רוז ביירן
 | |
| ביירן, 2013 | |
| לידה |
24 ביולי 1979 (בת 46) בלמיין, אוסטרליה  |
|---|---|
| שם לידה |
Mary Rose Byrne |
| מדינה |
 אוסטרליה |
| מקום מגורים | |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1994 |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| השקפה דתית |
אגנוסטיות |
| בן או בת זוג |
ברנדן קאוול (2003–2010 (כ־7 שנים))
|
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מארי רוז ביירן (באנגלית: Mary Rose Byrne; נולדה ב-24 ביולי 1979) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אוסטרלית.
היא עשתה את הופעת הבכורה שלה על המסך בסרט "Dallas Doll" (1994) והמשיכה לשחק בקולנוע ובטלוויזיה האוסטרלית לאורך שנות ה-90. היא קיבלה תפקיד ראשי בסרט "The Goddess of 1967" (2000), שהקנה לה את גביע וולפי לשחקנית הטובה ביותר (אנ') בפסטיבל הסרטים של ונציה, ועשתה את המעבר לקולנוע האמריקאי בתפקיד קטן של דורמה בסרט "מלחמת הכוכבים – פרק 2: מתקפת המשובטים" (2002) ולאחר מכן שיחקה בהפקות ההוליוודיות "טרויה" (2004), "28 שבועות אחרי" (2007) ו"הנבואה" (2009).
ביירן הופיעה בתור אלן פרסונס (אנ') בסדרת הדרמה המשפטית "נזקים" (2007–2012), שהעניקה לה מועמדויות לשני פרסי גלובוס הזהב ולשני פרסי אמי. בהמשך, ביירן ביססה את מעמדה כשחקנית קומית עם תפקידים בסרטים "תביא אותו כמו גבר" (אנ') "מסיבת רווקות" (2011), "שכנים" (2014), "שכנים 2" (2016), "מרגלת" (2015) ו"פתאום משפחה" (2018).
מאז היא כיכבה בסרט האימה "הרוע שבפנים" (2010), ובהמשכיו "הרוע שבפנים 2" (2013) ו"הרוע שבפנים: הדלת האדומה" (2023), והיא גילמה את ד"ר מוירה מק'טאגרט (אנ') בסרט גיבורי העל "אקס-מן: ההתחלה" (2011) ובהמשכו "אקס-מן: אפוקליפסה" (2016), ושיחקה בסרט המשפחתי "פיטר ראביט" (2018) ובהמשכו "פיטר ראביט 2" (2021).
ביירן גילמה גם את גלוריה סטיינם במיני-סדרה "גברת אמריקה" (2020) וגילמה את הדמויות הראשיות בסדרות הקומיות "פיזיקל" (אנ') (2021–2023) ו"אפלטוני" (אנ') (2023).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביירן נולדה בשכונה הפרוורית בלמיין (אנ'), שבסידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה, למשפחה מרקע סקוטי ואירי. אמה, ג'יין היא מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית ספר יסודי, ואביה הוא רובין ביירן, סטטיסטיקן וחוקר שווקים. היא הצעירה מבין ארבעה אחים; לה אח גדול, גורג', ושתי אחיות גדולות, אליס ולוסי. בריאיון היא סיפרה כי אמה הייתה אתאיסטית, בעוד שהיא ואביה היו אגנוסטים.
ביירן למדה בבית הספר הציבורי בלמיין ובבית הספר התיכון האנטרס היל (אנ'). בגיל שמונה, בעידוד אחת מאחיותייה, היא הצטרפה לתיאטרון האוסטרלי לנוער (אנ').
