בלוטה אנדוקרינית
שיוך | organ component gland, particular anatomical entity |
---|---|
תיאור ב |
האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947) ![]() |
מזהים | |
לטינית (TA98) |
glandulae endocrinae ![]() |
טרמינולוגיה אנטומיקה |
A11.0.00.000 ![]() |
TA2 (2019) |
3852 ![]() |
טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H2.00.02.0.03072 ![]() |
FMA |
9602 ![]() |
קוד MeSH |
A06.300 ![]() |
מזהה MeSH |
D004702 ![]() |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0014133 ![]() |
![]() ![]() |
בלוטה אנדוקרינית או בלוטת הפרשה פנימית[1] היא בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם, שלא דרך צינור. הבלוטה האנדוקרינית מקורה בתאי אפיתל שהתפתחו אל תוך רקמת החיבור וניתקו משכבת האפיתל, ולאחר מכן נעטפו בנימים.
הבלוטות האנדוקריניות שבגוף האדם הן: בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטת האצטרובל, בלוטת התריס, בלוטת יותרת התריס, בלוטת התימוס (הרת), יותרת הכליה, השחלות, האשכים, השליה והלבלב. הבלוטות האנדוקריניות לוקחות חלק בוויסות תהליכים, ריכוז חומרים ופעולות וויסות אחרות והן למעשה גורמות להפעלה של רקמות או איברים מסוימים בגוף.
רוב ככל ההורמונים שנוצרים בבלוטות אנדוקריניות מופקים על ידי תאים מיוחדים הקיימים בשביל ליצור הורמונים ספציפיים אלו, דוגמת איי לנגרהנס בלבלב. הורמונים אלו יוצאים אל מחזור הדם דרך אקסוציטוזה ומוסעים בדם עד שמגיעים אל תאי המטרה שלהם.
בלוטות אנדוקריניות משתתפות כמעט בכל מערכות הגוף, והן נוטלות תפקיד חשוב באיזון ההומאוסטזיס בגוף.
תאי עצבים אינם נחשבים תאים אנדוקריניים או חלק מבלוטה אנדוקרינית משום שהם אינם מפיקים הורמונים אלא חומרים כימיים בשם נוירוטרנסמיטרים. לא כל התאים המפרישים חומרים נחשבים חלק מבלוטה אנדוקרינית (כמו בלוטות הזיעה או תאי הקיבה).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר יעל קשתן, בלוטות ההפרשה הפנימית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך תקליטור "חלונות אל גוף האדם: על האדם ובריאותו", 1998