. אודות ביקורים אלו בספר "בנאות דשא", קה"ת, תשנ"ג
  43. ^ 43.0 43.1 [מייקל ספקטר http://www.michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 במרץ 1992
  44. ^ הרבי מלובביץ' התאושש: משדר לחסדיו בכפר חב"ד, עיתון מעריב, 6.10.1977
  45. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק א'. המאמר מיוסד על מאמר שפרסם חמיו כשנה לפני כן, כמה ימים לפני פטירתו
  46. ^ מנדי קמינקר יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים, אתר בית חב"ד
  47. ^ הספרים הוחזרו לספרייה כשבוע לאחר מכן בב' בכסלו
  48. ^ ראו מאיר בר-אילן, מוולז'ין עד ירושלים, ב, עמ' 362.
  49. ^ תורת מנחם, יח, עמ' 61.
  50. ^ בראשית כח, יד. הדגש על פסוק זה מופיע בכתביו החל משנת תשי"ח (1958) - ראו תורת מנחם, כג, עמ' 117.
  51. ^ קטע וידאו משיחת היסוד של צבאות ה' – 28 בספטמבר 1980
  52. ^ מהם ניסן מינדל, יהודא קרינסקי, ויהודה לייב גרונר
  53. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 148.
  54. ^ ראו טוביה בלוי, כללי רש"י; "אור חדש בפירוש רש"י על התורה", בתוך השביעי, הוצאת מעיינותיך, 2014.
  55. ^ איתמר מרילוס, אני והרבי מלובביץ': "חזה את 11/9, הציל ממאסר", באתר ynet, 24 ביוני 2012
  56. ^ יצחק רבין, עם לבדד ישכון; יצחק שמיר יחיד-סגולה שניחן ביכולת ראייה למרחוק. סרטונים ראשי ממשלות והרבי מליובאוויטש. חלק מהקטע על שמיר, קדימון הסרט באתר יוטיוב; בנימין נתניהו להדליק את האור בבית החושך; אריאל שרון, רב גדול ואסטרטג צבאי; בנימין קליין, הרבי מבקש טובה אישית ממנחם בגין, אתר בית חב"ד
  57. ^ 57.0 57.1 57.2 שניאורסון במכתב לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי, אגרות קודש הרמ"מ, כרך י"ב אגרת ד'רכו. ניסן, ה'תשט"ז
  58. ^ 58.0 58.1 דוד זקליקובסקי, הרבי ושז"ר
  59. ^ אמונה בחזית קובץ וידאו וידאו: מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל.
  60. ^ 8. ראו פתקים משולחנו של הרבי, א, הוצאת מעיינותיך, עמ' 7.
  61. ^ ראו אגרות קודש, ג, עמ' תנח.
  62. ^ עדין אבן ישראל, לבד עם הרבי - מבט מרתק אל תוך חדר היחידות.
  63. ^ סרט תיעודי ממעמד חלוקת הדולרים
  64. ^ מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'. כך למשל בשבת פרשת משפטים תשנ"ב (1992): כשאיחל שמשיח 'יבוא מיד', פירש את ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו לצד אדמו"רי חב"ד הקודמים: "לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער" (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,עמוד 282 הערה מספר 148)
  65. ^ לדוגמה: "נשיא הדור הוא – "משיח" [...] ולא תהיה לי שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו. מכיוון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא המשיח שבדור". דברים שנאמרו בשיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו, נדפסו בספר התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 342
  66. ^ דור שלם של חסידים חונך על האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. נדב איש שלום. ויורי ינובר. רוקדים ובוכים: האמת על תנועת חב"ד. ניו-יורק 1994 עמ' 146
  67. ^ הודעת הפטירה נשלחה בביפר לחסידים בנוסח: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ברוך דיין האמת"
  68. ^ קובץ וידאו וידאו מהלוויתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון באתר חרדים 10
  69. ^ אחרי מיטתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, הפרדס יולי 1994, עמוד 17
  70. ^ מרטיט: כך אני זוכר את ג' תמוז תשנ"ד ● הרב זלמן הבר, אתר col סיוון תשע"ח.