מאוחר יותר היא התגוררה בניו טאון, ניו סאות' ויילס ותקופה קצרה בעיירה בונדיי, ניו סאות' ויילס. כשגדלה, ביירן חוותה הרבה דחיות מבתי ספר למשחק. "עשיתי אודישנים לכמה מבתי הספר הגדולים לדרמה ולא התקבלתי לאף אחד מהם. ממש התאכזבתי מעצמי." במקום זאת, היא למדה לתואר ראשון באמנויות באוניברסיטת סידני. ב-1999 למדה ביירן משחק בתיאטרון אטלנטיק (אנ'), שהוקם על ידי דייוויד מאמט וויליאם ה. מייסי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביירן לוהקה בגיל 13 לסרטה הראשון, "Dallas Doll". היא שיחקה במספר סדרות טלוויזיה אוסטרליות כמו "תיכון הלבבות השבורים" ו-"Echo Point". היא הופיעה בסרטים "שתי ידיים" לצד הית' לדג'ר ו-"The Goddess of 1967" שעל תפקידה בו היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה. בנוסף שיחקה במספר מחזות בתיאטרון הלאומי של אוסטרליה.
בשנת 2002, ביירן הופיעה לראשונה בסרט הוליוודי "מלחמת הכוכבים – פרק 2: מתקפת המשובטים", בסרט היא גילמה את העוזרת של פאדמה אמידאלה (נטלי פורטמן). באותה שנה שיחקה לצד מאט דילון בסרט "עיר רפאים". בשנת 2003, היא שיחקה בשלושה סרטים אוסטרלים; "בלילה שנגמר לנו היום" לצד דניס הופר ומלאני גריפית', "The Rage in Placid Lake" שעל תפקידה בסרט זה היא הייתה מועמדת לפרס מכון הסרטים האוסטרלי ו-"Take Away".
בשנת 2004, ביירן גילמה את בריסאיס בסרט המלחמה "טרויה". היא שיחקה לצד אריק באנה, שון בין, אורלנדו בלום, בראד פיט ופיטר או'טול שאיתו היא שיחקה בסדרת ה-BBC "Casanova". היא גם שיחקה בסרט "שלוש בפארק" לצד דיאן קרוגר וג'וש הארטנט.
בשנת 2006 היא שיחקה לצד קירסטן דנסט בסרטה של הבמאית סופיה קופולה "מארי אנטואנט". בשנת 2007, היא שיחקה בסרטו של דני בויל "28 שבועות אחרי", סרט ההמשך של "28 יום אחרי".
בשנים 2012–2007 שיחקה לצד גלן קלוז בסדרת הדרמה של רשת הטלוויזיה "FX", "נזקים". היא גילמה את דמותה של אלן פרסונס, עורכת דין צעירה שמתחילה להתמחות במשרדה של פטי יוז (קלוז). על תפקידה בסדרה היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב בשנים 2008 ו-2010 ופעמיים לפרס אמי בשנים 2009 ו-2010.
בשנת 2009 ביירן שיחקה לצד ניקולס קייג' בסרט "הנבואה", וכן בסרט הדרמה הרומנטית האמריקאי "אדם", לצד פיטר גלאגר ואיימי אירווינג שגילמו את הוריה. בשנת 2010, היא שיחקה לצד ראסל בראנד וג'ונה היל בסרט "תביא אותו כמו גבר".
בשנת 2011, היא שיחקה בשוברי הקופות "הרוע שבפנים", "אקס-מן: ההתחלה" ובקומדיה זוכת הפרסים "מסיבת רווקות".
ב-2013 הופיעה בתפקיד ראשי בסרטים "מקום בתוך היער" ו"שנה גג". ב-2014 הופיעה בתפקיד הראשי בסרט הקומי "שכנים" לצידם של זאק אפרון וסת' רוגן. כן השתתפה בסרט "מכאן אני ממשיך", השתתפה גם בתפקיד ראשי בסרט "אנני". בנוסף ב-2014 כיכבה בסרט הדרמה הקומי "מבוגרים מתחילים" לצד ניק קרול ובן זוגה בובי קנאבלי.
בשנת 2015, הופיעה בסרט "מרגלת" לצידה של מליסה מקארתי. ב-2016 חזרה לגלם את דמותה של קלי רדנר בסרט "שכנים 2".
ב-2017 שיחקה בקומדיה "אני אוהבת אותך אבא" לצידו של לואי סי. קיי., שגם ביים וכתב את הסרט. באותה שנה שיחקה בסרט הטלוויזיה של HBO, "חיי הנצח של הנרייטה לאקס" בתפקיד ראשי לצד אופרה וינפרי.
