מריון זימר בראדלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריון זימר בראדלי
Marion Zimmer Bradley
מריון זימר בראדלי
מריון זימר בראדלי
לידה 3 ביוני 1930
אולבני, ניו יורק
פטירה 25 בספטמבר 1999 (בגיל 69)
ברקלי, קליפורניה
עיסוק סופרת, מחברת רומנים, כותבת מדע בדיוני, עורכת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Hardin–Simmons University, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
סוגה פנטזיה
מדע בדיוני
יצירות בולטות ערפילי אבלון
תקופת הפעילות 1947–1999 (כ־52 שנים)
פרסים והוקרה "עולם הפנטזיה" - מפעל חיים
http://www.mzbworks.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריון אלינור זימר בראדליאנגלית: Marion Zimmer Bradley;‏ 3 ביוני 193025 בספטמבר 1999) הייתה סופרת אמריקאית בעיקר בסוגות פנטזיה ומדע בדיוני. היא ידועה בשל ספריה המספרים מחדש את מיתולוגיית המלך ארתור – הרומן "ערפילי אבלון" וסדרת אבלון שצמחה ממנו – וכן בשל סדרת המדע הבדיוני "Darkover". למרות התכנים הפמיניסטיים בכתביה,[1] הפופולריות שלה נפגמה לאחר מותה כשהואשמה בהתעללות מינית בילדים ובאונס של שני ילדיה, מארק ומוירה גריילנד, וכן של אחרים. בנה הבכור של בראדלי, דייוויד ר. בראדלי, ואחיה פול אדווין זימר, גם היו לסופרי מדע בדיוני ופנטזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 מריון זימר נולדה בחווה באולבני שבניו יורק בזמן השפל הגדול, והיא התחילה לכתוב ב-1947. היא הייתה נשואה לרוברט אלדן בראדלי מ-26 באוקטובר 1949 ועד הגירושים שלהם ב-19 במאי 1964. היה להם בן אחד, דייוויד רוברט בראדלי (1950–2008). בשנות ה-50 התוודעה לקבוצה הפמיניסטית והאקטיביסטית הלסבית "בנותיה של ביליטיס".

לאחר גירושיה נישאה בראדלי לנומיסמטיסט וולטר ה. ברין ב-3 ביוני 1964. הייתה להם בת, מוירה גריילנד, שהיא נגנית נבל וזמרת,[2][3] ובן, מארק גריילנד.

בשנת 1965 סיימה בראדלי תואר ראשון באוניברסיטת הארדין סימונס באבילין שבטקסס. לאחר מכן עברה לברקלי שבקליפורניה, שם המשיכה לתארים מתקדמים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בין 1965 ל-1967. ב-1966 הייתה בין מייסדי "האגודה לאנכרוניזם יצירתי". היא הייתה מעורבת גם בהקמת מספר קבוצות מקומיות, כולל בניו יורק לאחר שעברה לגור בסטטן איילנד.

בראדלי וברין נפרדו ב-1979, אך נשארו נשואים, והמשיכו לקיים מערכת יחסים עסקית ואפילו גרו באותו הרחוב למעלה מעשור. הם התגרשו רשמית ב-9 במאי 1990, השנה בה ברין נעצר בחשד להתעללות בילדים לאחר שילד בן 13 דיווח שברין התעלל בו מינית במשך ארבע שנים.[4] בראדלי הייתה העורכת של ספרו של ברין, "אהבה יוונית", אשר הוקדש לה, ובשנת 1965 תרמה מאמר בשם "אקוויוולנטיות נשית לאהבה יוונית בספרות מודרנית" לכתב העת של ברין, "הז'ורנל הבינלאומי של אהבה יוונית".[5][6] היא הייתה מודעת למעשיו של ברין, וקיבלה בעבר את ההתעללות המינית שלו בילד בן 14.[7]

עמדות ופעילות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שלמדה במכללה לחינוך (כיום אוניברסיטת אולבני של רשת אוניברסיטאות ניו-יורק), החלה בראדלי להתעניין ולהשתתף בפעילות אזוטריקה מערבית. מאוחר יותר היא גם השלימה בהתכתבות קורס של מסדר צלב הוורד.[8]

בשנות ה-50 המאוחרות או בשנות ה-60 ייסדו בראדלי וברין את "מסדר הרסטורציה של אקווריוס", המבוסס על עבודתה של דיון הון.[8][9][10] עד 1961 כבר חנכה חברים חדשים באופן רשמי.[11]

