בית הכנסת של סובוטיצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת של סובוטיצה
Jakab és Komor téri zsinagóga
Subotica Synagogue
מידע כללי
סוג בית כנסת
שימוש לתפילה יהודית ולתיירות
על שם העיר, והאדריכלים שתכננו ובנו אותו
כתובת 6 Trg Jakaba i Komora
מיקום סובוטיצה
מדינה סרביהסרביה סרביה
בעלים עיריית סובוטיצה
מייסדים הקהילה היהודית בסובוטיצה
נגישות קיים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1902
תאריך פתיחה רשמי 1838
חומרי בנייה בטון וברזל
אדריכל מרצל קומור ודזו ג'קאב
סגנון אדריכלי אר נובו
מידות
גובה 23 מ' (כיפה)
40 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 776 מ"ר
מידע טכני
קיבולת 1300 מקומות ישיבה
קואורדינטות 46°06′05″N 19°39′40″E / 46.10137558667502°N 19.661193971424964°E / 46.10137558667502; 19.661193971424964
https://www.suboticasinagoga.rs/en, https://www.suboticasinagoga.rs/hu האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת של בסובוטיצה (באנגלית: Subotica Synagogue בהונגרית: Jakab és Komor téri zsinagóga) נמצא בכיכר יאקאב וקומור בסובוטיצה. הוא בית כנסת הונגרי בסגנון אר נובו בסובוטיצה, סרביה. זהו בית הכנסת השני בגודלו באירופה אחרי בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן בבודפשט. [1] [2] [3] הוא נבנה בשנים 1901–1902 בתקופת ניהולה של ממלכת הונגריה (חלק מאוסטרו-הונגריה), על פי תוכניותיהם של מרצל קומור ודז'ה יאקאב במיקום של בית כנסת קטן יותר ופחות מפואר. הוא אחד המבנים הדתיים והמפוארים ששרדו אחרי מלחמת העולם השנייה באדריכלות בסגנון אר נובו.[4][5] הוא שירת את הקהילה הניאולוגית המקומית.

בשנת 1974 הוגדר בית הכנסת כאתר מורשת תרבותית הונגרית יהודית. בשנת 1990 בית הכנסת הוגדר כאתר מורשת תרבותית בעלת חשיבות יוצאת דופן, והוא קיבל הגנה על ידי הרפובליקה של סרביה. במשך מספר שנים בית הכנסת עבר תהליכי שיפוץ ובשנת 2018 הוא נפתח מחדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1838 הוקם בית הכנסת הראשון במקום בו עומד בית הכנסת הנוכחי. בשנת 1850 הורחבה חזית בית הכנסת. לאור גידול האוכלוסייה היהודית בעיר. בשנת 1894 הוחלט בקהילה היהודית על הקמת בית כנסת גדול יותר. בין השנים 1901 ל-1903 הוקם בית הכנסת על ידי הקהילה היהודית החזקה שהייתה בעיר. בראשית המאה העשרים חיו בעיר כ-4,000 יהודים (ועוד כ-2,000 בסביבת העיר).[6] [7] בית הכנסת הגדול והמפואר הדגיש את עוצמת הקהילה היהודית שבנתה אותו, בשעה שהעיר הייתה רב-אתנית, עם רוב קתולי. העיר הייתה השלישית בגודלה בממלכה ההונגרית, והעשירית בגודלה באימפריה ההבסבורגית.[8]

בשנת 1926 סופה עזה גרמה לנזק חמור לכיפת בית הכנסת. במהלך השואה רוב יהודי העיר נשלחו למחנות הריכוז ולמעטים שחזרו לאחר המלחמה, לא היו מספיק משאבים כדי לשפצו. בשנת 1970 הכיפה קרסה לתוך המבנה, שהביאה לדליפת מי גשמים לתוך המבנה שהמשיך להינזק. בשנת 1974 הוגדר בית הכנסת כאתר מורשת תרבותית הונגרית יהודית. בשנת 1989 ועדה מטעם אונסק"ו המליצה להתחיל הליך של הכרזה על בית הכנסת כאתר מורשת עולמית אך התהליך נעצר בשל מלחמות יוגוסלביה שפרצו שנים ספורות לאחר מכן.[9] בשנת 1990 בית הכנסת הוגדר כאתר מורשת תרבותית בעלת חשיבות יוצאת דופן, והוא קיבל הגנה מטעם הרפובליקה של סרביה. בשנת 2000 לאור מצבו הרעוע בית הכנסת נסגר לתפילה. בשנת 2014 ממשלת הונגריה החליטה לשפץ את בית הכנסת במלואו[8]בפרויקט שיפוץ בעלות של מיליונים, שממומן בעיקר על ידי ממשלות הונגריה וסרביה. ב-7 במאי 2018 בית הכנסת נפתח שוב לקהל בהכנסת ספר תורה לארון הקודש. בית הכנסת נשאר מאז בבעלות העירייה, ומהווה אטרקציה תיירותית ומקום לאירועים ושירותי דת היהודיים של הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בעיר. [10] [11]

