ברכה קאפח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכה קאפח

הרבנית ברכה קאפח (ה'תרפ"ב, 1922 - כ"ג בכסלו התשע"ד, 26 בנובמבר 2013) הייתה אשת חסד, יזמית, פעילה חברתית ואשת הרב יוסף קאפח. כלת פרס ישראל לשנת 1999.[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה קאפח נולדה בצנעא, בירת תימן ליוסף ונעמי צדוק. בגיל 11 נישאה לבן דודה יוסף קאפח, שבבגרותו הפך לרב והיה מנהיג מרכזי בקרב יהדות תימן, וחתן פרס ישראל. בגיל 14 ילדה את בנם הראשון דוד, ובהמשך גם את נעמי ויחיא. בשנת 1943 בהיותה בת 21 עלתה עם משפחתה לישראל, במסע ארוך על גבי חמורים לעיר הנמל עדן, במהלכו שיכלה את בנה הצעיר יחיא. בהיותה בישראל נולד לה בן נוסף, אריה.

המשפחה התגוררה מספר שנים בתל אביב, ובהמשך עקרה לירושלים לשכונת נחלת אחים ובה החלה לבלוט ביזמותה ומעשי החסד שלה. היא פתחה מפעל רקמה והעסיקה רוקמות רבות משכבות חלשות. בהמשך פתחה בגדייה, בה חולקו בגדים יד שנייה בעזרת צוות של מתנדבות. במסגרת הבגדייה אף התאימה שמלות לכלות לליל כלולותיהן. במקביל, הקימה את עמותת הצדקה "סגולת נעמי", על שם אמה, ובמשך עשרות שנים ניהלה מפעלי גמילות חסדים שהיוו סעד לאלפי נזקקים בירושלים וסביבתה. בין היתר ייסדה והייתה מנהלת פרויקט ה"קמחא דפסחא", במסגרתו חולקו, בעזרת הציבור, מצרכי מזון לחג הפסח כגון מצות ויין.

בשנת 1992 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים". על פועלה זכתה קאפח ב-26 תעודות הוקרה שונות, וכן בפרס ישראל לשנת תשנ"ט - 1999, על "תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה".

ד"ר יעל שי כתבה על חייה של קאפח את הספר "וזאת הברכה", המתאר את חייה בתימן, נישואיה, עלייתה לארץ ישראל, פעילויותיה ומפעל גמילות החסדים אותה הקימה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]