  71. ^ SEA OF GRIEF אתר שטורעם תמוז תשס"ו
  72. ^ מעריב, יום אחרי פטירת הרבי, נדפס גם בספר "אוי רבי", לוד 1994 תשנ"ה, עמ' 17
  73. ^ מליאת הכנסת, יום השלושים לפטירתו. יום שני, ג' באב ה'תשנ"ד. 11 ביולי 1994
  74. ^ מספר פקס וכתובת המייל של ציונו לשליחת מכתבים
  75. ^ אודות קבלת המדליה, רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית
  76. ^ Posthumous U.S. Medal for Hasidic Rabbi בניו יורק טיימס
  77. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37
  78. ^ ראו לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אג"ק הרמ"מ, חלק י"ח עמוד קע"ז
  79. ^ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274
  80. ^ ראו למשל כאן בתחתית הדף
  81. ^ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד
  82. ^ סרטונים דניאל אפרתי מספר על עזרתם של שלוחי הרבי כשנעצר בפונה, סרטון באתר יוטיוב
  83. ^ אודות התקנה, ראו שיחת הרבי מלובביץ' בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  84. ^ בספרו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח', הלכה י"ג
  85. ^ את דעתו בנושא הביע שניאורסון בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן
  86. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני, 3 בינואר 1991
  87. ^ אובמה מכריז על יום חינוך לכבוד הרביתרגום ההצהרה לעברית
  88. ^ רגע של שתיקה באתר צעירי חב"ד בישראל
  89. ^ ראו את הערך בוויקיפדיה באנגלית (אנ')
  90. ^ נכון לסיוון תשע"ח (2018), ובנוסף שני כרכים של מפתח עניינים
  91. ^ וכן שני כרכי מפתח עניינים
  92. ^ נכון לחשוון תשע"ח
  93. ^ מאמר החסידות הראשון של הרבי, י' שבט תשי"א. תורת מנחם, הוצאת קה"ת, חלק ב ע' 192
  94. ^ ראו בספר 'שערי גאולה', פרק ראשון
  95. ^ מדבריו בשיחת שבת פרשת חיי-שרה תשנ"ב-1992
  96. ^ חלק נכבד מביאוריו בנושא זה מרוכזים בספר "שערי גאולה" (2 כרכים), ירושלים תשנ"ב. ובמהדורה מורחבת, שם תשס"ט
  97. ^ על לימוד ענייני הגאולה, ראה: תורת מנחם – התוועדויות, תשנ"א, חלק ג', עמוד 164 ו עמוד 189. על לימוד ענייני בית המקדש, ראה: לקוטי שיחות, חלק י"ח, עמוד 411 ואילך
  98. ^ בשנת תשל"ו. נדפס בשיחות קודש, תשל"ו, חלק ב', עמוד 483-485
  99. ^ רמב"ם, שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרקים י"א-י"ב
  100. ^ לקוטי שיחות, חלק ה', עמוד 149, הערה מספר 51; שערי גאולה, ירושלים תשנ"ב, עמ' לד
  101. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, עמוד 509; המלך במסיבו, חלק א', עמוד רי"ז; אגרות קודש הרמ"מ, חלק ט"ז עמוד רט"ז
  102. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה א'
  103. ^ ליקוטי שיחות חלק כ"ז, עמ' 191 והלאה. ראו ביאור העניין בהדרן שאמר על הרמב"ם, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א חלק א', עמ' 251–266
  104. ^ אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג
  105. ^ טכנולוגיה אתר 'בית חב"ד'
  106. ^ סרטונים הרב יוסף וינברג מספר על כיבוד האם של הרבי מליובאוויטש, סרטון באתר יוטיוב בראיון הוא מספר על התייחסות הרבי מלובביץ' לשידורים ברדיו
  107. ^ החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרביקובץ צליל ראיון עם אברהם זיגמן, עורך מוזיקה ברשת ג' באתר COL
  108. ^ 108.0 108.1 הרבי והטכנולוגיה אתר 'בית חב"ד'
  109. ^ אודות חב"ד אורג באתר הרשמי של המרכז לענייני חינוך
  110. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון י"ג תשרי תשע"ב, מספר 3 (41) עמ' 27–52, הוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי"
  111. ^ מרדכי מנשה לאופר, מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'. הוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל
  112. ^ עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", תשע"ו; 'רישומה של שנה – תשד"מ', עמוד 345
  113. ^ התרגום בוצע על ידי חברי כולל אברכים של מזכירות הרבי, ושודר אלחוטית באמצעות גלי רדיו למכשירים תואמים עם אוזניות (סרטונים סרטון דוקומנטרי על התרגום הסימולטני, סרטון באתר יוטיוב מהתאריך 26 בספטמבר 1981)