סקירה אדריכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של סובוטיצה הוא מקום תפילה יהודי היחיד בעולם בסגנון אר-נובו. הקהילה היהודית שכרה שני אדריכלי אר-נובו הונגרים מבודפשט, דזו יאקאב ומרצ'ל קומור, שלימים הטביעו את חותמם על הארכיטקטורה של סובוטיצה ופאליץ', עיירת הנופש הסמוכה לעיר. האדריכלים היו מחסידיו של האדריכל ההונגרי אדן לכנר, אבי האדריכלות ההונגרית בסגנון אר-נובו. בתכנון המבנה, איחדו האדריכלים אלמנטים מהפולקלור ההונגרי עם כמה עקרונות מבניים יהודיים ולעיתים אף מוטיבים יהודיים.[8]

מלבד הקניית זהות מובהקת לבית הכנסת במונחים אדריכליים, יאקאב וקומור יצרו תפיסת חלל חדשה באדריכלות בתי הכנסת בהונגריה, כשפרסו שלד פלדה בטכניקה מתקדמת ליצירת קמרונות. שלא כמו בתי כנסת באותה תקופה בהונגריה שנבנו בעיקר בבנייה דמוית בזיליקה, עם אולם ושני מעברים, עם או בלי כיפה בגג המבנה.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגג המבנה כיפה מרכזית גדולה, שבראשה פנס גג להכנסת אור למבנה ומעליו מגן דוד. בנוסף לכיפה המרכזית ישנן עוד ארבע כיפות קטנות יותר, המייצגות את 4 רוחות השמיים. בתוך בית הכנסת עיצוב הפנים, כולל תבליטי צמחים מסוגננים ואלמנטים גאומטריים רב-מפלסיים. בחלקו הפנימי של בית כנסת קיים חלל מרכזי מאוחד דמוי אוהל, צבוע בזהב שבקודקודו כיפה המעוטרת במוטיבים עממיים הונגריים ויהודיים. עזרת הנשים והכיפה נתמכות בארבעה זוגות של עמודי פלדה מכוסים גבס עם תבליטים דמויי כפות תמרים.[4] אולם התפילה תוכנן ל-950 מקומות ישיבה.[6] משני צידי התיבה וארון הקודש מוצבות חנוכיות.

בחלקים הנמוכים של המבנה צבעי בית הכנסת מתחילים בצבעי חום אוקר, המסמלים את ארץ יהודה, לאחר מכן הצבעים הופכים לוורודים וככל שצביעה עולה למעלה, הצבעים הופכים לגוון תכלת בחלק העליון, בעוד הכחול העמוק שולט בשיא הגובה.

