בלדה לחובש

בלדה לחובש
	פִּתְאֹם עֲנַן אָבָק, פִּתְאֹם עָלְתָה הָרוּחַ,; וְצֵל עַל הַקַּרְקַע,; וְהוּא קָרֵב, רוֹעֵשׁ.; ; "נִצַּלְנוּ, הֵם בָּאִים!" – יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ,; אַךְ לֹא שָׁמַע מִילָה מִן הַחוֹבֵשׁ.; "אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!" – יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ,; מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַגֹּמֶא מְרַשְׁרֵשׁ.; ; אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!; אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!; אָחִי!!
	הבית האחרון של השיר

בלדה לחובש הוא פזמון עברי שכתב דן אלמגור בשנת 1956, הלחין אפי נצר בשנת 1968 ועיבד שמעון כהן. הוא זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעקבות זכייתו במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 העברי, בביצועו של יהורם גאון^[1].

אלמגור חיבר את השיר כשהיה בן 21. כמרומז משמו, השיר שייך לסוגת הבלדה. המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נמצא בסיום, שהוא טרגי. בדומה לבלדות אחרות העוסקות בנושא המלחמה, גם בזו הגיבור, החובש, מוצא את מותו באופן דרמטי בסוף השיר. בריאיון סיפר נצר כי אלמגור אמר לו שהשיר לא נכתב על מקרה מסוים. עם זאת השיר דומה לכמה אירועים שקרו במציאות.

כאשר הושמע השיר אחרי מלחמת ששת הימים הוא נתפס בעיני רבים באותה תקופה כמייצג של הנעלה שברוח הגבורה של החייל הישראלי, כפי שהתבטאה גם בשירים אחרים בני התקופה (לדוגמה, בשיר "גבעת התחמושת"). לאחר המלחמה התקשו משפחות שכולות להאזין לשיר וביקשו שלא להשמיעו ברדיו. בלטה פנייתם של הורי החייל שלמה אפשטיין אל מלחין השיר אפי נצר, שהיה מכר שלהם, בבקשה שיתחשב ברגשותיהם ויפעל לאי־השמעתו (פרטי נפילתו דומים מאוד למילות השיר)^[^{דרוש מקור]}. אחרים הסתייגו מן השיר בגלל דרמטיות היתר של ביצועו של גאון^[^{דרוש מקור]}.

במשך שנים רבות לא הושמע השיר ברדיו, אלא רק ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בעקבות בקשתו של נצר להסירו מהמצעד^[2]. למרות זאת נחשב השיר לאחד משיריו האהובים ביותר של יהורם גאון, ובשלושה מצעדים שונים של שיריו הוא זכה במקום הראשון – ב־1999 וב־2010 ברשת ג', וב־2004 בגלי צה"ל. השיר זכה לביצוע מחודש של שרית חדד בשנת 2016 לכבוד יום הזיכרון^[3]. כיום השיר מושמע במרבית טקסי הסיום של קורסי החובשים בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10).