שמלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נערות ונערים אמריקאיים לובשים שמלות וחליפות טוקסידו לפני נשף סיום הלימודים שלהם
גבר יהודי תימני לבוש שמלה
שמלות משנת 1880
אישה לבושה בשמלת מיני שחורה

שמלה היא פריט לבוש שמכסה את הגוף מהצוואר והכתפיים, ועד לאזור הרגליים.

מבנה השמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכיב העיקרי בשמלה, המבדיל אותה מחצאית, הוא שהשמלה מכסה גם את פלג הגוף העליון (או חלקו), בעוד החצאית רק את פלג הגוף התחתון (או חלקו).

לגזרה הבסיסית נוספים לעיתים צווארון ושרוולים או כתפיות. תוספות אפשריות הנתפרות על גבי הגזרה הבסיסית הן כיסים, חגורה, אפליקציות, וולנים ועוד. חלק מהשמלות נרכסות באמצעים כגון רוכסן, כפתורים, שרוכים או קרסים. יש שמלות שנתפרות מחלק בד שלם מהצוואר ועד האמרה, ויש שמלות שנתפרות מחלקים נפרדים שנתפרים על חלק תחתון, מעין חולצה או גופייה שנתפרו מעל לחצאית.

אורך השמלה משתנה, משמלות "מיני" שאורכן כמעט אינו מכסה את הירכיים, שמלות "מידי" המגיעות עד מתחת לברך אך לא מכסות את הקרסוליים, ועד שמלות "מקסי" המכסות את הקרסוליים. לעתים, אורך השמלה מסתיים בשובל שנגרר אחרי הלובשת, או נישא על ידה או על ידי עוזרות. כיום, שמלות בעלות שובל, הן בעיקר שמלות כלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמלה בימי קדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי קדם הייתה השמלה לבוש הגברים, מהפסק: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ" (ספר דברים, פרק ח', פסוק ד'), וגם לבוש הנשים, מהפסוק: "וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה').

לבוש שמלה לגברים היה נהוג עד לפני כ-100 שנה ברוב ארצות האסלאם, וכן בקרב היהודים בארצות אלה, אך כיום נשאר רק במדינות מוסלמיות מסורתיות, כגון איחוד האמיריות.

השמלה בתרבות המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המערבית, שמלה נחשבת לרוב כפריט נשי. אורכה, גזרתה, צבעיה, הבד ממנו היא נתפרת ואביזריה מושפעים מתכתיבי אופנה.

בתקופה הוויקטוריאנית, המלכה ויקטוריה הכתיבה את אופנת החישוקים, שהרחיקה את השמלה ככל האפשר מן הגוף. נוספה כרית להבלטת הצד האחורי ומחוך מהודק. בתקופה זו ילדות לבשו שמלה עד אמצע השוק, ומגיל 16 שמלה ארוכה.

תמורה משמעותית הגיעה עם מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את סגנון הלבוש הנשי-מערבי. השמלות התקצרו עד מעל הקרסוליים, כמות האריג הצטמצמה, והשמלה הייתה תלויה בפשטות מן הכתפיים, ללא הבלטה. בשנות ה-50 של המאה ה-20, כששוב אפשר היה להשיג אריגים לתפירה ונשים יכלו לחזור הביתה לגדל את הילדים ולנהל את משק הבית, חזרו השמלות הרחבות. שלא כבתקופה הוויקטוריאנית, שמלות אלה הגיעו עד מעבר לברכיים והתנפנפו בחופשיות.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נכנסה לאופנה השמלה הצרה, הצמודה לגוף, והופיעו שמלות השק, שהיו, חסרות צורה ברורה וכיסו את הגוף מן הצוואר עד הברכיים ללא תווים מוגדרים, חגורות במותניים. בסוף שנות ה-60 הופיעה שמלת המיני, באורך של סנטימטרים ספורים מעל הברך, ויותר מכך. שמלות המיני היו לעיתים מעין טוניקות, שניתן היה ללבוש גם מעל מכנסיים או חצאית. במקביל לשמלות המיני הופיעה גם שמלת המקסי.

בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 התחילו נשים ללבוש מכנסיים, ולבישת השמלה נדחקה לנשים המקפידות על כללי הצניעות, או לתלבושת חגיגית ומפוארת, שמלת נשף או שמלת כלה למשל. בשנות האלפיים השמלות החלו לחזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]