בליק באסי
 | |
| לידה |
1974 (בן 50 בערך) יאונדה, קמרון  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
קמרון |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
|
blickbassy | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
בליק באסי (Blick Bassy; נולד ב-1974) הוא מוזיקאי ממוצא קמרוני, אשר כותב ושר בשפת באסה (Bassa, במלרע). בשנים האחרונות מתגורר ויוצר בצרפת.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באסי נולד ב-1974 ביאונדה, בירת קמרון. אביו היה שוטר שהיו לו 21 ילדים משלוש נשים שונות, שהצעירה שבהן היא אימו של באסי[1][2]. את אהבתו למוזיקה רכש בגיל צעיר מאוד; מאמו שאהבה מאוד לשיר, ומאביו שהשמיע לו תקליטים של מרווין גיי, ז'ילברטו ז'יל ונט קינג קול[3], ושעמו הלך לשיר בכנסייה[4].
כשהיה בן 10 נשלח להתגורר במשך כשנתיים עם סבו וסבתו במינטבה (Mintaba), כפר קטן במרכז קמרון. בבית סביו נחשף לראשונה לתרבות ולמנהגים של קבוצת הבאסה שאליה משפחתו משתייכת[5]. בכפר למד מלאכות מסורתיות כגון דייג, צייד וחקלאות, וכן התוודע למוזיקה ולשירים המלווים את חיי הקהילה: Bolobo (שיר דייג), Dingoma (שיר להכתרת ראשי השבטים), Bekele (שיר חתונה), Hongo (שיר לוויות) ו-Assiko (ריקוד ומזמור עם תופים וגיטרה). על מרכזיותה של המוזיקה בחיי הכפר הוא מספר: "במינטבה האנשים מדברים מעט, אך שרים הרבה מאוד במהלך משימות היום-יום. באמצעות השירים הם מביעים רגשותיהם וחושפים את נשמתם"[3].
כבר בילדותו התחדד אצלו ההבדל התרבותי בין חיי הכפר לחיים בעיר הבירה יאונדה: "בעיר מתגוררים אנשים המגיעים מכל רחבי קמרון והשפות המדוברות בה הן שתי השפות הרשמיות של קמרון, צרפתית ואנגלית. תושבי העיר מאבדים במהירות את התרבות והמסורות שלהם משום שאינם מדברים בשפת אימם זה עם זה או עם ילדיהם"[3]. בראיון אחר סיפר: "בניגוד לסנגל שבה כולם מדברים וולוף או למאלי שבה כולם יודעים במברה, בקמרון דוברים 260 שפות שחלקן על סף הכחדה. השפה מקשרת בינינו לבין המורשת שלנו: אם לא אדבר בשפת באסה, סבא שלי לא יוכל ללמד אותי מה שהוא יודע"[1].
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות התנגדות הוריו לקריירה מוזיקלית[4], כבר בגיל 17, בהיותו בתיכון, ייסד את להקתו הראשונה, Jazz Crew, ששילבה ג'אז ובוסה נובה עם מקצבי Hongo ו-Assiko מסורתיים[4], ונהפכה במהרה ללהקה פופולרית ביואנדה. ב-1996 ייסד את להקתו השנייה, Macase, שהוציאה שני אלבומים: (1999) Etam ו-(2003) Doulou[5][2]. הלהקה הופיעה ברחבי קמרון במשך כעשור וזכתה במספר פרסים: פרס למוזיקת עולם של תחנת הרדיו הצרפתית RFI ב-2001, פרס הלהקה הטובה מטעם MASA ב-2001, פרס הלהקה האפריקאית הטובה ביותר בטקס פרסי הקורה (Kora awards) ב-2003 ופרס CICIBA ב-2003[3].