ב-2018 דיבבה את דמותה של ביאטריקס פוטר בסרט "פיטר ראביט". באותה שנה כיכבה בקומדיה הרומנטית "ג'ולייט, הגרסה העירומה" המבוססת על הרומן באותו שם מאת ניק הורנבי; בהמשך השנה שיחקה בתפקיד הראשי לצדו של מארק וולברג בדרמה הקומית "פתאום משפחה".
בדצמבר 2024, פורסם כי מיני-סדרת הדרמה "The Good Daughter" של Peacock ליהקה את ביירן לתפקיד ראשי כסמנתה קווין. ביירן תשמש גם כמפיקה בפועל של הסדרה.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביירן הייתה במערכת יחסים עם הסופר, הבמאי והשחקן האוסטרלי ברנדן קאוול (אנ') במשך יותר משש שנים. קאוול עבר מסידני לעיר ניו יורק, בעקבות הצלחתה של ביירן בסדרה "נזקים". מערכת היחסים ביניהם הסתיימה בינואר 2010.
מאז 2012, היא נמצאת בזוגיות עם השחקן האמריקאי בובי קנאבלי. לזוג יש שני בנים, שנולדו בפברואר 2016 ובנובמבר 2017.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1994 | Dallas Doll | רסטוס סומרס | |
| 1999 | שתי ידיים | אלכס | |
| 2000 | My Mother Frank | ג'ני | |
| The Goddess of 1967 | בי.ג'יי | ||
| 2002 | מלחמת הכוכבים – פרק 2: מתקפת המשובטים | דורמה | |
| עיר רפאים | סברינה | ||
| 2003 | אחוזת אהבה | רוז מורטמיין | |
| The Night We Called It a Day | אודרי אפלבי | ||
| The Rage in Placid Lake | ג'מה טיילור | ||
| Take Away | סוניה סטילאנו | ||
| 2004 | טרויה | בריסאיס | |
| שלוש בפארק | אלכס דנוור | ||
| 2005 | הדיירים | איירין בל | |
| 2006 | מארי אנטואנט | יולנדה דה פולסטרון (אנ') | |
| The Dead Girl | לאה | ||
| 2007 | שמש | קייסי | |
| 28 שבועות אחרי | סקרלט לוי | ||
| 2008 | Just Buried | רוברטה ניקל | |
| The Tender Hook | איריס | ||
| 2009 | הנבואה | דיאנה ווילנד | |
| אדם | בת' באצ'וולד | ||
| 2010 | I Love You Too | נוסעת שתויה | |
| תביא אותו כמו גבר | ג'קי קיו | ||
| הרוע שבפנים | רנאי למברט | ||
| 2011 | מסיבת רווקות | הלן האריס | |
| אקס-מן: ההתחלה | ד"ר מוירה מק'טאגרט (אנ') | ||
| 2012 | מקום בתוך היער | ג'ניפר קרוס | |
| 2013 | שנה גג | נאט' רדפרן | |
| לדפוק התמחות | דנה סימס | ||
| The Turning | ריילין | ||
| הרוע שבפנים 2 | רנאי למברט | ||
| 2014 | שכנים | קלי רדנר | |
| Adult Beginners | ג'סטין | ||
| מכאן אני ממשיך | פני מור | ||
| אנני | גרייס פארל | ||
| 2015 | מרגלת | ריינה בויאנוב | |
| אמא מתערבת | לורי מינרוויני | ||
| 2016 | שכנים 2 | קלי רדנר | |
| אקס-מן: אפוקליפסה | ד"ר מוירה מק'טאגרט (אנ') | ||
| 2017 | אני אוהבת אותך אבא | גרייס | |
| 2018 | ג'ולייט, הגרסה העירומה (אנ') | אנני פלאט | |
| פיטר ראביט | ביאטריקס "בי" פוטר | דיבוב | |
| פתאום משפחה | אלי וגנר | ||
| 2019 | אני, אימא | אמא | דיבוב |
| ג'קסי | ג'קסי | דיבוב | |
| 2020 | שחקי אותה בוסית | מל פייג' | |
| מנהיג בהזמנה | פיית' ברוסטר | ||
| 2021 | פיטר ראביט 2 | ביאטריקס "בי" פוטר | דיבוב |
| אבו נפחא: נפלאות השונית | קריינית | דיבוב | |
| 2022 | Seriously Red | אי.פי | גם מפיקה בפועל |
| Spirited | מיס בלנסקי | ||
| 2023 | הרוע שבפנים: הדלת האדומה | רנאי למברט | |
| צבי הנינג'ה: טירוף המוטנטים | ראש-תנין | דיבוב | |
| עולם משלו | ג'נה | ||