בראדלי גם הייתה פעילה ב-"Darkmoon Circle", אשר נוסד ב-1978 על ידי נשים ממסדר אקווריוס. בראדלי שיפצה את המוסך בביתה כדי לספק חדר מפגשים עבור החוג, כמו גם עבור קבוצות פגניות אחרות.[12] ב-1981 הקימו בראדלי, דיאנה ל. פאקסון ואליזבת ווטרס את "המרכז לדת אלטרנטיבית".[8]

בשנת 1990 אמרה בראדלי שהיא שבה לנצרות, ואמרה בראיון: "אני מגיעה בקביעות לכנסייה אפיסקופלית... העניין הפגני הזה... אני מרגישה שמיציתי. מה שאני רוצה זה שאנשים יחקרו את האפשרויות".[13]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבריאותה התדרדרה במהלך השנים, נפטרה בראדלי בברקלי ב-25 בספטמבר 1999, ארבעה ימים לאחר שסבלה מהתקף לב.[14] את האפר שלה פיזרו בגלסטונברי טור בסאמרסט שבאנגליה.

האשמות בהתעללות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 האשימה את בראדלי בתה, מוירה גריילנד, בהתעללות מינית מגיל 3 עד 12. במכתב לעיתון "הגרדיאן" אמרה גריילנד שלא דיברה על כך לפני כן כי "חשבתי שמעריציה של אימי יכעסו עלי אם אומר משהו נגד מי שקידמה זכויות נשים וגרמה לכל כך הרבה מהם להרגיש יותר טוב לגבי עצמם ולגבי חייהם. לא רציתי לפגוע באף אחד שעזרה לו, אז סתמתי את פי." גריילנד גם טענה שהיא לא הייתה הקורבן היחיד, וכי היא הייתה אחת מהנשים שדיווחו על מעשי ההתעללות בילדים של אביה וולטר ה. ברין, דיווחים שהובילו להרשעתו.[15][16][17] בראדלי עצמה הודתה שהיא הייתה מודעת להתנהגותו של בעלה, אף על פי שהיא בחרה לא לדווח עליו.[18]

בתגובה להאשמות האלה הודיעה ב-2 ביולי 2014 חברת "ויקטור גולנץ", המוציאה לאור של ספריה הדיגיטליים של בראדלי, שכל ההכנסות מהספרים האלקטרוניים ייתרמו לארגון הצדקה "Save the Children".[19] הסופרת ג'אני לי סימנר, שהמשיכה לכתוב ספרים בסדרת "Darkover" של בראדלי לאחר מותה, הודיעה ב-13 ביוני 2014 שהיא תתרום את המקדמות והתמלוגים של שני ספריה בסדרה לארגון הנלחם בתקיפה מינית. Rape, Abuse & Incest National Network.[20]

מאז שההאשמות פורסמו, מוירה ומארק גריילנד דיברו רבות על חוויותיהם,[21][22] ומספר סופרי מדע בדיוני מפורסמים גינו את בראדלי באופן פומבי. בין הראשונים היה ג'ון סקאלזי,[23] וזוכה פרס הוגוג'ים היינס כתב "כל זה הופך את הגילויים על כך שמריון זימר בראדלי הגנה על אנס ילדים ידוע ושהיא התעללה בבתה, לאפילו יותר טרגיים."[24] ג. וילו וילסון, זוכת פרס עולם הפנטזיה, אמרה שהיא נותרה "ללא מילים".[25] דיאנה ל. פאקסון, ששיתפה פעולה עם בראדלי בכתיבת מספר ספרים, ושהמשיכה לכתוב רומנים בסדרת אבלון אחרי מותה של בראדלי, אמרה כי היא "המומה ומזועזעת לקרוא את הפוסטים של מוירה גריילנד על אמה".[26]

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראדלי סיפרה שכשהייתה ילדה היא נהנתה לקרוא ספרי פנטזיה של סופרים כדוגמת הנרי קוטנר, אדמונד המילטון, ק. ל. מור, ולי ברקט,[27] במיוחד כשכתבו על "נצנוץ של שמשות זרות בעולמות שמעולם לא היו ולא יהיו". הרומן הראשון שלה ורבים מכתביה בהמשך הושפעו מסופרים אלו. בגיל 17, כתבה את הרומן הראשון שלה, "הבית ביער", הגרסה שלה ל"נורמה"; הספר פורסם לאחר מותה.