ההכרה שלה זכתה הלהקה בקמרון ובצרפת והמחסור בתשתיות מוזיקליות בקמרון עודדו את באסי לקדם את קריירת הסולו שלו בחו"ל. ב-2005 עזב את הלהקה ועבר לפריז, שם ניגן בתחילה כפרילנסר עם מוזיקאים שונים כגון Manu Dibango, Cheick Tidiane Seck, Lokua Kanza, ו- Étienne M'Bappé[5]. כמה שנים לאחר מכן חתם עם הלייבל World Connection על חוזה הקלטות, וב-2009 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, Léman. האלבום הוקלט במקביל בפריז ובאולפן הקלטות של סליף קייטה בבמקו, וניכרות בו, בין היתר, השפעות ממוזיקת הגריוט של מאלי וכלי הנגינה האופייניים לה: קורה ונגוני (Ngoni)[3].
דומה שדווקא הריחוק מקמרון הוא שהגביר בו את הרצון לעסוק בנושאים של זהות ותרבות[4]. כך הוא מספר על האלבום: "פירוש השם Léman הוא 'מראה', כלומר השתקפות של מי שאנחנו. אינך יכול לשקר בפני המראה, ובנוסף המראה מאפשרת לראות את מה שנמצא מאחוריך. האלבום עוסק בעבר שלי ובהיותי אפריקאי. אני רואה את הבעיות שאפריקה סובלת מהן ולא יכול לעמוד מנגד. זאת אחת הסיבות שבגללן אני שר בשפת אמי, באסה, שהיא אחת מ-260 השפות המדוברות בקמרון, ואשר פחות ופחות ילדים יודעים לדבר בהן, וכתוצאה מכך נעלמות תרבויות ומסורות שלמות. השיר 'אפריקה' מדבר על הנושאים הללו וגם על המגוון האדיר של אפריקה, ולכן הוא, אולי, שיר הנושא של האלבום. אתה יכול לראות את כל זה רק כשאתה תופס קצת מרחק. עכשיו כשאני גר באירופה אני רואה בבהירות מאין באתי. מרתק אותי לשיר בשפת הבאסה משום שיש לה אינטונציה שמכתיבה את המלודיה"[3].
ב-2011 הוציא את אלבומו השני, Hongo Calling, שהוא מעין מסע מוזיקלי בעקבות סחר העבדים מקמרון, בנין, סנגל וכף ורדה לברזיל[2]. באותה תקופה עבר להתגורר בקנטין (Cantin), כפר קטן בצפון צרפת, שעורר בו זכרונות מילדותו בכפר החקלאי של סביו[5].
ב-2014 כתב סיפור ילדים בשם Kwem Kwem שעוסק בנושאים סביבתיים באפריקה. באסי עיבד את הספר להצגה מוזיקלית והופיע עמה ברחבי צרפת[1].
ב-2015 הוציא את אלבומו השלישי, Akö. סגנונו המוזיקלי של האלבום משלב בין מוזיקת באסה, בוסה נובה, מוזיקה קונגולזית, ג'אז ובלוז, ויש בו שילוב של גיטרה, בנג'ו, צ'לו, טרומבון, הרמוניקה וכלי הקשה. באותה תקופה באסי הושפע מאוד מהדלתא בלוז של סקיפ ג'יימס[6], שבעקבותיו החליט להכניס לאלבום את נגינת הבנג'ו וההרמוניקה[4]. קטע מהשיר Kiki שבאלבום שימש כמוזיקה לקמפיין ההשקה העולמי של אייפון 6 ב-2015[1].
ב-2016 הוציא לאור נובלה בשם Le Moabi Cinema, שזכתה בפרס לספרות שחורה מטעם האגודה לספרות צרפתית באפריקה שמדרום לסהרה (ADELF)[7].
