מרפסת

מרפסת בבניין ברומא

מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ. המרפסת נתמכת על ידי עמודים מתחתיה או נתלית כזיז והיא תחומה בצידה החיצוני על ידי מעקה. בראייה אדריכלית, המרפסת מהווה מקום שהוא בתווך בין פנים לחוץ וכן אלמנט בעל נוכחות חשובה בחזית המבנה.

הגדרות ותפקידים

איור של מרפסת

בתרבויות שונות יש למרפסות תפקידים שונים ואלמנטים שונים. חלק מן התפקידים משותפים וחלקם פרטיים. תפקידים אלו משפיעים על סגנון המרפסת.

סגנון מרפסות מושפע מפרטים שונים, אקלים, חומרי בנין, אופייניים לאזור, תרבות ועוד. לדוגמה, באזורים מסוימים מקובל לישון במרפסת. באחרים מוגדרות לקבלת אורחים. במאה השבע עשרה בצרפת לדוגמה, רווחו מרפסות קטנות וצרות לעיטור הבניין והצבת עציצים, בארהב נפוצה מרפסת מרווחת בקדמת הבית לפעילויות פנאי, בישראל יש מרפסות גדולות וגם מרפסת שרות, לאחסון חפצים ויבוש כבסים.

יש סוגים רבים של מרפסות ולכן גם סוגים שונים של הגדרות. הגדרת מרפסת אינה חד משמעית.

המרפסת הישראלית

מרפסות בתל אביב - בית פסז' פנסק ברחוב הרצל 16

המרפסת לוקחת חלק חשוב באדריכלות הישראלית לאורך התפתחותה. שימוש במרפסות היה נפוץ בבנייה הארץ ישראלית, כמקום בעל אקלים ים תיכוני שבו המרפסת שימושית במיוחד. עם תחילתה של האדריכלות הישראלית בשנות ה-20 וה-30 נבנו מרפסות במרבית בנייני המגורים, ובבתי המושבים צמודי הקרקע נהוג היה לבנות מרפסת או גם מרפסת כניסה. המרפסת שימשה אלמנט בולט וייחודי בעיקר בבנייה המודרניסטית (הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל) ועימה התפתחה "תרבות של מרפסות" - אורח חיים שבו חלק משמעותי מן הפנאי מתקיים במרפסת ולטובת כך אף מאובזרת המרפסת בפינת זולה ורהיטים מתאימים. אולם, עד מהרה בשל מצוקת שטחי דיור הלכו ונסגרו מרפסות רבות ברחבי הארץ לטובת הרחבתם של חללי הפנים.

החל משנות ה-50 נסגרו מרפסות רבות בעזרת חלונות תריסים או בעזרת הפטנט הנפוץ דאז - "תריסול". החל מתקופה זו ובעיקר עם גל בניית השיכונים בישראל, נבנו מרבית הדירות ללא מרפסת פתוחה. לרוב הוקמה רק מרפסת שירות ובה מסתור כביסה. תופעת סגירת המרפסות הייתה קלה במקומות בהם מעל שטח המרפסת בנויה מרפסת הקומה הבאה. חוק התכנון והבנייה אף הגדיר שטחים אלו כ"שטח מקורה" ולכן גם השתלם לסגור שטחי בנייה אלו כחלק מחלל הפנים.

משנות ה-80 הופיעו המרפסות ה"מדורגות". המרפסות המדורגות הן מרפסות הבנויות בחזית הבניין שלא אחת מעל השנייה אלא בדירוג. המראה השכיח ביותר בו נבנו רבים מבתי המגורים בשנות ה-90 הוא בניין מגורים בעל שתי קומות טיפוסיות - טיפוס לקומות הזוגיות וטיפוס לקומות האי-זוגיות בהן המרפסות נמצאות במקום אחר, כך שמעל כל מרפסת יש תמיד מרווח של לפחות שתי קומות עד למרפסת הבאה. טיפוס בינוי זה איפשר מרפסת מוארת יותר ופתוחה יותר לשמיים ומנע אפשרות של סגירת המרפסת. אך הדירוג יצר "מוטציות אדריכליות" וחזיתות בלתי סדורות ולא אסתטיות. עם הזמן הופיעו אלמנטים אדריכליים שונים שבאו לטשטש, לפחות במראה החיצוני, את הדירוג. אלמנט שכיח הוא קורות בלתי קונסטרוקטיביות (שאינן נושאות חלק בשלד הבניין) המשלימות את קווי המרפסות המדורגות בחזית ויוצרות אשליה של כמות כפולה של מרפסות בחזית הבניין אך שומרות על עיצוב מסודר וסימטרי.

בשנת 2008 שונה החוק וכיום מאושרת בישראל שוב בנייה של מרפסות מקורות בלי שתיחשבנה בראי החוק כשטח עיקרי של מגורים. בבנייני המגורים החדשים שנבנים החל מ-2008 מרפסות של עד 14 מ"ר לדירה (ובממוצע 12 מ"ר לכל דירה) הנבנות אחת מעל השנייה.

מרפסת סוכה

מרכיב אדריכלי אופייני של בניינים המיועדים לאוכלוסייה דתית הוא מרפסת סוכה - מרפסת שאין כל גג מעליה, כך שניתן להקים בה סוכה כשרה בחג הסוכות. לעיתים נבנות מרפסות אלה עם גג נפתח, המספק צל בכל ימות השנה, אך ניתן להסירו לשם בניית סוכה. בערים חרדיות או שכונות חרדיות מוקמות לעיתים קרובות מרפסות סוכה הבנויות על עמודים.

גלריית תמונות

בניין מגורים משנות ה-30 בתל אביב ובו מרפסות אופייניות לתקופה זו שכיום חלקן סגורות וחלקן בתצורתן המקורית מרפסת סגורה בתריסי פלסטיק, בבניין שתוכנן על ידי אורה ויעקב יער בשנת 1965 בכפר סבא מרפסת בסגנון אמריקאי-כפרי (ורנדה, Verandah) בניין מגורים באור יהודה עם מרפסות מדורגות בניין מגורים בגבעת שמואל עם מרפסות מדורגות המושלמות על ידי "קורת דמה" ויוצרות חזית מסודרת יותר אישה במרפסת ביתה בתל אביב מרפסות עם מעקות ברזל דמויי תחרה נתמכות על ידי עמודי ברזל מחושל (גלריה )) ברובע הצרפתי של ניו אורלינס.

בלשון ההלכה

כאשר משתמשים במילה "מרפסת" במקורות ההלכה, אין הכוונה בדרך כלל לחלק חיצוני של דירה פרטית, אלא הכוונה היא למפלס עליון אליו עולים במדרגות מהקרקע, הנמצא בבעלות משותפת של כלל הדיירים, ובו פתחים לדירות פרטיות. (כעין חדר מדרגות) כך למשל לגבי עירוב חצרות נחשבת המרפסת כרשות היחיד משותפת, אליה אסור לטלטל חפצים בשבת מהבתים הפרטיים, ללא תיקון עירוב חצרות.

קישורים חיצוניים

• מיכאל יעקובסון, האיש שהמציא את המרפסת הקופצת, באתר Xnet‏, 12 ביוני 2011
• נעה נבט, מי צריך בית עם גינה? הישראלים מגלים מחדש את המרפסת, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2017
• דקל גודוביץ, הישראלים רוצים פרטיות במרפסת, אז למה בונים להם מעקה שקוף?, באתר Xnet‏, 10 בדצמבר 2017
• מרפסת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)