הסיפור הראשון שבראדלי מכרה, הסיפור הקצר "מאחז", הופיע בתחרות החובבנים "סיפורים מופלאים" ב-1949. הפרסום המקצועי הראשון שלה היה סיפור קצר בשם "נשים בלבד", אשר הופיע בגיליון השני (והאחרון) של כתב העת למדע בדיוני "וורטקס" ב-1953.[28] הרומן הראשון שפרסמה היה Falcons of Narabedla, שיצא לראשונה במאי 1957 במהדורה של "עולמות אחרים".

בשלב מוקדם בקריירה שלה, היא כתבה מספר יצירות שאינן ספרות ספקולטיבית, כולל ספרות פאלפ ללסביות והומואים, בהם הרומן "אני לסבית" שפורסם בשנת 1962. ספריה בז'אנרים אלו פורסמו בשמות העט "מורגן אייבס", "מרים גרדנר", "דקסטר ג'ון" ו"לי צ'פמן" . אף על פי שהספרים שלה יחסית תמימים לפי הסטנדרטים של היום, הם נחשבו אז לפורנוגרפיה, ובמשך זמן רב היא סירבה לחשוף את שמות היצירות שהיא כתבה תחת שמות אלו.

בספרה משנת 1958 The Planet Savers היא הציגה לראשונה את הכוכב Darkover, אשר הפך לבסיס של סדרה פופולרית מאת בראדלי וסופרים אחרים. העולם הבדיוני של Darkover הוא מרקע לפנטזיית מדע, שכולל אלמנטים של מדע בדיוני ופנטזיה גם יחד. Darkover הוא מושבה אנושית אבודה, שתושביה פיתחו יכולות על-חושיות כל כך מתקדמות, שהן נדמות לקסמים, בעוד הטכנולוגיה נסוגה לרמה הדומה לזאת של ימי הביניים. בראדלי כתב רבים מספרי Darkover בעצמה, אבל בגילאים מאוחרים יותר שיתפה פעולה עם סופרים אחרים; חלק מהם המשיכו את הסדרה מאז מותה.

בראדלי לקחה חלק פעיל בפנדום, וקידמה אינטראקציה בין קוראים לסופרים ומוציאים לאור, מה שהוביל למספר תרומות חשובות לתרבות הז'אנר. היא עצמה, כשהייתה בגיל הנעורים, כתבה מכתבים למגזינים, והחל מסוף שנות ה-40 המאוחרות ובמשך שנות ה-50 וה-60, היא פרסמה פנזינים משלה, וגם ערכה פנזינים של אחרים, לעיתים גם עם שני בני זוגה. בראדלי המשיכה לתרום למגזינים ופנזינים שונים למדע בדיוני ופנטזיה לאורך כל הקריירה שלה.

בראדלי הייתה העורכת של הסדרה האנתולוגית הפופולרית שפורסמה במהלך שנים רבות, Sword and Sorceress, ועודדה הגשת סיפורים מסופרים מתחילים. אף על פי שהיא במיוחד עודדה נשים בתחום, היא פרסמה גם סיפורים של גברים. מרסדס לאקי הייתה אחת מני רבות שהתחילה את דרכה בסדרה זו. בראדלי המשיכה בעבודה זו ממש עד זמן מותה. 

הספר הכי מפורסם שלה הוא "ערפילי אבלון",[29][30] האפוס של אגדת קמלוט מנקודת מבטן של הנשים בסיפור, ובמיוחד מורגן לה פיי וגווינביר. הוא התרחב לסדרה, שכמו סדרת Darkover, הורחבה בהמשך גם על ידי סופרים אחרים, וספרים בה המשיכו להתפרסם לאחר מותה של בראדלי.

בראדלי זכתה לאחר מותה בפרס עולם הפנטזיה על מפעל חיים בשנת 2000.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Falcons of Narabedla (1957)
  • The Door Through Space (1961)
  • Seven from the Stars (1961)
  • The Colours Of Space (1963)
  • Castle Terror (1965)
  • Souvenir of Monique (1967)
  • Bluebeard's Daughter (1968)
  • The Brass Dragon (1970)
  • In the Steps of the Master – The Sixth Sense #2 (1973) (based on television series The Sixth Sense, created by Anthony Lawrence)
  • Hunters of the Red Moon (1973) (novelette)
  • The Jewel of Arwen (1974) (novelette)
  • The Parting of Arwen (1974) (novelette)
  • Can Ellen Be Saved? (1975) (adaptation of a teleplay by Emmett Roberts)
  • The Endless Voyage (1975)
  • Drums of Darkness (1976)
  • The Ruins of Isis (1978)
  • The Catch Trap (1979)
  • The Endless Universe (1979) (rewrite of The Endless Voyage)
  • The House Between the Worlds (1980)
  • Survey Ship (1980)
  • The Colors of Space (1983) (unabridged edition)
  • Night's Daughter (1985)
  • Warrior Woman (1985)
  • The Firebrand (1987)
  • Black Trillium (1990) (with Julian May and Andre Norton)
  • Lady of the Trillium (1995) (with Elisabeth Waters, initially uncredited)
  • Tiger Burning Bright (1995) (with Mercedes Lackey and Andre Norton)
  • The Gratitude of Kings (1997) (with Elisabeth Waters)

אוספי סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Dark Intruder and Other Stories (1964)
  • The Best of Marion Zimmer Bradley (1985)
  • Jamie and Other Stories (1988)
  • Marion Zimmer Bradley's Darkover (Darkover collection) (1993)

סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת Atlantean[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Web of Light (1983)
  • Web of Darkness (1983)
  • The Fall of Atlantis (1987) (omnibus edition of Web of Light and Web of Darkness)

סדרת אבלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Forest House (1993) (with Diana L. Paxson)
  • Lady of Avalon (1997) (with Diana L. Paxson)
  • Priestess of Avalon (2000) (with Diana L. Paxson)
  • Ancestors of Avalon (2004) (written by Diana L. Paxson)
  • Ravens of Avalon (2007) (written by Diana L. Paxson)
  • Sword of Avalon (2009) (written by Diana L. Paxson)

סדרת Colin MacLaren[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Inheritor (1984)
  • Dark Satanic (1988) (published already in 1972 by Berkley, NY)
  • Witch Hill (1990) (published possibly already in 1972 by Greenleaf under the pseudonym Valerie Graves)
  • Heartlight (1998)

סדרת Shadow's Gate[עריכת קוד מקור | עריכה]

(with Rosemary Edghill)

  • Ghostlight (1995)
  • Witchlight (1996)
  • Gravelight (1997)
  • Heartlight (1998)

סדרת Darkover[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Planet Savers (1958)
  • The Sword of Aldones (1962)
  • The Bloody Sun (1964)
  • Star of Danger (1965)
  • The Winds of Darkover (1970)
  • The World Wreckers (1971)
  • Darkover Landfall (1972)
  • The Spell Sword (1974) (with Paul Edwin Zimmer, uncredited)
  • The Heritage of Hastur (1975)
  • The Shattered Chain (1976)
  • The Forbidden Tower (1977)
  • Stormqueen! (1978)
  • Thunderlord! (sequel to Stormqueen!, not yet released)
  • The Bloody Sun (1979) rewritten and expanded edition
  • Two To Conquer (1980)
  • Sharra's Exile (1981)
  • Hawkmistress! (1982)
  • Thendara House (1983) (with Jacqueline Lichtenberg, uncredited)
  • City of Sorcery (1984)
  • The Heirs of Hammerfell (1989)
  • Rediscovery (1993) (with Mercedes Lackey)
  • Exile's Song (1996) (with Adrienne Martine-Barnes)
  • The Shadow Matrix (1997) (with Adrienne Martine-Barnes)
  • Traitor's Sun (1999) (with Adrienne Martine-Barnes)
טרילוגיית Clingfire[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Fall of Neskaya (2001) (with Deborah J. Ross)
  • Zandru's Forge (2003) (with Deborah J. Ross)
  • A Flame in Hali (2004) (with Deborah J. Ross)
Darkover המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

(also known as The Children of Kings trilogy) (written principally by Deborah J. Ross)

  • The Alton Gift (2007)
  • Hastur Lord (2010) (written principally by Deborah J. Ross)
  • The Children of Kings (2013) (written principally by Deborah J. Ross)

סדרת Glenraven[עריכת קוד מקור | עריכה]

(with Holly Lisle)

  • Glenraven (1996)
  • In the Rift (1998)

סדרת Survivors[עריכת קוד מקור | עריכה]

(with Paul Edwin Zimmer)

  • Hunters of the Red Moon (1973)
  • The Survivors (1979)

מהדורות אומניבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Children of Hastur (omnibus edition of The Heritage of Hastur and Sharra's Exile) (1982)
  • The Oath of Renuciates (omnibus edition of The Shattered Chain and Thendara House) (1984)
  • The Darkover Saga (a slipcase set containing Hawkmistress, Sharra's Exile; The Shattered Chain; Stormqueen!; Sword of Chaos) (1984)
  • The Ages of Chaos (omnibus edition of Stormqueen!'- and Hawkmistress!) (2002)
  • The Forbidden Circle (omnibus edition of The Spell Sword and The Forbidden Tower) (2002)
  • Heritage And Exile (omnibus edition of The Heritage of Hastur and Sharra's Exile) (2002)
  • The Saga of the Renunciates (omnibus edition of '-The Shattered Chain, Thendara House and City of Sorcery) (2002)
  • A World Divided (omnibus edition of Star of Danger, Winds of Darkover and The Bloody Sun) (2003)
  • First Contact (omnibus edition of Darkover Landfall and Two to Conquer) (2004)
  • To Save a World (omnibus edition of The Planet Savers and World Wreckers) (2004)

אנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Best of Marion Zimmer Bradley's Fantasy Magazine (1994)
  • The Best of Marion Zimmer Bradley's Fantasy Magazine – Vol. II (1995) (with Elisabeth Waters)

אנתולוגיות Darkover[עריכת קוד מקור | עריכה]

(edited by Marion Zimmer Bradley, with some short stories by her, but mostly by other writers)

  • The Keeper's Price (1980)
  • Sword of Chaos (1982)
  • Free Amazons of Darkover (1985)
  • The Other Side of the Mirror (1987)
  • Red Sun of Darkover (1987)
  • Four Moons of Darkover (1988)
  • Domains of Darkover (1990)
  • Renunciates of Darkover (1991)
  • Leroni of Darkover (1991)
  • Towers of Darkover (1993)
  • Snows of Darkover (1994)

אנתולוגיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Greyhaven (1983) (with Paul Edwin Zimmer)
  • Lythande (1986) (with Vonda N. McIntyre)
  • Marion Zimmer Bradley's Fantasy Magazine (1988–2000)
  • Marion Zimmer Bradley's Fantasy Worlds (1998)
  • Spells of Wonder (1989)
  • Sword and Sorceress series (1984–2013) (edited by Marion Zimmer Bradley, after her death by Elisabeth Waters and Diana L. Paxson)

רומנים שנכתבו בשמות עט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Writing under the pseudonym Lee Chapman
    • I am a Lesbian (1962)
  • Writing under the pseudonym John Dexter
    • No Adam for Eve (1966)
  • Writing under the pseudonym Miriam Gardner
    • My Sister, My Love (1963)
    • Twilight Lovers (1964)
    • The Strange Women (1967)
  • Writing under the pseudonym Morgan Ives
    • Spare Her Heaven (1963)
    • Anything Goes (1964)
    • Knives of Desire (1966)

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Maenads (1978)

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Songs from Rivendell (a.k.a. The Rivendell Suite) music and arrangements for several poems from the novels The Hobbit and The Lord of the Rings by J.R.R. Tolkien (1960) – included with other Tolkien songs on Broceliande's CD "The Starlit Jewel", available from Flowinglass Music. (Recorded earlier with many of the same musicians by the group Avalon Rising)

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Darkover Newsletter (1975 to 1993)
  • Starstone, a Darkover fanzine (5 issues 1978–1982)
  • Marion Zimmer Bradley's Fantasy Magazine (50 issues 1988 – 2000)

עבודות מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bradley, Marion Zimmer. "Feminine equivalents of Greek Love in modern fiction". International Journal of Greek Love, Vol.1, No.1. (1965). Pages 48–58.[6]
  • Checklist: A complete, cumulative checklist of lesbian, variant, and homosexual fiction in English (1960) and addenda (1961, 1962, 1963).
  • A Gay Bibliography (1975).
  • The Necessity for Beauty: Robert W. Chambers & the Romantic Tradition (1974)

שמות עט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לי צ'פמן (Lee Chapman)
  • ג'ון דקסטר (John Dexter)
  • מרים גרדנר (Miriam Gardner)
  • ולרי גרייבס (Valerie Graves)
  • מורגן אייבס (Morgan Ives)
  • אלפרידה ריברס (Elfrieda Rivers או Alfrida Rivers או Elfrida Rivers)
  • אסטרה זימר (Astara Zimmer או Astra Zimmer או Astra Zimmer Bradley)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריון זימר בראדלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Contemporary Literary Criticism: Bradley, Marion Zimmer". ENotes. 
  2. ^ [1] Moira Greyland's website
  3. ^ [2]"Avalon's Daughter" at cdbaby.com
  4. ^ Serrano, Richard A. (3 באוקטובר 1991). "Rare Coins Expert Charged With Child Molestation". Los Angeles Times. 
  5. ^ =John Dececco, Phd; Vern L Bullough, RN, PhD (4 בפברואר 2014). Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context. Routledge. עמ' 314–315. ISBN 978-1-317-76628-5. 
  6. ^ 1 2 Zimmer Bradley, Marion (1965). "Feminine equivalents of Greek love in modern fiction". International Journal of Greek Love 1 (1): 48–58. Tragic denouements in such fiction, when they happen at all, arise either when the older woman fears or rejects such relationships, or when outsiders misunderstand them and break up the affairs, such as in actual cases of either gender. 
  7. ^ Rothon, Robert (17 בפברואר 2007). "For the love of coins, past lives and boys". אורכב מ-המקור ב-2009-12-19. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  8. ^ 1 2 3 "Marion Zimmer Bradley and the Mists of Avalon", Diana L. Paxson, Arthuriana, Vol. 9, No. 1, SPECIAL DOUBLE ISSUE ON MODERN AND POST-MODERN ARTHURIAN LITERATURE AND TEACHING KING ARTHUR AT HARVARD (SPRING 1999), pp. 110–126, Scriptorium Press
  9. ^ "Rosemary Guiley, 2008, The Encyclopedia of Witches, Witchcraft and Wicca", Checkmark Books
  10. ^ Diana L. Paxson, 2008, "Trance-Portation: Learning to Navigate the Inner World", Diana L. Paxson, Weiser Books
  11. ^ Shelley Rabinovitch and James Lewis (editors), 2004, "The Encyclopedia of Modern Witchcraft and Neo-Paganism", Citadel
  12. ^ http://www.thespiralpath.org/clergy/handbook/aboutspiral.html "The Pagan Revival and the Fellowship of the Spiral Path", official website of the Fellowship of the Spiral Path
  13. ^ "Marion Bradley; Writer of Fantasy Novels", obituary, LA Times
  14. ^ Marion Zimmer Bradley, 69, Writer of Darkover Fantasies, New York Times, 29 Sep 1999, http://www.nytimes.com/1999/09/29/books/marion-zimmer-bradley-69-writer-of-darkover-fantasies.html
  15. ^ Flood, Alison (27 ביוני 2014). "SFF community reeling after Marion Zimmer Bradley's daughter accuses her of abuse". The Guardian. 
  16. ^ Rosenberg, Alyssa (27 ביוני 2014). "Re-reading feminist author Marion Zimmer Bradley in the wake of sexual assault allegations". Washington Post. 
  17. ^ Seidl, Christian (29 ביוני 2014). "Hat die Avalon-Autorin ihre Tochter missbraucht?". Bild. 
  18. ^ Goldin, Stephen (1999). "Timeline of Events". Marion Zimmer Bradley: In Her Own Words. Stephen Goldin. אורכב מ-המקור ב-2016-09-11. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  19. ^ "Marion Zimmer Bradley". Victor Gollancz Ltd. 2 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-2014-07-14. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  20. ^ "On doing a thing I needed to do". Janni Lee Simner. 13 ביוני 2014. 
  21. ^ "The Story of Moira Greyland (Guest Post)". 23 ביולי 2015. אורכב מ-המקור ב-2016-05-20. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  22. ^ "Secret Keeper No More: An Interview With Mark Greyland". 16 ביולי 2015. אורכב מ-המקור ב-2014-07-17. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  23. ^ "This is horrible: Marion Zimmer Bradley's daughter alleges she was molested by her mother.". John Scalzi. 13 ביוני 2014. 
  24. ^ "Rape, Abuse, and Marion Zimmer Bradley". Jim C. Hines. 23 ביוני 2014. 
  25. ^ "I'm speechless about this news re: Marion Zimmer Bradley. I can forgive artists for falling short of their ideals, but not for CHILD ABUSE.". G. Willow Wilson. 25 ביוני 2014. 
  26. ^ "Marion Zimmer Bradley". Diana L. Paxson. 25 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-2016-04-28. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  27. ^ Edward James, "Bradley, Marion Zimmer", St. James Guide To Fantasy Writers, ed.
  28. ^ Publication Listing – Title: Vortex Science Fiction Vol. 1, No. 2, Internet Speculative Fiction Database
  29. ^ "Marion Zimmer Bradley, 69, Writer of Darkover Fantasies", obituary, NY Times
  30. ^ "Marion Zimmer Bradley", obituary, The Independent.