ברונקה זלצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סצינה מתוך המחזה "הילד המושחת" מאת אהרון אשמן, בתיאטרון "המטאטא". ברונקה זלצמן בתפקיד גברת ניבולוב ראשונה משמאל, שמואל רודנסקי עומד,בתפקיד הילד מרים שינדלר מימין

ברונקה זלצמן גרינבלט (12 בנובמבר 1913 - 4 בפברואר 1993) הייתה שחקנית וזמרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה לחנה והרצל בפולין. למדה משחק בסטודיה הדרמטית העברית בלודז' בהדרכתה של מרים ברנשטיין-כהן. עלתה לארץ ישראל ב-1935, והתיישבה בקיבוץ רמת הכובש. אחר כך עזבה את הקיבוץ ועברה לגור בתל אביב. שם הצטרפה לתיאטרון המטאטא ב-1939 והופיעה בו עד סגירתו ב-1954. שרה לראשונה במטאטא את השיר "דני'לה, אכול את הבננהל'ה" (נכתב על בנה הבכור, דניאל). שיר נוסף המזוהה עמה הוא "צריך לצלצל פעמיים", אותו שרה לראשונה מעל בימת תיאטרון "כל הרוחות" בינואר 1939. הופיעה רבות עם הצמד דז'יגן ושומכר בהצגות ביידיש.

הופיעה בהצגות:

הצגות נוספות בהן השתתפה: "פוטש ופרלמוטר", "אצל גרוסמן יש משבר", "מיסטר קיבוץ", "אשת חיל", "העוצר הגדול", פישקה החיגר, החייל האמיץ שווייק, "או מיי פאפא", "שערוריה בגימנסיה", "קוצים בבוקר", "חמש פגישות", אוליבר טוויסט, "אי המטמון", "כנר על הגג", "גבירתי הנאווה". כמו כן הופיעה בהצגות לילדים: "מוכרת הצברים" (תיאטרון צקלון), "הציפור הכחולה" (תיאטרון תילון), "היידי בת ההרים", "אצבעוני", "כיפה אדומה".

זלצמן שיחקה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה: "איי לייק מייק", "הבית ברחוב שלוש", "דודה קלרה", "עיניים גדולות", "שאלה של זהות", "אסירי החופש", "הבן האובד", "התמהוני", מאש"ה.

ברונקה זלצמן נפטרה בגיל 80. נטמנה בבית העלמין ירקון. הניחה אחריה שני בנים: נפתלי גרינבלט ודניאל גדרון (נקרא על שם הבמאי והמחזאי יצחק משה דניאל, שנפטר ימים ספורים לפני לידתו), במאי ושחקן החי בארצות הברית וכן נכדים ונכדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]