בי. ג'יי. ארמסטרונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בי. ג'יי. ארמסטרונג
B. J. Armstrong
לידה 9 בספטמבר 1967 (בן 51)
דטרויט שבמישיגן, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.88 מטר
מכללה אוניברסיטת איווה
דראפט בחירה מספר 18, 1989
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן
1989–1995
1995–1997
1997–1999
1999
1999–2000
שיקגו בולס
גולדן סטייט ווריורס
שארלוט הורנטס
אורלנדו מג'יק
שיקגו בולס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1991–1993)
השתתפות במשחק האולסטאר (1994)

בנג'מין רוי "בי. ג'יי." ארמסטרונג הבןאנגלית: .Benjamin Roy "B. J." Armstrong Jr; נולד ב-9 בספטמבר 1967) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 19892000. לאורך קריירת ה-NBA זכה ב-3 אליפויות כשחקן שיקגו בולס (19911993), השתתף פעם אחת במשחק האולסטאר (1994), והעמיד ממוצעים כוללים של 9.8 נקודות, 1.8 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק.[1]

מאז שנת 2006 משמש כסוכן שחקני כדורסל.[2][3]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמסטרונג נולד בעיר דטרויט שבמישיגן, ובין השנים 1985–1989 למד באוניברסיטת איווה. בעונתו הרביעית והאחרונה כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 18.6 נקודות ומסר 5.4 אסיסטים בממוצע למשחק.[4]

שיקגו בולס (1989–1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1989 נלקח ארמסטרונג על ידי שיקגו בולס בבחירה ה-18.[5] בעונות 1991 ו-1992 סייע לבולס לזכות בשתי אליפויות ה-NBA הראשונות בתולדות המועדון, עם 9.3 נקודות למשחק כמחליפו מהספסל של הרכז ג'ון פקסון. בעונת 1993 תפס את מקומו של פקסון בחמישייה הפותחת, לצד מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, הוראס גרנט וביל קרטרייט, וזכה עם שיקגו באליפות שלישית ברציפות. בסדרת הגמר מול פיניקס סאנס, בה ניצחו הבולס בתוצאה 4–2, היה ארמסטרונג הקלעי שלישי של קבוצתו עם 13.5 נקודות בממוצע למשחק. במהלך אותה עונה הוביל ארמסטרונג את כל שחקני ה-NBA באחוזי קליעה לשלוש, עם 45.3%.[6]

עם פרישתו של ג'ורדן ממשחק בקיץ 1993, רשם ארמסטרונג את עונתו הטובה ביותר ב-NBA כאשר נבחר לפתוח במשחק האולסטאר, קלע 14.8 נקודות למשחק והוביל את הבולס (לצד פיפן וגרנט) למקום השלישי באזור המזרחי עם מאזן 55–27. בפלייאוף גברה שיקגו על קליבלנד קאבלירס (3–0) בסיבוב הראשון, אך הודחה בחצי גמר המזרח מול ניו יורק ניקס (3–4). בעונת 1994/1995 המשיך ארמסטרונג לבלוט לטובה עם ממוצע של 14.0 נקודות למשחק, וקבוצתו הפסידה פעם נוספת בחצי גמר המזרח.

השנים האחרונות (1995–2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ההרחבה של שנת 1995 נלקח ארמסטרונג על ידי טורונטו ראפטורס בבחירה הראשונה, אך משסירב לשחק עבורה הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס. בעונתו הראשונה בגולדן סטייט שימש כשחקן חמישייה וקלע 12.3 נקודות למשחק, אך החל מהעונה העוקבת ועד סיום הקריירה תפקד כשחקן ספסל. בתחילת עונת 1997/1998 נשלח בטרייד לשארלוט הורנטס, וכשנה לאחר מכן הועבר בטרייד נוסף ללוס אנג'לס לייקרס אשר מיד שחררה אותו מהקבוצה. עד סיום אותה עונה שיחק עבור אורלנדו מג'יק, ובעונתו האחרונה בקריירה, 1999/2000, חזר לשחק בשיקגו בולס.

בעת פרישתו ניצב במקום החמישי בתולדות ה-NBA באחוזי קליעה לשלוש, עם 42.5%.[7]

לאחר קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק הצטרף לצוות הניהולי של הבולס כעוזרו של הג'נרל מנג'ר ג'רי קראוס, ובין השנים 2003–2005 עבר לשמש כסקאוט של הקבוצה. לאחר מכן שימש במשך תקופה קצרה כפרשן של משחקי NBA ברשת ESPN.

בשנת 2006 הצטרף לסוכנות השחקנים "וסרמן מדיה" המייצגת ספורטאים ואנשי בידור.[2][3] בין לקוחותיו של ארמסטרונג כסוכן שחקנים, בולטים שחקני ה-NBA דריק רוז, ביסמאק ביומבו, ג'וש ג'קסון וג'בייל מגי.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]