  114. ^ סרטונים הרבי מליובאויטש: לימוד תורה לא רק לגברים, סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי לקבוצת נשים ב־15 במאי 1988
  115. ^ סרטונים הרבי משתתף בכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד – תשמ"א, סרטון באתר יוטיוב דברי הרבי ב־26 בספטמבר 1981
  116. ^ סודו של הרבי, יחיאל הררי, עמ' 207–208. ראו אצל הררי מראי מקומות בהערה 49
  117. ^ סרטונים הרבי מליובאוויטש: 'נשים תחילה', סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא לקבוצת בנות ב־25 באוקטובר 1981
  118. ^ הנשים בחב"ד
  119. ^ סרטונים הרבי מליובאוויטש – "פמיניזם יהודי", סרטון באתר יוטיוב ראיון עם ד"ר סוזן הנדלמן על הרבי
  120. ^ ראו למשל בספר "אבא", ארי סמית, תחילת עמוד 77 עד אמצע עמוד 78, סיפורה של דיאנה אברהמס מניו יורק. הוצאת 'אשכילה' תל אביב, 2012 תשע"ב
  121. ^ 121.0 121.1 שניאורסון במכתב להרב שלמה יוסף זוין מי"ז בכסלו תשכ"ט, נדפס באגרות קודש הרמ"מ, חלק כ"ו עמ' מ"ד-מ"ז, ובלקוטי שיחות חלק ט"ו, עמ' 491-493
  122. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג, חלק א, עמ' 509-510; ספר השיחות תשנ"ב, הוצאת קה"ת, עמ' 406
  123. ^ בפסק ההלכתי של הרמב"ם אודות סדר הגאולהמשנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א
  124. ^ "נסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", חיים יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119
  125. ^ 125.0 125.1 שניאורסון במכתב לגאולה כהן
  126. ^ 126.0 126.1 שניאורסון ב מכתב לפנחס שטיינוואקס
  127. ^ הארץ ניתנה לעם ישראל החל מלאברהם אבינו בברית בין הבתרים ממשיך במהלך האירועים ההיסטוריים, והוחלף מהשם ארץ כנען לשם ארץ ישראל. השם הזה מוזכר בתנ"ך והוא נקרא כך כבר שלושת אלפים שנה (מתוך ההערות)
  128. ^ ראו התכתבות של הרבי בנושא ב"היכל מנחם" כרך א' ע' קנח-קס. ראו גם "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון מ"א
  129. ^ סרטונים סרט אמונה וביטחון חלק שלישי – ראשי ממשלה, קדימון הסרט באתר יוטיוב
  130. ^ ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, מספר על פגישה סודית עם הרבי בביתו בשנת 1990 באתר חב"ד; קובי נחשוני, יעקב פרי: לרבי היו תחזיות מודיעין מדויקות, באתר ynet, 5 ביולי 2011; 8 דברים שהרבי אמר על חיילי צה"ל באתר בית חב"ד; יוסי אסולין, "שינה את העולם": רה"מ, שרים וח"כים על דמותו של הרבי זצוק"ל, באתר בחדרי חרדים, 5 ביולי 2019
  131. ^ ראו: שמואל קראוס, נשיא וחסיד, קשרי הרבי מליובאוויטש עם הנשיא שניאור זלמן שזר", הוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, 1999
  132. ^ נימוקים נוספים ניתן לראות באגרות קודש הרמ"מ חלק כ"ו עמ' מ"ד-מ"ז. במכתב מי"ז כסלו תשכ"ט, להרב שלמה יוסף זוין, ראו מקורות נוספים במאמר של אליעזר מלמד, הרבי מלובביץ' ושלמות הארץ, באתר ישיבה
  133. ^ המובא בפיסקה זו מבוסס בין היתר על מכתבו בתחילת 1978 (נדפס בלקוטי שיחות חלק טו עמוד 489). במכתב מדגיש הרבי מלובביץ' כי אף שאותם מומחים הוסיפו שכדאי להיכנס לסכנת החיים הכרוכה במסירת השטחים תמורת השלום המובטח בעתיד וקבלת סיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית – אך אלו אינם שיקולים ביטחוניים כי אם מדיניים ופוליטיים
  134. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט
  135. ^ דוגמה: סרטונים הרבי מליובאויטש: 'הדרך לשלום – מפת הדרכים של אלוקים', סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי בי"ח תשרי תשמ"א
  136. ^ סרטונים הרבי מליובאוויטש על ועידת מדריד והסכמי קמפ דייוויד, סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי ב־22 באוקטובר 1990; סרטונים הרבי מליובאויטש על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, סרטון באתר יוטיוב דבריו ב־28 ביוני 1977 על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם
  137. ^ סרטונים הרבי: 'שמוותרים לטרוריסטים זה מלמד אותם שהטרור מצליח', סרטון באתר יוטיוב דברים שאמר לרון נחמן בתאריך כ"ו אדר ב' ה'תשמ"ט