ב-2019 הוציא את אלבומו הרביעי "1958" – אלבום קונספט המוקדש לרובן אום ניובה (Ruben Um Nyobè), מנהיג קמרוני שנלחם נגד הקולוניאליזם, עמד בראש "האיחוד העממי של קמרון", ונרצח בידי כוחות צרפתיים בספטמבר 1958[8][6]. האלבום נשען על שלושה רבדים שהניעו את באסי בכתיבתו. ראשית, ניסיון אידאולוגי לפעול נגד המחיקה של ניובה ושל הנרטיב האנטי-קולוניאלי מההיסטוריה הקמרונית והצרפתית, בפרט שעד לשנת 1991 החוק הקמרוני אסר להזכיר בפומבי את ניובה[4]. באסי מספר: "בבית הספר למדנו את הגרסה הצרפתית להיסטוריה של קמרון, שבה ניובה מוצג כדמות מסיתה ואלימה. אפילו סבא שלי, שעבד עם ניובה, ממשיך לפחד מאותם ימים ואינו מספר עליו"[2]. שנית, סיפורם האישי של אימו של באסי ומשפחתה, שהיו בין תומכיו של ניובה והסתתרו עמו ביערות מפני המעצרים והעינויים של הכוחות הצרפתיים. "ב-1955 ניובה ברח והסתתר בטריטוריה של הבאסה. אמי ואביה נאלצו להתחבא 18 חודשים ביער. כל מה שקשור לתרבות הבאסה תויג כשלילי. כולנו תויגנו כטרוריסטים, אלימים וחסרי-אחריות, והסטיגמה הזו קיימת עד היום"[4]. שלישית, הפילוסופיה של ניובה שהוקיעה את הפלגנות העדתית וקראה לבסס את עצמאותה של קמרון על אחדות ועל חיבור מחדש למסורת. בשירים כגון Ngui Yi ("בוּרוּת") ו-Sango Ngando קורא באסי לדור הצעיר בקמרון לדחות את התרבות המיובאת מבחוץ ולעצב את דרכם במו-ידיהם, ברוחו של ניובה[4]. הקליפ הראשון מהאלבום - Ngwa - צולם בלסוטו ובוים על ידי הבמאי הדרום אפריקאי עטור הפרסים Tebogo Malope. הקליפ הוא הומאז' לדמותו של ניובה והוא משופע ברפרנסים פאן-אפריקאיים[4]: החל במטיגארי הקנייתי המניח את נשקו, וכלה במהפכן הדרום אפריקאי סולומון מלנגו (Solomon Mahlangu), שמילותיו האחרונות לפני הוצאתו להורג היו: "דמי ישקה את העץ שיניב את פירות החירות".
בשנים האחרונות מרבה באסי להופיע ברחבי העולם.
בפברואר 2023, בליק באסי מונה למנהל שותף של ועדת הזיכרון לקמרון עם קארין רמונדי, ועדה זו אחראית לעבודה על פעולתה של צרפת בקמרון במהלך הקולוניזציה ולאחר עצמאותה של קמרון.[1].
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הלהקה Macase[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בליק באסי
בליק באסי, ברשת החברתית פייסבוק
בליק באסי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בליק באסי, ברשת החברתית אינסטגרם
בליק באסי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בליק באסי, באתר ספוטיפיי
בליק באסי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בליק באסי, באתר Discogs (באנגלית)
בליק באסי, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Sophie Eastaugh, for CNN, How an Apple ad changed Blick Bassy's life, CNN
- ^ 1 2 3 4 Barton, Laura (2015-09-09). "Blick Bassy: 'I want to expose the dangers of the immigration dream'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-11-22.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Blick Bassy biography, Last.fm (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Blick Bassy: “This generation must defy imported culture and design their own role models and paths”, Songlines (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Blick Bassy | Biography & History, AllMusic (באנגלית)
- ^ 1 2 Denselow, Robin (2019-02-22). "Blick Bassy: 1958 review | Robin Denselow's world CD of the month". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-11-22.
- ^ Cameroun : Blick Bassy, boss bassa, JeuneAfrique.com, 2016-06-15 (בצרפתית)
- ^ Blick Bassy, At Large Magazine (באנגלית)