בית תנורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית תנורא (נקרא גם: באר תנורא) היא כפר יהודי לשעבר ואשורי בהווה הממוקם במחוז ברווארי באזור מנהלי דוהוק בכורדיסטן העיראקית.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "בית תנורא" מקושר לתנורים החפורים באדמה שאפיינו את הכפר. יש מקורות בהם השם נכתב "בי תנורא". מרדכי סיידוף בן הכפר טוען כי השם צריך להיות "ביתא נורא", שמשמעו "בית האש".[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היה מיושב ביהודים שטענו שאבותיהם ייסדו אותו לאחר שיבתם מבבל, ולפי טענה אחרת מהקווקז,[1] אם כי מסמכים רבים מראים שהכפר התקיים בתקופה הקדם-יהודית ככפר אשורי פאגאני. היהדות כנראה הפכה לדתו של הכפר במאות הראשונות לפני הספירה או לאחריה.

על פי אגדה שהייתה מוכרת בכפר, כאשר הגיעו ראשוני הכפר למקום נגלה אליהם אליהו הנביא ובדרכי נס הקים את בית הכנסת של הכפר. לאחר מכן עלה במרכבת אש השמימה.[1]

מבחינה כלכלית, הכפריים פרנסו את עצמם בעבודת כפיים ובחקלאות. ב-1893 נבזזה הקהילה בידי כורדים מן ההרים, אשר הרגו שני יהודים ופצעו אחרים. הנותרים ברחו לכפרים שכנים ולא העזו לחזור לבתיהם עד שהובטחה להם הגנתו של הואלי של מוסול, אותה שיריינו בעזרת מכתב ממשה הלוי, הרב הראשי של טורקיה.

האוכלוסייה של בית תנורא הידלדלה ואפילו במאה העשרים עדיין הייתה קטנה מזו שהייתה שם במאות קודמות, בשל מקרי טבח שהובילו הכורדים כנגד האוכלוסייה. אולם לאחר רצח העם האשורי גדלה אוכלוסיית הכפר, כאשר טיארי-אשורים מהרי הקארי צפונית לטורקיה התיישבו בכפר. האוכלוסייה האשורית הייתה כמעט שווה במספרה לאוכלוסייה היהודית, אולם האוכלוסייה היהודית נותרה הרוב, ורוב האדמות החקלאיות נותרו תחת בעלות יהודית עד 1953, כאשר 17 המשפחות היהודיות שנותרו עזבו בעזיבה המונית לישראל. לאחר "יציאת מצריים" של יהודי עיראק בית תנורא הפך לכפר נוצרי עד מסע התעמולה של סדאם נגד הכורדים שהוביל להגירה של אשורים רבים החוצה משם. הצבא העיראקי הרס את הכפר ב-1971, והרס גם את הבתים העתיקים שנבנו ברובם על ידי האוכלוסייה היהודית המקורית.

בני הכפר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעלו לארץ קיבץ אותם מרדכי סיידוף, וביחד הקימו את המושב נס הרים, בו המשיכו לדבר בארמית של בית תנורא, שנקראת בפיהם "לישאנא דני". [1]

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניב המקומי, שידוע בשם "הניב הנאו-ארמי היהודי של בית תנורא", הוא בין הגרסאות הנדירות ביותר והנמצאות סכנת הכחדה חמורה ביותר של ארמית חדשה מדוברת של ימינו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 http://www.nrg.co.il/online/archive/ART19/215.html כפי שנצפה ב-29.11.2017