  138. ^ תמליל המפגש – תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט – חלק ג, עמ' 127, באתר HebrewBooks, לשמיעת הפגישה באתר חב"ד אורג
  139. ^ שלום דובער וולפא בספרו 'שמן ששון מחבריך' בערך רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, ראוי לו! בראיון לשבועון בית משיח גיליון 909}(הקישור אינו פעיל, 5.11.2019)
  140. ^ ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו
  141. ^ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  142. ^ קריאה משנת תשל"ח, 'שמן ששון מחבריך', חלק ד', עמוד 40-39
  143. ^ קריאה משנת תש"מ, שם, עמוד 43-42
  144. ^ קריאה מי"ד שבט תשל"ה. שם, עמוד 43
  145. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 145
  146. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 142
  147. ^ נדפס ב: שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 236; מנחם משיב נפשי, חלק ב', עמוד 995; עיתון 'המודיע', כ"ב באדר א', תשמ"ט
  148. ^ ממלכת התורה, עמוד 93, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי תשנ"ה. עוד מובא שם בשמו: "כשיושבים לידו מרגישים במוחש ממש את דברי הגמרא "לית בר איניש"... אשרי הדור שהרבי מנהיגו"
  149. ^ 149.0 149.1 ממלכת התורה, עמוד 94. נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. תשנ"ה
  150. ^ לדוגמה, הרבי ניחם את האדמו"ר מסאטמאר אחרי פטירת בתו, בחשון תשי"ד. נדפס בתורת מנחם, חלק י, עמ' 144-145. וכן האדמו"ר מסאטמאר ניחם את הרבי מלובביץ' בעת פטירת אמו בתשרי תשכ"ה, נדפס בתורת מנחם, חלק מ"א עמוד 43
  151. ^ בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' עמ' פח
  152. ^ כמה חודשים לאחר מכן הגיב הרבי מלובביץ' בפומבי בפירוט לטענותיו, לקוטי שיחות, חלק ו עמ' 271, ראו גם ב'השביעי' לד"ר יצחק קראוס עמ' 174-167
  153. ^ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים
  154. ^ סרטונים דברי הרב עובדיה יוסף, סרטון באתר יוטיוב
  155. ^ בפני משלחת רבני חב"ד, סוף מרץ 2012. ".. תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מלובביץ' שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו עד עכשיו. כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו. זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו.." באתר תנועת ש"ס, סרטונים וידאו מהמעמד, סרטון באתר יוטיוב. יוסי אסולין, חשיפה: מסכת ההתכתבויות בין הרבי מליובאוויטש והגר"ע יוסף, באתר בחדרי חרדים, 11 ביולי 2019
  156. ^ יחוה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז
  157. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  158. ^ טיוטה
  159. ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  160. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  161. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  162. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  163. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  164. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  165. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  166. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  167. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  168. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  169. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  170. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  171. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
  172. ^ ימי בראשית קובץ PDF
  173. ^ ספר חדש: התכתבויות רבנים והרבי מלובאוויטש, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2012
  174. ^ בנאות דשא קובץ PDF
  175. ^ דוד אסף‏, יומן קריאה: על ספרו של יורם בילו 'אתנו יותר מתמיד', בבלוג "עונג שבת", אוגוסט 2018
  176. ^ 176.0 176.1 כדי לראות את הווידאו – יש ללחוץ על המקש הימני את האופציה של שמירת הקישור, על מנת להוריד את הקובץ כדי לצפות