המבנה מיוחד לא רק במראהו, אלא גם מבחינה מבנית: כדי לבנות מבנה גדול מאוד לא מספיק היה לבנות אותו מוצב על פני האדמה. כדי לתמוך בכיפה הענקית, היה צריך לעגון את המבנה בעמודי בטון וברזל השקועים באדמה (יסודות בטון). השימוש בבטון שנעשה בו שימוש בבניית בית הכנסת היה אחד המקרים הראשונים לשימוש טכנולוגיה של יסודות בטון, שהתפתחה עוד יותר במהלך המאה העשרים. השימוש בקונסטרוקציית הברזל, המחזיקה את הכיפה המרכזית ועזרת הנשים כשהיא מצופה בעיטורי גבס, נחשב לפתרון אדריכלי חדש באותה תקופה. הכיפה הגדולה המקושתת ובזווית התלולה בעלת מבנה רביץ היה קל בהרבה מכיפות לבנים, וזו הסיבה שהקשת המרכזית של הכיפה יכולה להיות כל כך גדולה. הבניין בעל צורה מלבנית במידות 25 על 25 מטרים ושטח רצפתו של 776 מטרים רבועים. בכל אירופה, רק בית הכנסת ברחוב דוהאן שבבודפשט גדול יותר ממנו, בו שטח הרצפה מגיע ל־967 מ"ר.[12] גובה החלל הפנימי הוא 25 מטר, וקוטר הכיפה 12.6 מטר. במקור תוכננו באולם, שבקומת הקרקע 950 מושבי ישיבה עבור הגברים ובעזרת הנשים 530 לנשים.[12] לעזרת הנשים, ניתן להגיע דרך 4 חדרי מדרגות המוצבים בארבע פינות של המבנה. הכניסה לאולם התפילה שבקומת הקרקע, ניתן להיכנס באמצעות שביל מהרחוב המוביל לכיוון הכניסה הראשית המערבית של הבניין, שהיא בעלת שלושה שערים מקושתים וכן דרך שערים המוצבים בצד הדרומי ובצד הצפוני של המתחם.[12] בצמוד לבית הכנסת נבנה תלמוד תורה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הכנסת במחצית הראשונה של המאה העשרים
    בית הכנסת במחצית הראשונה של המאה העשרים
  • בית הכנסת במחצית הראשונה של המאה העשרים
    בית הכנסת במחצית הראשונה של המאה העשרים
  • בית הכנסת לפני השיפוץ
    בית הכנסת לפני השיפוץ
  • צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2003
    צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2003
  • צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2008
    צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2008
  • צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2020
    צידו החיצוני של בית הכנסת בשנת 2020
  • הכיפה מבחוץ
    הכיפה מבחוץ
  • הכיפה מבפנים
    הכיפה מבפנים
  • הכניסה הראשית
    הכניסה הראשית
  • פנים בית הכנסת בזמן השיפוצים
    פנים בית הכנסת בזמן השיפוצים
  • חלון זכוכית מבפנים
    חלון זכוכית מבפנים
  • חלון זכוכית מבחוץ
    חלון זכוכית מבחוץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chevalier, J., Gheerbrant, A.: "Dictionary of Symbols". Edition: Nakladni zavod Matice hrvatske, Zagreb, 1983.
  • Dömötör, Gábor: "A szabadkai zsinagóga – 110 év viragzás és pusztlús". Edition: Hét Nap, Subotica, 2012.
  • Dömötör, Gábor: The Synagogue in Subotica – Resurrection or Decay (Rehabilitation Possibilities after Carpathian-basin Examples. Edition: OmniScriptum GmbH & Co. KG, Saarbrücken, 2015.
  • Boss Anikó, Kubinyi András, Pamer Nóra, Póczy Klára, Vörös Károly: "Magyarországi Zsinagógák", dr. Boss Anikó, Bács-Kiskun Megye. Edition: Műszaki Könyvkiadó Budapest, Budapest, 1989.
  • Green, Klaus-Jürgen: "The Philosophy of Freemasonry - An Intercultural Perspective." Edition: Library of the Spiritual Academy, Ellecta, Belgrade, 2008. Jakab, Dezső: "A templomról". Edition: Szombat, Subotica, December 8, 1925.
  • Klein, Rudolf: "A szabadkai zsinagóga (A zídő közészészés, az épétis, a város és kúlturtörténeti sátségég)". Edition: Pro reliquiis scribarum Egyesület, Subotica, 2015.
  • Klein, Rudolf: "The Synagogue in Subotica". Edition: Grafoproduct, Subotica, 2003. Klein, Rudolf: "Zsinagógák Magyarországon 1782-1918 - Synagogues in Hungary". Edition d: Terc Publishers, Budapest, 2011.
  • Milkó, Izidor: "Hogyan éritettuk fel a templomot". Edition: Szombat, Subotica, 1925. December 8.
  • Várallyay Réka: "Az Építeszet Mesterei - Komor Marcell, Jakab Dezső", Edition: Holnap Kiadó, Budapest, 2006.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת של סובוטיצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Subotica Synagogue, Subotica, Serbia | Second Largest Synagogue in Europe | SV1, נבדק ב-2024-03-03
  2. ^ Biljana Vučković, Druga najveća sinagoga u Evropi nalazi se u Srbiji i KONAČNO će biti obnovljena, Blic.rs, ‏2017-03-09 (בסרבית)
  3. ^ Jelena Subotić (2019). Yellow Star, Red Star: Holocaust Remembrance after Communism. Ithaca, NY & London: Cornell University Press. p. 222.
  4. ^ 1 2 Synagogue, Subotica - Art Nouveau, נבדק ב-2024-03-02
  5. ^ Subotica Synagogue
  6. ^ 1 2 Synagogues Without Jews -->Croatia and Serbia -->Subotica, web.archive.org, ‏2007-10-28
  7. ^ Egykori tündöklő pompájában a szabadkai zsinagóga, Hírösvény - Kecskemét új közéleti hetilapja (בהונגרית)
  8. ^ 1 2 3 Conservation Project - Subotica Synagogue, Serbia, נבדק ב-2024-03-02
  9. ^ "Discover it again". Subotica Synagogue (באנגלית). נבדק ב-2024-04-25.
  10. ^ jhe, Serbia: magnificent Subotica synagogue officially reopened, Jewish Heritage Europe, ‏2018-03-27 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ 2018.05.06. - Hétfőn lesz a szabadkai Zsinagóga újraavatási ceremóniája, נבדק ב-2024-03-02
  12. ^ 1 2 3 המאמר Gabor Demeter: Synagogue in Subotica אודות האדריכלים ותכניות בית הכנסת של סובוטיצה, באתר Subotica Sinagoga
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_הכנסת_של_סובוטיצה&oldid=38525774"