| 2025 | אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך | לינדה | פרס גלובוס הזהב |
| Tow | אמנדה אוגלי | גם מפיקה |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1995 | Echo Point | בלינדה או'קונר | תפקיד ראשי; 130 פרקים |
| 1996 | G.P. | רבקה | פרק: "A Man of Action" |
| 1997 | Fallen Angels | שיבון | פרק: "Lerve, Lerve, Lerve" |
| Wildside | היידי בנסון | 2 פרקים | |
| 1999 | Big Sky | אנג'י | פרק: "A Family Affair" |
| תיכון הלבבות השבורים | קרלי וויטלי | 4 פרקים | |
| 2000 | Murder Call | שרה ווטסון | פרק: "Still Life" |
| 2005 | קזנובה | אדית' | מיני-סדרה |
| 2007–2012 | נזקים | אלן פרסונס (אנ') | תפקיד ראשי (5 עונות); 59 פרקים |
| 2012 | אבא אמריקאי | ג'ני | דיבוב; פרק: "Ricky Spanish" |
| 2013 | פורטלנדיה | הדייט של פרד | פרק: "Soft Opening" |
| 2016 | השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר | קלואי | פרק: "3.20" |
| רגעים מתים | אליזבת' | 5 פרקים | |
| 2017 | חיי הנצח של הנרייטה לאקס (אנ') | רבקה סקלוט (אנ') | סרט טלוויזיה של HBO |
| 2018 | אנג'י טרייבקה (אנ') | נורה | פרק: "Trader Foes" |
| 2019 | At Home with Amy Sedaris | מארי פינקלטון | פרק: "All About Amy" |
| 2020 | גברת אמריקה | גלוריה סטיינם | מיני-סדרה |
| 2021–2023 | פיזיקל | שיילה רובין | תפקיד ראשי (3 עונות); 30 פרקים
גם מפיקה בפועל |
| 2022 | ניומן וודוורד: כוכבי הקולנוע האחרונים (אנ') | אסטל פרסונס | דיבוב; פרק: "Chapter Three: The Legend of Paul Leonard Newman" |
| 2022, 2024 | בלואי | ברנדי | דיבוב; 2 פרקים |
| 2023 | אפלטוני | סילביה | תפקיד ראשי; 10 פרקים
גם מפיקה בפועל |
| יפורסם בהמשך | The Good Daughter | סמנתה קווין | גם מפיקה בפועל[1] |
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוז ביירן, ברשת החברתית אינסטגרם
רוז ביירן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רוז ביירן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רוז ביירן, באתר AllMovie (באנגלית)- רוז ביירן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
רוז ביירן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוז ביירן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוז ביירן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Rosy Cordero, Rose Byrne & Meghann Fahy To Headline Peacock’s ‘The Good Daughter’ Limited Series, Deadline, 2024-12-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jill Goldsmith, Gotham Awards Film Nominations: ‘One Battle After Another’ Leads Pack; Multiple Noms For ‘If I Had Legs I’d Kick You’, ‘It Was Just An Accident’, ‘No Other Choice’, Deadline, 2025-10-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Hilary Lewis, Gotham Film Awards: ‘One Battle After Another’ Wins Best Feature; Jafar Panahi’s ‘It Was Just an Accident’ Sweeps, The Hollywood Reporter, 2025-12-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kimberly Nordyke, Critics Choice Awards: Full Winners List, The Hollywood Reporter, 2026-01-05 (באנגלית אמריקאית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |