בני אבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני אבני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1970 (בן 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בני אבנית (נולד ב-26 בספטמבר 1970) הוא שחקן ישראלי.[1] מוכר כדמותו של דניאל וייסמן בסדרה "החברים של נאור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנית גדל בכפר בלום. הוא בן לאב צייר ולאמא מורה למוזיקה קלאסית. בצבא הגנה לישראל שירת כלוחם וקצין בחיל השריון. לקראת תום שירותו הצבאי התקבל אבני לקורס טיס, ושירת כטייס בחיל האוויר הישראלי.[2]

בשנת 2000, לאחר שחרורו מצה"ל, למד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי. במהלך השנים הוא שיחק במספר סרטים וסדרות טלוויזיה ישראליות. בשנת 2002 שיחק בסרט הקולנוע "חוכמת הבייגלה". בשנת 2003 שיחק בסרטו של איל חלפון "תיאום כוונות". בשנת 2003 שיחק במחזמר תום סוייר והאקלברי פין. בשנת 2004 שיחק במחזמר "אלאדין".

בשנת 2005 שיחק בסרט הטלוויזיה "המכשפה מרחוב מלצ'ט", המבוסס על ספרו של גדי טאוב, "המכשפה מרחוב מלצ'ט 3". באותה שנה שיחק בסרט הקולנוע "ברונו מאוהב", בבימויו של אילן הייטנר. בשנת 2006 גילם את דמותו של "יוני" בסרט הקולנוע "שלוש אמהות", לצדם של גילה אלמגור, מירי מסיקה, שמיל בן ארי, עמוס תמם ועוד.

בין השנים 20062011 גילם את דניאל וייסמן בקומדיית המצבים "החברים של נאור", את הסדרה יצר נאור ציון עבור ערוץ 10. בשנת 2007 גילם מתווך בסדרת הדרמה "מרחק נגיעה" ששודרה בערוץ 2 עבור הזכיינית "רשת". באותה שנה שיחק בתפקיד ראשי בסרט "נימפות בערפל". בשנים 20102014 שיחק בסדרת הדרמה "פלפלים צהובים", ששודרה בערוץ 2, עבור שידורי קשת.

כמו כן, הוא שיחק במחזמר "בילבי" ובמחזה "רחל - התשמע קולי", המבוסס על חייה של המשוררת רחל. בשנת 2015 שיחק בקומדיית המצבים "השוטר הטוב". הוא היה מועמד לפרס אופיר לשנת 2016 בקטגוריית "השחקן הראשי הטוב ביותר" על משחקו בסרט "להציל את נטע".

בשנת 2017 עלתה העונה הרביעית של הסדרה "החברים של נאור", בה השתתף בשלושה פרקים בלבד (על אף שהוצג כשחקן קבוע).

בשנת 2019 שיחק בעונה השלישית של דרמת הנוער "נעלמים".

בשנת 2021 השתתף בתפקיד משני בסדרה "השוטרים".

מלבד עיסוקו בתחום המשחק, אבני הוא טייס באל על, וביחידת הכיבוי האווירי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינה טוקר, "זה מאוד נחמד לעלות במשקל בשביל תפקיד, הבעיה היא בירידה", באתר ynet, 28 ביוני 2017
  2. ^ אריק וייס, עסקי אוויר, באתר nrg ‏, 14 בנובמבר 2006